לדלג לתוכן

אדמה פתרונות לחקלאות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מכתשים אגן)
אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ
מטה החברה באיירפורט סיטי
מטה החברה באיירפורט סיטי
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בורסת שנג'ן
מייסדים צבי צור
מיכה פיקרסקי
ישראל תמיר
אליהו תאומים
תקופת הפעילות 1945 (אגן)
1952 (מכתשים)
1998 (מכתשים אגן)
2014 אדמה – הווה
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד ראשי איירפורט סיטי, ישראל
בעלות כמצ'יינה
ענפי תעשייה כימיקלים
מוצרים עיקריים חומרים להגנת הצומח
הכנסות 3.66 מיליארד דולר (2025)[1]
רווח תפעולי 165 מיליון דולר (2025)[1]
רווח הפסד של 140 מיליון דולר (2025)[1]
הון עצמי 1.66 מיליארד דולר (2025)[1]
סך המאזן 5.74 מיליארד דולר (2025)[1]
יו"ר הנגדה צ'ין
מנכ"ל גאל הילי
עובדים כ-7,600 (2024)
 
www.adama.com
הסמליל הישן של החברה
עובדי המפעל, 1959
מתקן במפעל "אדמה", נאות חובב

אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ, ובקיצור אדמה (נקראה עד ינואר 2014 מכתשים אגן תעשיות בע"מ), היא חברה המתמחה בייצור ופיתוח פתרונות בתחום הגנת הצומח (קוטלי מזיקים, קוטלי מחלות וקוטלי עשבים). אדמה היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום זה. רוב מוצרי אדמה מבוססים על חומרים פעילים שאינם מוגנים בפטנט (off-patent), והיא מחזיקה באחד מפורטפוליו המוצרים הגדולים בעולם בתחום. אדמה פעילה בעשרות מדינות ברחבי העולם, ומחזיקה במעל 20 מתקני ייצור, כולל בישראל, סין, ארצות הברית, הודו, ברזיל ופולין.

החברה הוקמה ב-1998 ממיזוג בין מכתשים מפעלים כימיים ואגן יצרני כימיקליים. מניות החברה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנים 1998–2011. מאז 2017 מניות החברה נסחרת בבורסת שנג'ן בסין, איגרות חוב שלה נסחרות בבורסה בתל אביב. אדמה היא חברת בת של "קבוצת סינג'נטה", אחת מחברות החקלאות הגדולות בעולם, הנמצאת בבעלות תאגיד "כמצ'יינה" הסיני.

החברה מפעילה בישראל שני אתרי ייצור מרכזיים, בנאות חובב ובאשדוד. מרכז המחקר והפיתוח הראשי של החברה ממוקם אף הוא בנאות חובב, בעוד שמטה החברה העולמי שוכן באיירפורט סיטי.

היסטוריה

הקמת החברה

ערך מורחב – מכתשים מפעלים כימיים

בשנת 1945 הקימו קבוצה של סטודנטים במחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהם צבי צור, דוד ופסי ומיכאל (מיכה) פיקרסקי, מעבדה לייצור כימיקלים במוצא, ליד ירושלים[2]. במהלך מלחמת העצמאות הצטרפה הקבוצה לחיל המדע, עברה לתל אביב והתמקמה במבנה ערבי נטוש בשכונת אבו כביר, לאחר שעוד קודם כבר קיבלה תקציב לבנות מתקן כדי לייצר חומרים עבור ההגנה. לקבוצה הצטרפו אליהו תאומים, מהנדס כימיה שלמד בטכניון, וישראל תמיר, שלמד אף הוא כימיה בירושלים מספר שנים אחרי קבוצת המייסדים[3].

בשנת 1950, לאחר שהשתחררו מהצבא, הקימו את קואופרטיב "אגן", שהתמקד בפיתוח וייצור חמרי הדברה בתהליכי סינתזה אורגנית, באתר באבו כביר[4]. מאחר שהשטח באבו כביר לא התאים לפיתוח מפעל תעשייתי, חיפשו שטח ומשקיע להקמת מפעל חדש. חברת ניר שיתופי של ההסתדרות הביעה נכונות להשקיע במפעל המתוכנן והוחלט שייבנה בנגב, כחלק מהגשמת חזונו של דוד בן-גוריון לפיתוחו. החברה הציעה לחברי קואופרטיב "אגן" לעבור לבאר שבע ולקבל אחוז מסוים מהמפעל, אך רק צבי צור קיבל את ההצעה ועבר בשנת 1952 לבאר שבע לנהל את החברה החדשה שהוקמה - "מכתשים מפעלים כימיים בע"מ"[2], כיצרנית של קוטלי חרקים ופטריות[5], שהחלה ליצר באפריל 1954[6]. במקביל פיקרסקי, תאומים ותמיר המשיכו את פעילות "אגן" והתאגדו כחברה בע"מ "אגן יצרני כימיקלים בע"מ"[2].

