צולל ביצות
 צולל ביצות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | אווזאים |
| משפחה: | ברווזיים |
| תת־משפחה: | ברווזים צוללים |
| סוג: | צולל |
| מין: | צולל ביצות |
| שם מדעי | |
 Aythya nyrocaגיולדנשטאדטי, 1770 | |
| תחום תפוצה | |
| |
צולל ביצות או צוֹלֵל בִּצּוֹת (שם מדעי: Aythya nyroca) הוא מין ברווז מקבוצת הצוללים.
פירוש השם
שמו בערבית של הצולל המצוי הוא - חַמְרַאוִי אַבְּיַד אלְעֵין, שפירושו בעברית הוא "חלודן לבן-עין". פירוש השם המדעי - Aythya הוא "עוף ימי" (שהוזכר על ידי אריסטו) ו-nyroca - שם לברווז ברוסית. פירוש השם באנגלית - Ferruginous Duck הוא ברווז "חלוד", אף על פי שיש בשפה העברית מין שנקרא "צולל חלוד" (שצבעו פחות חלוד מאשר צבעו של צולל הביצות), צולל הביצות לא נקרא כך כי ייחודו הוא בשהייה בביצות, בכך הוא שונה משאר הצוללים שמעדיפים את המים הפתוחים, ומכאן שמו.[1]
מידע כללי
תפוצה
צולל הביצות דוגר בדרום-מערב אסיה (מערבית לסין ודרומית לפקיסטן ולהודו), מזרח אירופה (בעיקר באזור הבלקן - צרפת ובספרד) ובצפון אפריקה. אוכלוסיות יציבות מצויות גם בטורקיה וסביב הים השחור. אוכלוסיות אחרות מעדיפות לבלות את החורף במזרח התיכון, צפון-מזרח ומערב אפריקה ודרום-מזרח אסיה. במשך העשורים האחרונים הצטמצמה אוכלוסייתו במערב אירופה ובמרכזה, הופך למין הקרוב לסכנת הכחדה.[2] ההערכה היא שגודל האוכלוסייה בכל העולם נע בין 163,000 ל-257,000.[3] הרס בתי גידול, ייבוש ביצות עם צמחייה עבותה, כריית כבול, אטרופיקציה ("חנק" מקווי מים כתוצאה מריבוי אצות חד-תאיות - כתוצאה מריבוי מזהמים המשמשים מזון לאצות אלו. המים נעשים עכורים ומתפתחים בהם תנאים אנאירוביים) ועוד, מאיימים על עתידם של צוללי הביצות.
בישראל, צולל הביצות נחשב לברווז חורפי וחולף נדיר במיוחד, וגם למקנן נדיר. עד לאמצע המאה ה-20, נחשב הברווז למין מצוי בקיץ בישראל, וגם למקנן מצוי, בעמק החולה, בחוף הכרמל ובמישור החוף. כאמור, הידלדלותה של אוכלוסיית צוללי הביצות בארץ מקורה בשני אירועים; האחד הוא ייבוש כל הביצות בישראל בשנות השישים - ובהן ימת החולה. האירוע השני היה כעבור שלושים שנה, כאשר ייבשו את בריכות החמצון של מפעל השפד"ן שליד ראשון לציון - שם קיננו. אירועים אלה השפיעו קשות על צוללי הביצות, הזקוקים לצמחיית גדה עשירה, אשר הולכת ונעלמת, והם הפכו למין בסכנת הכחדה חמורה בישראל.
מבנה גוף והתנהגות
צולל הביצות הוא בעל מבנה גוף קטן יחסית. אורך גופו הוא 40 ס"מ. מוטת כנפיו 65 ס"מ, כאשר אורכה של כל כנף הוא 19 ס"מ. משקלו הוא 550 גרם. הזכר ניכר זכות הצבע הערמוני החזק שלו, והוא נראה לרחוק בזכות הסוככות הלבנות שמתחת לזנבו. עיניו הן לבנות. הנקבה לעומתו, היא בצבע חום-שחור וגם לה סוככות לבנות מתחת לזנב. בזמן תעופה, ניתן לראות את הפס הלבן בכנפם האחורית של צוללי הביצות. המעוף שלהם ישר עם חבטות כנף מהירות מאוד. בשעת סכנה, צוללי הביצות לא ממהרים להמריא אלא מעדיפים להסתתר בצמחייה הסבוכה, שם הם ממתינים בדממה ובסבלנות עד חלוף הסכנה.
בניגוד לשאר הצוללים, צולל הביצות יוצא דופן בכך שהוא אינו מבלה במקווי מים גדולים, אלא מסתפק במאגרים קטנים, אפילו בשלוליות, ובנוסף הוא מעדיף להימצא בקבוצות קטנות. נדיר לראות קבוצה עם יותר מ-15 צוללי ביצות המבלים יחד. מזונו מכיל בעיקר חומר צמחי. לעיתים הוא תולש צמחי מים מהקרקעית ואוכל אותם מעל פני המים. צוללי הביצות במהלך עונת הנדידה נודדים דרומה, בעיקר בחודש אוקטובר. את החורף הם מבלים בעיקר בצפון הודו, באגן הים התיכון, ובאוזרים מסוימים דרומית למדבר סהרה. הם שוהים באזורים אלה עד מרץ. כך הם נהגו בברכות הדגים ובמאגרי המים בישראל. בין 1969 ל-1974, נע מספר צוללי הביצות שהגיעו לישראל בחורף בין 24 ל-830.
בדרך כלל הם נראים בקבוצות של 2–5 פריטים בין ברווזים אחרים. לפני ייבוש החולה, עשרות זוגות ממין זה דגרו בו. טקס האירוסין של צוללי הביצה מתרחש במועד מאוחר יחסית - מסוף ינואר ואילך. בהטלה אחת של נקבת צולל ביצות מוטלים בדרך כלל 8–10 ביצים. צבעם של הביצים הוא חום-בז' בהי, גודלה 38*53 מ"מ, ומשקלה כ-35 גרם. משך הדגירה של צוללי הביצות הוא 25–27 ימים. לאחר ייבוש החולה, חלדו צוללי הביצות מלדגור בישראל. בקיץ 1972 נצפו צוללי הביצות כשחידשו דגירתם בביוב של גוש דן. בקיץ 1974, זוהו במקום שבע משפחות עם אפרוחים. שנים מעטות לאחר מכן הם נצפו דוגרים גם בברכות הביוב של העיר אשדוד. משפחה אחת בלבד נצפתה בברכות במזרח עמק החולה.
נקבת צולל הביצות בצפון קרוליינה
זכר צולל ביצות בדרום אפריקה
צוללי ביצות
זכר בהונגריה
Museum specimen
.jpg)
קישורים חיצוניים
- צלילים, תמונות וסרטונים של צולל ביצות, The Internet Bird Collection
- עזרא חדד וחיים מויאל, להציל את צולל הביצות, שמירת טבע, מגזים "בשביל הארץ", רשות הטבע והגנים
משה גלעד, 11 צוללי ביצות שוחררו לאגם החולה, באתר הארץ, 6 במרץ 2017- צפריר רינת, 13 צוללי ביצות שוחררו לטבע, באתר הארץ, 1 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ יהודה כץ, צולל ביצות - Aythya nyroca, אתר הצפרות הישראלי
- ^ החי והצומח של ארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאויירת, כרך 6 - עופות, סדרת האווזאים, משפחת הברווזים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור
- ^ Ferruginous Duck Aythya nyroca, Birdlife International
