צ'ונגראד
 | |
| כנסייה בצ'ונגראד | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול |
| מחוז | צ'ונגראד-צ'נאד |
| נפה | נפת צ'ונגראד |
| שטח | 173.89 קמ"ר |
| גובה | 83 מטרים |
| קואורדינטות | 46°42′N 20°08′E / 46.700°N 20.133°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.csongrad.hu/ | |
צ'ונגראד (בהונגרית: Csongrád, בסרבית: Чонград/Čongrad, ברומנית: Ciongrad, ביידיש: טשאנגראד) היא עיר במחוז צ'ונגראד-צ'נאד על גדות נהר הטיסה בדרום הונגריה.
היסטוריה
בתקופת הכיבוש המדיארי במאה ה-9 היה האזור בשליטה בולגרית. המבצר "צ'ורני גראד" (Chorniy Grad, מונח סלאבי שפירושו "טירה שחורה") היה עמדת ספר בולגרית-סלבית. במאה ה-11 הפך אישטוון הראשון, מלך הונגריה, את העיר למרכז מנהלי ארצי, והעניק את שמה למחוז. היישוב נשאר מקום מושבם של שלטונות המחוז עד הפלישה המונגולית להונגריה באמצע המאה ה-13. העיירה והטירה נפגעו קשה והמלך בלה הרביעי העביר את מושב שלטונות המחוז לסגד. המהלך השפיע על מעמדה של צ'ונגראד והיא לא שבה לקבל מעמד עיר עד 1920.
אתרי תיירות
בעיר חלקים שהשתמרו כפי שהיו במאה ה-18, בהם בתים עם קירות עשויי לבנים וגגות קש, והם מעניקים לעיר צביון של עיירת דיג הונגרית מהמאה ה-18. בעיר שדרות עם עצים עתיקים, וכיכר העיר השתמרה בצורתה המקורית מהמאה העשירית. על גדת הנהר טיסה שליד העיר נמצאים שרידי מנזר בנדיקטיני מהמאה ה-11. לחלק מגדת הנהר מראה של חוף ים, כולל חול, וחלק זה מושך מתרחצים רבים. בעיר מסלולים רבים המיועדים לרכיבה על אופניים. כמו כן נמצא בעיר כנסיות רבות, אחת מהן, זו הממוקמת בכיכר המרכזית, נבנתה במאה ה-18. בעיר מוזיאונים מקומיים רבים, ביניהם בית מסורתי, מוזיאון אוספי אמנות, מוזיאון להיסטוריה של העיר וכן פארק אמנים.
בימי הקיץ מתקיימים בעיר מספר פסטיבלים, בהם פסטיבל יין שנמשך שבוע.
יהודים
בשנות הת"ר כיהנו בה הרבנים משה רובינשטיין ויהודה היילבורן. לאחר הקרע ביהדות הונגריה, הפכה הקהילה לנאולוגית.
בתחילת שנות ה-40, לפני כיבוש הונגריה על ידי גרמניה, היו בעיר 286 יהודים שהיו חברים בקהילה הנאולוגית.
עם הכיבוש הגרמני במרס 1944 גורשו מספר יהודים ויהודיות למחנה מעצר בקישטרצ'ה (Kistarcsa), ומשם לאושוויץ. במאי רוכזו יהודי העיר בגטו. ביוני הם הועברו לנקודת איסוף במפעל בקצ'קמט ומשם גורשו לאושוויץ.
קישורים חיצוניים
- צ'ונגרד (Csongrád), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