מפעל "מכתשים" גדל בהיקפו תוך מספר שנים והיה ליצרן הגדול ביותר של חומרים להגנת הצומח בישראל[7], ואף החל לייצא את תוצרתו[8]. הוא גם החל במחקר ופיתוח מקורי של מוצרים, בנוסף ייצר ושיווק בישראל מוצרים של תאגיד הכימיקלים הבריטי אימפריאל כמיקל אינדסטריז[9]. ב-1961 עבר המפעל לבעלותו של קונצרן "כור תעשיות", שריכז את פעילתה התעשייתית של חברת העובדים וההסתדרות[10]. בנוסף החל לייצר גם כימיקלים לתעשייה, כולל: כלור לחברת "תרכובות ברום", חומרי גלם מסוג פוליאסטר לתעשיית הפלסטיק בישראל[11], ופוטו-כימיקלים - חומרי גלם לתעשיית הצילום והדפוס[12].

בשנת 1969 רכש התעשיין מרק מושביץ, יחד עם משקיע זר, 40% ממניות "אגן"; במטרה לממן הקמת מפעל חדש באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במקום המפעל בתל אביב[13][14]. המפעל באשדוד נחנך במאי 1972[15].

איחוד "מכתשים" ו"אגן"

בשנת 1970 רכש קונצרן "כור תעשיות", שהחזיק בבעלות ב"מכתשים", 50% ממניות "אגן"[16] ובעקבות זאת אוחדו מערכות הייצוא והפיתוח של המפעלים וחולק ביניהם תחומי הייצור[17]. אגן התמקד בקוטלי עשבים ומווסתי צמחים ומכתשים בקוטלי חרקים ופטריות[18]. בסוף 1982 ביצעה "אגן" הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת תל אביב[19]. "מכתשים" ו-"אגן" המשיכו להיות חברות אחיות, כחלק מחטיבת הכימיה של קונצרן "כור", הן היו החברות הרווחיות ביותר של הקונצרן וסייעו בכיסוי חובות של פעילויות מפסידות שלו[20].

ב־1997 נשכר תאגיד הייעוץ מקינזי להכין תוכנית אסטרטגית לקבוצה והוא המליץ ששתי החברות יתמזגו[21], המיזוג אושר בידי בעלי המניות באפריל 1998[22]. מניות החברה הממוזגת - "מכתשים אגן תעשיות בע"מ" החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב[23], כמו כן גייסה 100 מיליון דולר[24], וחלה בהתרחבות בין-לאומית על ידי רכישת 4 חברות באמריקה הדרומית[25]. במקביל מכרה את הפעילות שלה בתחום הדפוס והצילום, במטרה להתמקד בתחום הגנת הצומח[26].

התרחבות בין-לאומית

בשנת 2000 הכנסות "מכתשים אגן" הגיעו ל-856 מיליון דולר והרווח הנקי ל-50 מיליון דולר[27], והיא המשיכה להתרחב באמצעות פיתוחים ורכישות ברחבי העולם. תוך כחמש שנים גדלה להיות החברה השביעית בגודלה בעולם בתחום האגרוכימיה והיצרנית הגנרית הגדולה בעולם של חומרי הדברה והגנת הצומח. הרכישות שביצעה כללו שורה של יצרני אגרוכימיה ברחבי העולם; כולל בברזיל[28], אוסטרליה[29] פולין וארצות הברית[30][31]; ושורה של חברות שיווק והפצה של מוצרי הגנת הצומח, במטרה להגדיל את שולי הרווח של החברה על ידי מכירה ישירה. בין השאר רכשה חברות הפצה בגרמניה[32], הונגריה[33], צ'כיה[34], הולנד[35] וארצות הברית[36]. בינואר 2006 הקימה לראשונה חברת בת בסין[37]

