צחי בירן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, חלוקה לפסקאות, ניסוחים, מידע לא רלוונטי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, חלוקה לפסקאות, ניסוחים, מידע לא רלוונטי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
צחי בירן
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה מכללת רמת-גן
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־23 שנים)
עיסוק איש תקשורת
מעסיק צה"ל
תאגיד השידור הישראלי
ידיעות אחרונות
בת זוג נטע בירן
מספר צאצאים 3

צחי בירן הוא איש תקשורת, ששימש כמפקדו ועורכו הראשי האחרון של העיתון הצבאי "במחנה" עד סגירתו ככלי תקשורת צבאי עצמאי, שפעל כיחידה בחיל החינוך והנוער.

ביוגרפיה

בירן גדל והתחנך במשך רוב שנות ילדותו ברמת השרון, בשכונת נוה מגן הוותיקה. הוא למד בתיכון ע"ש יגאל אלון עד הגיוס לצה"ל. בנובמבר 1991 התגייס לשירות במערך הנ"מ, כלוחם בפטריוט. את מרבית שירותו העביר בסוללה בצפון הארץ, שם ההתנסה בכתיבה בעיתון סאטירי ומעט חתרני שזכה לשם T.P.T. (תוכנת הסימולטור של מערכת הפטריוט, שזכתה כאן לראשי תיבות חדשים - The Patriot Telegraph.) העיתון הודפס על גבי ניירות פקס והופץ באופן לא רשמי לסוללות הנוספות של המערך. צחי השתחרר בנובמבר 1994 ומיד עם שחרורו מצה"ל השתלב במערך האבטחה של רשות שדות התעופה. במהלך תקופת העבודה נחשף צחי ליחידה לאבטחת אישים (730) של שירות הביטחון הכללי וגויס לשם כחלק מתגבור משמעותי שעברה בעקבות רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, בנובמבר 1995. במהלך העבודה בשב"כ למד תקשורת במכללת רמת גן. באותן השנים קיבל אישור חריג לכתוב, כעובד שב"כ, ביקורות מוזיקה בשבועון התרבות והפנאי "רייטינג".

בשנת 2001 החל צחי לעבוד כעורך ובהמשך ראש דסק במערכת וואלה חדשות. בהמשך קודם לסגן ומ"מ ראש מערכת החדשות ותפקידי עריכה בכירים נוספים באתר. ב-2007 עבד כמנהל השיווק בניו מדיה בחברת NMC יונייטד וסייע להטמעת אמני ותכני החברה בעולם הסלולר וראשית הסושיאל.

בשנת 2009 גויס בירן בחזרה לשירות קבע בחטיבת דובר צה"ל, תחת הדובר אבי בניהו, כמפקד אתר צה"ל. בתחילה הוענקה לו דרגת סרן ייצוג ובהמשך אף יצא לקורס קצינים מיוחדים (המיועד לחוזרי שירות מקצועיים לצד צוערים בעלי כושר מוגבל). באתר צה"ל הוביל בניית מערכת עיתונאית, שפעלה בתיאום ובכפוף לדובר צה"ל אך התאמצה לסקר את הנעשה בצבא בצורה מהימנה ומעניינת, סביב השעון ובמספר שפות. אחד החיילים הבולטים באתר היה יונתן אוריך, שהגיע כבן ישיבת הסדר עם ניסיון בכתיבה וחיש מהר הפך לעורך ולסגנו של מפקד האתר. בהמשך הרחיב בירן את עיסוקו גם לכניסת צה"ל לעולם הרשתות החברתיות. בתקופה זו הוקם לראשונה, תחת הדובר בזמנו, תא"ל יואב פולי מרדכי, תחום שריכז את פעילות הדיגיטל והסושיאל של חטיבת דובר צה"ל בשפות השונות וצחי מונה למפקדו, עד ההחלטה להפוך את הפעילות לענף תקשורת אינטראקטיבית.

בשנת 2013 הושאל בירן כממלא מקום עורך ומפקד "במחנה", בתחילה באופן זמני ולאחר כשבוע ביקש להתמודד על התפקיד ולעבור מחטיבת דובר צה"ל לחיל החינוך והנוער. קצין החינוך הראשי, אבנר פז צוק מינה את בירן למפקד היחידה ולעורך הראשי של השבועון לקראת סוף 2013. כמו בעבר, גם בתקופה זו היה העיתון במרכז מתחים לא מעטים מול חטיבת דובר צה"ל, שכתמיד ביקשה וחתרה לרסנו ולהפכו לערוץ דוברותי ולא עיתונאי. בשנים אלה התפרסמו לא מעט כתבות תחקיר משמעותיות שביקשו להאיר על תופעות חיוביות אך לעיתים גם שליליות בצה"ל - מחשיפת עולמם המורכב של אנשי הקבע המשרתים בחטיבת המבצעים (בתקופת ה"עליהום" על המשרתים בקבע), חיילים שבשורשיהם בני משפחה ששירתו בצבא הנאצי, חשיפת התמודדות צה"ל עם חיילים וחיילות המתדרדרים לחובות הנובעים מהימורים, המאבק בסמים ועד ליווי הליכים אסטרטגיים והיסטוריים בצה"ל - מתר"ש גדעון ועד סגירת גדוד "חרב". בין הבוגרים הבולטים של אותה תקופה אפשר למצוא את העיתונאית לי ירון ואת הסופר עידו גפן.

שיאה של תקופה זו הייתה מערכת "צוק איתן", שבא הוכיח "במחנה" את הרלוונטיות שלו, גם בעידן הדיגיטלי. העיתון עבר להפקת שתי מהדורות שבועיות - אחת מהן רק עבור היחידות שנפרסו באזור עוטף עזה. העיתון זכה לפופולריות רבה בעקבות העובדה שהטלפונים החכמים הוחרמו מידי החיילים מסיבות של ביטחון מידע. ב-2016 נקלע העיתון הוותיק למהלך של גורמים בחטיבת דובר צה"ל שמטרתו נעה בין סגירת העיתון ופירוק היחידה שהפיקה אותו ובין הכפפתו לדוברות. בסופו של דבר החליט ראש אכ"א, האלוף חגי טופולנסקי, לפרק את היחידה, לפזר את חייליה ולהותיר גרסה מצומצמת של העיתון תחת דוברות אכ"א (גרסה זו נסגרה סופית כעבור שנים בודדות). בסיום התהליך השתחרר צחי מצה"ל והשתלב מיד בתאגיד השידור "כאן", כראש מחלקת החדשות הדיגיטליות והיה שותף לבניית תשתית הדיגיטל של התאגיד. בהמשך שימש בירן כמנכ"ל חטיבת הנוער והילדים ב"ידיעות אחרונות".

חיים אישיים

בירן נשוי לנטע ואב לשלושה ילדים. מתגורר ברמת השרון.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0