צבי שילוח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי שילוח
Shiloah zvi.jpg
תאריך עלייה 1932
מפלגה מפא"י, רפ"י, הליכוד, התחיה, מפלגת מולדת
סיעה התחיה
חבר הכנסת
7 במרץ 198413 באוגוסט 1984
(22 שבועות ו־6 ימים)
כנסות 10
תפקידים נוספים

צבי שילוח (לַנגזַם) (6 במרץ 191110 באוקטובר 2000) היה איש ציבור ישראלי, חבר תנועת גורדוניה, חבר מרכז מפא"י, חבר מועצת עיריית הרצליה וסגן ראש העירייה, חבר רפ"י, ולאחר מלחמת ששת הימים ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, חבר הנהלת הליכוד וממקימי ומראשי התחיה, שמטעמה כיהן כחבר הכנסת בחלק מהקדנציה של הכנסת העשירית.

ביוגרפיה

צבי לנגזם נולד בשנת 1911 בבוריסלב שבפולין, צאצא לר' פסח לנגזם, ומכאן קרוב משפחה למספר שושלות אדמו"רים. למד בגימנסיה פולנית בעירו. (לימים למד היסטוריה כללית ותולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.)

היה חבר תנועת גורדוניה בפולין, וחבר ההנהגה הראשית בלבוב.

בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, והיה לחבר קיבוץ חולדה עד 1933. בשנת 1934 הצטרף למפא"י, וב-1938 החל לעבוד מטעמה במועצת פועלי הרצליה. באותה שנה נישא לסוניה אפרימסון. ב-1941 נענה לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס לחיל התותחנים של הצבא הבריטי.

ב-1945, לאחר שחרורו, היה ראש משלחת הבריגדה העברית למחנות העקורים במינכן. עם חזרתו ארצה פעל להקמתה של תנועת נוער חלוצי מאוחד (נוח"ם).

בשנים 19491954 היה עורך עיתון "הדור" של מפא"י. בשנת 1950 נבחר למרכז מפא"י. בשנים 19541964 היה חבר מועצת עיריית הרצליה מטעם מפא"י, וסגן ראש העיר הרצליה בשנים 1960–1964.

בשנת 1965 הצטרף לרפ"י והיה חבר מזכירות התנועה.

בעקבות מלחמת ששת הימים עבר מהפך אידאולוגי, והיה בין מקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. תקופת מה ערך את ביטאונה הדו-שבועי "זאת הארץ".

במסגרת השינוי האישי הצטרף לליכוד עם הקמתו בשנת 1973. היה חבר הנהלת המפלגה, ובשנת 1977 פרש ממנה. בהמשך היה ממקימי ומראשי התחיה, שמטעמה כיהן כחבר הכנסת בחלק מהקדנציה של הכנסת העשירית (7 במרץ 1984 ועד 13 באוגוסט 1984), לאחר שהחליף את חנן פורת. לקראת הבחירות לכנסת ה-12 שובץ במקום ה-59 והאחרון ברשימת מפלגת מולדת לכנסת ה-12.[1]

פרסם בעיתוני הארץ מאמרים בנושאים מדיניים. היה בעל טור שבועי ב"ידיעות אחרונות".

קברם של צבי וסוניה שילוח, בחלקת חברי ההגנה בבית הקברות הישן בהרצליה

נפטר בשנת 2000, בגיל 89, ונטמן ליד אשתו, סוניה, בחלקת חברי ההגנה בבית הקברות הישן בהרצליה.

ספריו

  • ארץ גדולה לעם גדול: סיפורו של מאמין, תל אביב: אותפז, תש"ל.[2] (רעיונותיו של פעיל בתנועה למען ארץ-ישראל השלמה)
  • אשמת ירושלים, תל אביב: קרני, תשמ"ט 1989. ‬(על הסכסוך הישראלי-ערבי)
  • השמאלנות בישראל‫ תל אביב: י’ גולן, תשנ"א 1991.

לקריאה נוספת

  • סמדר בת-אדם, 'המפא"יניק האחרון', נקודה 143 (1990), 22-25, 65.
ספר יובל

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0