פעילות החברה התרחבה באותן השנים גם על ידי רכישה של זכויות ייצור ושיווק של מוצרים מיצרנים אחרים, בעיקר באירופה. בנובמבר 2000 רכשה מחברת "סינג'נטה" השווייצרית זיכיונות לייצור שני תכשירים להגנת הצומח[38]. בינואר 2001 מכרה לה "סינג'נטה" זכויות הפצה ל-5 מוצרים במדינות סקנדינביה[39], ובאפריל 2002 מכרה מוצר נוסף (קוטל עשבים)[40]. בנובמבר 2009 חתמה "מכתשים אגן" על הסכם לשיווק קוטל פטריות שפותח בידי "סינג'נטה", לפיו מותר לה לייצר ולהשיק את המוצר בסמוך למועד פקיעת הפטנט שלו ברחבי העולם בשנים 2010–2014. ההסכם נתן ל"מכתשים אגן" גישה מוקדמת לנתוני המוצר וחסך לה עלויות פיתוח לעומת מתחרים אחרים שינסו לייצר אותו עם פקיעת הפטנט[41]. בינואר 2001 רכשה מחברת "אוונטיס" הצרפתית שני מוצרים להגנת הצומח[42], בפברואר 2002 רכשה מוצר של חברת "Occidental Chemical" האמריקאית[43], ובסוף אותה שנה רכשה 11 קווי מוצרים מחברת הכימיה והפרמצבטיקה הגרמנית "באייר"[44].

בשנת 2001 קיבלה החברה אישור לשיווק מוצר מקורי ראשון שלה מפיתוח עצמאי בארצות הברית, "הרימון" (Novaluron), קוטל חרקים מתקדם וידידותי לסביבה[45]. בהמשך זכה המוצר לרישוי בכ-50 מדינות נוספות ברחבי העולם, כולל אישורים חשובים בהודו, קוריאה ויפן[46].

ביולי 2006 נרכשה השליטה בכור תעשיות על ידי קבוצת אי.די.בי. אז בראשות נוחי דנקנר[47], והשקיעה מיד מעל חצי מיליארד שקל ברכישת מניות מכתשים-אגן במטרה להגיע להחזקה של למעלה מ-50% בחברה (בעת הרכישה כור החזיקה כ-35% ממכתשים-אגן)[48]. שלמה ינאי שהיה מנכ"ל החברה מ-2003, עזב אותה על מנת לנהל את חברת טבע, ובמקומו מונה בנובמבר 2006 אברהם ביגר[49]. עם זאת, עסקי החברה הידרדרו בשנים 2008–2009, כולל ירידה ברווחים ואיבוד נתח שוק, עקב התחרות הגוברת בתחום[50]. ב־2009 פרצה דליקת ענק במפעל החברה בעיר אשדוד, אשר גרמה לחמישה פצועים, לסגירה זמנית של הכניסה והיציאה מהעיר ופליטת חומרים מזהמים[51][52].

ביוני 2010 חתמה "מכתשים אגן" על מזכר הבנות לרכישתה של חברת "אלבאו" האמריקאית תמורת מיליארד דולר, במטרה להגדיל משמעותית את פעילותה בצפון אמריקה. מחזור המכירות של אלבאו ב-2009 הסתכם ב-900 מיליון דולר, כך שמחזור המכירות של החברה הממוזגת ב-2009 היה מגיע ל-3.0 מיליארד דולר[53]. אך בסופו של דבר העסקה בוטלה בספטמבר 2010, לאחר בדיקת נאותות שלילית וניסיון שכשל להוריד את מחיר העסקה[54]. מיד אחר כך החלה "קבוצת איי.די.בי" במשא ומתן למכירת "מכתשים אגן" לתאגיד הלאומי לכימיקלים של סין -"כמצ'יינה"[55].

רכישה בידי "כמצ'יינה"

בתחילת 2011 הוסכם כי "כמצ'יינה" תרכוש 60% ממניות החברה, לפי שווי שוק של 2.4 מיליארד דולר, כולל כל המניות שהוחזקו בידי הציבור[56]. העסקה הושלמה באוקטובר 2011 ובעקבותיה נמחקו מניות החברה מהמסחר בבורסה[57]. ביולי 2016, רכשה כמצ'יינה את יתרת חלקה של איי.די.בי (40%) תמורת 230 מיליון דולר ומחיקת הלוואה של 1.1 מיליארד דולר[58].

ב־28 בינואר 2014 שינתה החברה את שמה לאדמה פתרונות לחקלאות בע"מ[59] . במסגרת המהלך שינתה בהדרגה גם את שמות החברות הבנות שלה ברחבי תבל לשם המבוסס על המותג "אדמה"[60].

ביוני 2017, מוזגה חברת "אדמה" עם חברת האגרו־כימיה הסינית "סנונדה" (שגם היא בבעלות "כמצ'יינה)". המיזוג התבצע כך שסנונדה, אשר נסחרת בבורסות שנזן והונג קונג בשווי של 789 מיליון דולר, רכשה את הבעלות המלאה באדמה תמורת הקצאת 1.82 מיליארד מניות סנונדה. החברה הממוזגת החלה להיסחר בבורסת שנזן לפי שווי של 6 מיליארד ד' תחת השם "אדמה"[61]. מיזוג אדמה-סנונדה הזניק את מכירות החברה המשולבת בשנת 2017 לכ-3.5 מיליארד דולר[62].

