צלה עמידרור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צִלה עמידרור (הֶלֶר) (דצמבר 1916 - 18 בפברואר 2017) הייתה ממפקדות בית"ר ולוחמות אצ"ל ומאסירות אצ"ל שנכלאו על ידי הבריטים בבית הסוהר לנשים בבית לחם. יקירת תל אביב.

ביוגרפיה

צִלה הֶלֶר נולדה בפולין לבנימין ולמלכה הלר. בשנת 1921 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל. בשנת 1931, בהיותה בת 15, הצטרפה לבית"ר והייתה פעילה בסניף התנועה בתל אביב, במקום שבו ניצב כיום בניין מצודת זאב. היא התמנתה למפקדת בבית"ר הצעירה.

בשנת 1935, בהיותה בת 19, התגייסה לאצ"ל. כעבור שנה נישאה לאריה טפליצקי, לימים עמידרור. בשנת 1940 התגייס בעלה לצבא הבריטי ונשלח ליוון, שם נפל בשבי הגרמני למשך חמש שנים, עד תום מלחמת העולם השנייה.

בתחילת שנות ה-40 השתתפה בקורס מפקדים בשוני. היא פיקדה והשתתפה בפעולות שונות מטעם הארגון. בדצמבר 1941 נעצרה בידי הבריטים. היא נלקחה לבית הסוהר ביפו וכעבור מספר ימים הועברה לבית הסוהר לנשים בבית לחם. במשך תקופה הייתה האם היחידה בבית הסוהר. במהלך שהותה במעצר סרגה בובה כדי להעביר את הזמן, וכיום מוצגת הבובה במוזיאון אסירי המחתרות.

בשנת 1961 פרסמה את זיכרונותיה מימי מעצרה בספר "במעצר בבית-לחם" בהוצאת מכון ז'בוטינסקי (עם הקדמה מאת מנחם בגין). הספר תורגם לאנגלית בשנת 1999 (Tzila Amidror Heller, Behind Prison Walls: a Jewish Woman Freedom Fighter for Israel’s Independence) ויצא לאור בהוצאת "כתב".

לאחר קום המדינה הייתה מראשי "המשפחה הלוחמת" של יוצאי אצ"ל. במשך שנים רבות הייתה חברת מרכז תנועת החרות ומרכז הליכוד. יקירת תל אביב לשנת תשמ"ט (1989).

משפחתה

ספרה

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0