החל משנת 2020 "אדמה" היא חלק מ"קבוצת סינג'נטה", הכוללת גם את חברת "סינג'נטה" אותה רכשה "כמצ'יינה" ב-2016[63], ועסקי החקלאות של חברת הכימיקלים הסינית "סינוכם" (Sinochem), שמוזגה שנתיים קודם עם "כמצ'יינה"[64]. לאחר המעבר לבעלות "קבוצת סינג'נטה" הוחלפו בהדרגה כל המנהלים הבכירים הישראלים של "אדמה" במנהלים ממטה הקבוצה בבזל, שווייץ[65].

ב-29 במרץ 2026, במהלך מבצע שאגת הארי, נפגע מפעל החברה שבנאות חובב משברי טיל איראני וכתוצאה מכך פרצה שרפה במקום[66]. ב-4 ו-5 באפריל נפגע האזור שוב פעמיים משברי טיל, אך נגרם רק נזק קל[67].

מוצרים וחברות בת

"אדמה" מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של חומרים להגנת הצומח, ובהם קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות. החברה מפתחת הן פורמולציות גנריות והן מוצרים ייחודיים המבוססים על טכנולוגיות פורמולציה מתקדמות, שמטרתן לשפר את יעילות החומרים הפעילים, הפרופיל הסביבתי של המוצרים ואת נוחות השימוש של המוצרים.

בנוסף, החברה מנצלת את התמחותה בכימיה ואגרונומיה להפקת ופיתוח מוצרים המהווים שימוש משני (לאו דווקא חקלאי) של המוצרים הקיימים: לדוגמה, שילוב של קוטלי פטריות בתעשיית הצבע. כן מוכרת החברה מוצרים כימיים המהווים תוצרי לוואי של תהליכי הייצור כגון כלור, פחמן דו־חמצני, ליקופן ועוד.

ליקורד

"ליקורד בע"מ" היא חברת בת של "אדמה" שהוקמה ב-1995, במטרה למסחר את הייצור של הפיגמנט הטבעי "ליקופן", מזנים ייחודיים של עגבניות שפותחו במשך עשור, המצטיינים בתכולה כפולה שלו מזו שבעגבניות רגילות. שבמקביל, פותח לראשונה בעולם תהליך תעשייתי להפקתו[68]. שהתהליך לעיבוד העגבניות מבוצע על ידי חברת "גן שמואל מזון"[69]. "ליקורד" פיתחה מגוון רחב של שימושים בליקופן, כולל: כצבע מאכל טבעי, כמזון בריאות וכתמצית לשימוש בתעשיית המזון ובתעשיית הקוסמטיקה. באוקטובר 1999 חתמה על הסכם עם חברת "הזרע" להמשך השבחת זני עגבניות ייחודיים עבורה[70]. ב-2001 הוגשה בקשה לשיווק המוצר לשימוש בתעשיית המזון כצבען, תחת שם המותג " Lyc-O-Mato", למנהל המזון והתרופות האמריקאי[71]. האישור התקבל בסוף 2005[72].

בשנת 1998 התרחבה פעילות "ליקורד" שרכשה את חברת "ביו-דאר" (Bio-Dar), חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה לאריזת חומרים פעילים בקפסולות זעירות (מיקרואנקפסולציה) להגנה ושחרור מבוקר של תוספי מזון וצמחי מרפא המיועדים לתעשיות המזון והתרופות[73]. בינואר 2004 רכשה חברה נוספת בתחום - "קרמה פארם"[74]. במאי 2003 רכשה מתאגיד הכימיה והתרופות הגרמני "קבוצת מרק" את החברה הבריטית Nutriblend, שעסקה בייצור תוספי מזון[75]; במרץ 2005 רכשה את חברת "פלסמד" (Plasmed) שפיתחה תוסף תזונה טבעי להפחתת כולסטרול[76]; בנובמבר 2005 רכשה חברה אמריקאית לשיווק תוספי מזון[77], וביוני 2006 רכשה יצרן אמריקאי של חומרי גלם לתעשיית מזון הבריאות[78].

בשנת 2006 הכריזה "ליקורד" על כניסה לתחום פיתוח התרופות הגנריות, על בסיס הטכנולוגיה של "ביו-דאר"[79]. היא פיתחה גרסה גנרית של התרופה אפקסור (Effexor), לטיפול בדיכאון וחתמה על הסכם שיווק עם חברת התרופות הגרמנית "רציופארם", והיא החלה במכירתו[80]. ב-2009 הגישה תביעה בסך 107 מיליון דולר נגד חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, בטענה שהעתיקה ממנה את הפורמולציה של התרופה. התביעה הסתיימה בפשרה בה קיבלה 2 מיליון דולר[81]. שנה אחר כך הגישה תביעה נגד "רציופארם", לאחר שנרכשה על ידי "טבע" וביטלה את הסכם השיווק שלה[80].

קשר עם הקהילה

"אדמה" מקיימת שיתופי פעולה בתחומי החקלאות, חינוך וכימיה ברחבי ישראל, ותומכת במחקר באוניברסיטאות ישראליות.

בין היתר החברה תומכת בחווה חקלאית בבאר שבע, שם הקימה את תוכנית "מפזרים זרעים של מדע" ותוכניות חינוכיות ולימודיות נוספות לחיזוק וחיבור הקשר של התלמידים עם האדמה[82]. במסגרת התכנית הוקמה החממה המדעית, ממנה יוצאים עשרות מחקרים. אל החווה החקלאית מגיעים מדי שבוע כ-1,700 תלמידים מכיתות א' עד י' מבתי ספר שונים בבאר שבע, שמתנסים ועורכים ניסויים בחממה בליווי מורי החווה והצוות החינוכי של בתי הספר. בנוסף, החווה מנגישה אפשרויות לחקר ולמידה חוץ כיתתית אם בחממה המדעית ואם בכיתה האקולוגית שנבנתה במקום בסיוע עובדי אדמה[82].

בנוסף, תרמה 12 מיליון שקל לאוניברסיטת תל אביב, לטובת הקמת מרכז מחקר והוראה לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לחומרים פעילים ופורמולציה בתחום הגנת הצומח באוניברסיטה[83]. במסגרת התרומה הוקם מרכז ייעודי בבית הספר לכימיה, ובשיתוף בית הספר למדעי הצמח והפקולטה לרפואה בשם "מרכז אדמה למערכות הובלה מתקדמות לתכשירים להגנת הצומח", ומטרתו להכשיר חוקרים וסטודנטים בתארים מתקדמים[83].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמה פתרונות לחקלאות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאיה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "אגן" - המפעל שהתברך בעיר נמל, דבר, 31 ביולי 1973
    אגן יצרן כימיקלים להדברת מזיקים, דבר, 13 בפברואר 1976
  3. ↑ המייסדים, באתר "אדמה פתרונות לחקלאות"
  4. ↑ חודש הייצוא - אגן יצרני כימיקלים, הארץ, 20 באפריל 1971
  5. ↑ י. שדמי, בקיעים בחומת התכנון, מעריב, 14 באוקטובר 1952
  6. ↑ ביח"ר "מכתשים" בבאר־שבע החל בייצור חומרי־הדברה, על המשמר, 22 באפריל 1954
  7. ↑ מכתשים, מפעלים כימיים בע"מ, השייך לקבוצת מפעלי "כור". הנו גדול המפעלים בארץ בשטח ייצור חומרי הדברה, למרחב, 12 במרץ 1964
  8. ↑ יצוא נרחב של "מכתשים", דבר, 1 במרץ 1964
    מכתשים ,יצואן מצטיין" בשטח הגנת הצומח, הארץ, 7 באפריל 1969
  9. ↑ חברה מספרת על עצמה מהפכה בקטילת עשבים, הארץ, 27 ביולי 1964
    חברה מספרת על עצמה מהפכה בקטילת עשבים, הארץ, 27 ביולי 1964
  10. ↑ "כור" קונה רוב מניות "מכתשים", הארץ, 22 בפברואר 1961
    "מכתשים" יועבר לרשות "כור", למרחב, 23 במרץ 1961
  11. ↑ ע. משולם, "מכתשים" מייצר חומרים פלסטיים, דבר, 10 במרץ 1960
    מכתשים פיתח שרפי פוליאסטר עמידים בפני חומצות ואלקלים, הארץ, 22 בספטמבר 1965
  12. ↑ פוטו-כימיקלים "כחול-לבן" כובשים את השוק, על המשמר, 30 בספטמבר 1977
  13. ↑ מושביץ משקיע באגן - המפעל הכימי יורחב בהשקעת 4,3 מיליון, הארץ, 15 בינואר 1969
  14. ↑ עתי"ם, אגן עובר לאשדוד, הארץ, 5 בפברואר 1969
    "אגן כימיקלים" עובר לאשדוד, למרחב, 6 במרץ 1970
  15. ↑ מפעל של כור לחמרי הדברה, דבר, 25 במאי 1972
  16. ↑ למעלה ממליון דולר יצוא חברת אגן כימיקלים בשנת 1970, דבר, 9 באפריל 1971
    מרדכי צבי, מכתשים רכש 50% באגן שותפות ביו מושביץ למפעל הסתדרותי, הארץ, 27 באוגוסט 1970
  17. ↑ אוחדו אמצעי הייצור של "מכתשים" ו"אגן" - "מכתשים" רכשה 50% ממניות "אגן", הארץ, 24 בפברואר 1971
    משולם עד, " מכתשים" ייצא במחצית השנה ב־15 מיליון דולר, דבר, 28 ביוני 1974
  18. ↑ אגן כימיקלים נפגע משינוי המטבעות, דבר, 11 באפריל 1973}
    אשדוד, עיר תעשייה, דבר, 13 בפברואר 1976
  19. ↑ דרוד שרביט, "אגף' תגייס 26 מיליון דולר, דבר, 11 בנובמבר 1982
  20. ↑ נווית זומר, יאיר פידל, ירידה של כ-50% ברווחי אגן כימיקלים ומכתשים, חדשות, 21 בפברואר 1991
  21. ↑ חברת הייעוץ מקנזי עורכת תוכנית אסטרטגית לקבוצת מכתשים אגן, באתר גלובס, 27 באוקטובר 1997
  22. ↑ המיזוג בין מכתשים ואגן אושר באסיפות הכלליות של שתי החברות, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
  23. ↑ מכתשים-אגן - מניית מ.א. תיסחר מה-11 במאי, באתר גלובס, 6 במאי 1998
  24. ↑ מכתשים-אגן תעשיות מגייסת 100 מיליון דולר בזכויות, באתר גלובס, 11 ביוני 1998
  25. ↑ עדי מנדלסון, ‏מכתשים-אגן מאמינה בדרום אמריקה, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
  26. ↑ קרן צוריאל, ‏מכתשים-אגן מכרה פעילות הפוטו והדפוס לדלתה-פילם, באתר גלובס, 7 באוקטובר 1999
  27. ↑ שלומי גולובינסקי, מכתשים אגן חוזרת לעצמה בעקבות הרה ארגון: רווח של 50 מיליון דולר ב-2000, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2001
  28. ↑ קרן צוריאל, ‏מכתשים-אגן רוכשת יתרת המניות במילניה תמורת 78 מיליון דולר, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2000
    יורם גביזון, מכתשים אגן שילמה עוד 23 מיליון דולר לבעלי מניות המיעוט במילניה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2001
  29. ↑ יורם גביזון, מכתשים אגן רכשה את פרמוז האוסטרלית תמורת 25 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2004
  30. ↑ עומר שרביט, מכתשים אגן מעמיקה את אחיזתה בשוק הלא-חקלאי: רכשה 30% מ-Alligare, באתר הארץ, 4 באפריל 2006
  31. ↑ יובל מ., מכתשים אגן מרחיבה את סל המוצרים: רוכשת שתי חברות אגרוכימיה תמורת 20 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2008
  32. ↑ אילן מוסנאים, מכתשים אגן רכשה חברה גרמנית העוסקת בשיווק חומרי הדברה ב-21 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2002
  33. ↑ מכתשים אגן רוכשת 70% מחברת Biomark ההונגרית, באתר TheMarker‏, 6 באפריל 2005
  34. ↑ חברת מכתשים אגן רכשה חברת הפצה בצ'כיה והשלימה הקמת חברה ברוסיה, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2006
  35. ↑ נתן שבע, מכתשים אגן ממשיכה במסע הרכישות: רכשה 49% מחברה הולנדית בתמורה למניות בסכום הנמוך מ-10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2005
  36. ↑ ירון פרידמן, ‏מכתשים אגן רוכשת חברה אמריקנית לרישוי ושיווק חומרים להגנת הצומח ב-44 מיליון ד', באתר גלובס, 14 באפריל 2004
  37. ↑ איתן טפירו, ‏מכתשים אגן מחפשת קרש קפיצה להרחבת הפעילות בסין: תקים חברה בת בשוק הסיני, באתר גלובס, 22 בינואר 2006
    יורם גביזון, מכתשים אגן תקים חברה בת בסין, באתר הארץ, 22 בינואר 2006
  38. ↑ גדי גולן, ‏מכתשים-אגן רכשה מוצרי הדברה ייחודיים ב-310 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2000
  39. ↑ איי אונליין, מכתשים אגן רכשה מסינג'נטה זכויות הפצה ל-5 מוצרים במדינות סקנדינביה, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2001
  40. ↑ מכתשים-אגן רכשה מסינג'נטה מוצר חדש בתחום הדשנים תמורת 10 מיליון דולר; צפי מכירות ב-2003 - 15 מ' ד', באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2002
  41. ↑ יורם גביזון, מכתשים חתמה הסכם על קוטל פטריות של מיליארד ד', באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2009
  42. ↑ גדי גולן, ‏מכתשים אגן רכשה מאוונטיס שני מוצרים להגנת הצומח ב-20 מיליון אירו, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
  43. ↑ אלי דניאל, מכתשים אגן מגדילה את מגוון מוצריה: רכשה במיליון דולר את קו מוצרי האוקסול של אוקסידנטל כמיקל, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2002
  44. ↑ אילן מוסנאים, מכתשים אגן רכשה מ-Bayer קווי מוצרים ומלאי תמורת 154 מיליון יורו, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
    אלי דניאל, מכתשים אגן רוכשת מבאייר חבילה נוספים של מוצרים לשיווק באירופה תמורת כ-52 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2002
  45. ↑ אלי דניאל, מכתשים אגן קיבלה רישוי ראשוני לשיווק קוטל החרקים רימון בארה"ב, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2001
    יורם גביזון, חברת מכתשים-אגן קיבלה אישור לשווק מוצר אתי בארה"ב, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2001
  46. ↑ יורם גביזון, הקופקסון הקטן של מכתשים אגן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2004
  47. ↑ אורה קורן, אי.די.בי השלימה רכישת כור וצפויה להגדיל אחזקותיה, באתר הארץ, 4 ביולי 2006
  48. ↑ עומרי כהן, חודשיים לאחר השתלטות אי.די.בי: כור השקיעה כבר חצי מיליארד שקל במכתשים, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2006
    רועי מלצר, ‏לאן ייקח נוחי דנקנר את מכתשים אגן?, באתר גלובס, 4 במאי 2006
  49. ↑ אברהם ביגר מונה למנכ"ל מכתשים אגן, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2006
    טל לוי, אברהם ביגר: עלות שכר של 30 מיליון שקל בארבע שנים: מכתשים אגן שבשליטת אי.די.בי זינקה לראש טבלת המפנקות ב-2008 כשעלות שכר חמשת הבכירים בה הסתכמה ב-32 מיליון ש'., באתר הארץ, 11 במרץ 2009
  50. ↑ יורם גביזון, 4 מנכ"לים, 2 יו"רים ו-2 בעלי הון: כך הידרדרה מכתשים מחברה מפוארת לכישלון, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2010
    סמי פרץ, כמה עולה לגלות שהסינים מייצרים יותר בזול?, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2010
  51. ↑ יניר יגנה, כוחות ההצלה השתלטו על שריפת הענק שפרצה במפעל מכתשים אגן באשדוד, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  52. ↑ הילה רז, כתב אישום נגד אגן יצרני כימיקלים: השריפה באשדוד פלטה חומרים מזהמים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010
  53. ↑ רועי ברגמן, ‏מכתשים אגן רוכשת את אלבאו האמריקנית בכמיליארד דולר, באתר גלובס, 27 ביוני 2010
  54. ↑ מיכאל רוכוורגר, מכתשים אגן חזרה לנקודת האפס: עסקת הענק לרכישת אלבאו התפוצצה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
  55. ↑ יורם גביזון, הסינים דורשים מכור להפחית ב-11% את מחיר עסקת מכתשים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2010
    יורם גביזון, כמצ'יינה קיבלה הנחה של 300 מ' ד' על מכתשים: עסקת כור תהיה לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2010
  56. ↑ ואדים סבידרסקי, עסקת מכתשים אגן נחתמה: כמצ'יינה הסינית תרכוש 60% לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2011
  57. ↑ תמר קובלנץ, ‏העסקה הסינית הגדולה בישראל: הושלמה מכירת מכתשים, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2011
  58. ↑ יורם גביזון, כמצ'יינה רוכשת מאי.די.בי 40% ממניות אדמה תמורת 1.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 17 ביולי 2016
  59. ↑ הודעה לבורסה לניירות ערך בתל אביב
  60. ↑ יורם גביזון, מכתשים אגן משיקה את מותג העל "אדמה" ומשנה בהתאם את שמה, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2014
  61. ↑ יורם גביזון, אדמה חוזרת להיסחר; רשות ני"ע הסינית אישרה המיזוג עם סנונדה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2017
  62. ↑ עומרי כהן , ‏רווחי אדמה זינקו בשנה שעברה ב-44% ל-280 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 במרץ 2018
  63. ↑ יורם גביזון, הרכישה הסינית הגדולה אי פעם - בעלת השליטה באדמה על סף רכישת סינג'נטה תמורת 43 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2016
  64. ↑ Reuters, ChemChina, Sinochem merge agricultural assets - Syngenta, Reuters, ‏January 5, 2020 (באנגלית)
  65. ↑ גולן חזני, מאבדת את הזהות הישראלית? "מינויים באדמה נעשו לפי קשר לסינג'נטה ולא לפי כישורים", באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2024
    חזי שטרנליכט, ‏הצנחת מנהלים ומחסור בשקיפות: הסיבות להתפטרות המפתיעה של הדח"צית באדמה, באתר גלובס, 27 בפברואר 2024
  66. ↑ עידן ארץ, ‏אירוע חומרים מסוכנים לאחר פגיעה במפעל אדמה בנאות חובב, באתר גלובס, 29 במרץ 2026
    יוסף חרש, אדמה: מחסן מוצרים ומערכות ייצור נפגעו אתמול מרסיסי יירוט בנאות חובב, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2026
  67. ↑ אילנה קוריאל, מאיה כהן, רון קריסי, שוב פגיעה באזור התעשייה נאות חובב, הרס כבד ברמת גן | התיעודים מהירי הלילי למרכז ולדרום, באתר ynet, 4 באפריל 2026
    אילנה קוריאל, בפעם השלישית מפרוץ המלחמה: פגיעה באזור התעשייה נאות חובב | התיעוד מהנגב, באתר ynet, 5 באפריל 2026
  68. ↑ מכון ויצמן, ‏אדום, כחול-לבן, באתר "הידען", 31 באוגוסט 2003
  69. ↑ שלמה פרידמן, ‏גן שמואל: הקיבוץ הראשון שיוצא בהנפקה שנייה, באתר גלובס, 4 ביוני 1997
  70. ↑ גדי גולן, ‏שת"פ בין ליקורד להזרע: ישביחו זני עגבניות שישמשו לענפי מזון ובריאות, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
    איי אונליין, מכתשים אגן והזרע חתמו על הסכם לפיתוח זנים חדשים של עגבניות, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 1999
  71. ↑ חברת בת של מכתשים אגן הגישה בקשה ל-FDA לאישור תמצית ליקופן טבעית המופקת מעגבניות, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2001
  72. ↑ ליקורד, חברה בת של מכתשים אגן, קיבלה אישור FDA לשימוש במוצר הליקופן כצבען מזון, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2005
    איתן טפירו, ‏אישור נוסף למכתשים אגן: ה-FDA אישר שימוש בליקופן של ליקורד, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2005
  73. ↑ גיא גרימלנד, תנו לי אקזיט בחיים, באתר הארץ, 2 בינואר 2007
  74. ↑ צורי דאר, ביו-דאר רכשה את מיזם קרמה פארם ביותר מ-2 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2004
    יורם גביזון, מכתשים אגן רכשה סטארט-אפ מתחום השחרור המושהה ב-2 מ' ד', באתר הארץ, 27 בינואר 2004
  75. ↑ רונן סרברניק, מכתשים אגן רכשה קו מוצרי תוספי מזון מענקית הכימיה והתרופות מרק, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2003
    ניו יורק טיימס, מכתשים אגן רכשה חברה בריטית שמחזורה 15 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2003
  76. ↑ בתיה פלדמן, ‏חברת פלסמד נרכשה בידי ליקורד מקבוצת מכתשים אגן, באתר גלובס, 31 במרץ 2005
  77. ↑ ניו יורק טיימס, קבוצת מכתשים אגן רוכשת חברת שיווק אמריקאית לתוספי מזון תמורת 3 מ' דולר, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2005
  78. ↑ נתן שבע, מכתשים אגן מחזקת עוד את תחום תוספי המזון: ליקורד רכשה את הפעילות והנכסים של חברת רייסמן בארה"ב, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2006
  79. ↑ גלי וינרב, ‏תוספי מזון מעגבניות ועכשיו גם פיתוח תרופות: ליקורד מתפתחת, באתר גלובס, 13 במרץ 2006
  80. ^ 80.0 80.1 יורם גביזון, קבוצת מכתשים תובעת 40 מיליון דולר מרציופארם של טבע, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2011
  81. ↑ יורם גביזון, מכתשים תבעה מטבע 107 מיליון דולר על הפרת פטנט - והצליחה לקבל רק 2 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2010
  82. ^ 82.0 82.1 יהלי אוזן, רפי חדד מסיים תפקיד החווה החקלאית היא מרכז מצוינות חינוכי בדרום, באתר באר שבע נט, ‏8 בדצמבר 2020
  83. ^ 83.0 83.1 שירי דובר, ‏אדמה תתרום 12 מיליון שקל להקמת מרכז מחקר באוניברסיטת תל אביב, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2019

אדמה פתרונות לחקלאות43175289Q903943

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אדמה_פתרונות_לחקלאות&oldid=3761151"