צריך עיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צריך עיון או בקיצור צ"ע הינו ביטוי בספרי האחרונים, בעיקר בספרי השו"ת והפלפול, לתאר תמיהה שנשארה ללא תירוץ, ישנם עוד ביטויים מסוג זה, אולם צריך עיון הוא הבולט מביניהם.

ההבדל בין הביטויים

האחרונים נהגו להשתמש בביטויי התמיהה השונים, לפי עוצמת הקושיא, סדר הביטויים הינו (מהקל לקשה):

  • קצת קשה - קושיא שאינה מוכרחת כל כך ואפשר לתרצה יחסית בנקל.
  • קשה - קושיא שיש תירוץ עליו, אולם התירוץ דחוק ביותר.
  • צריך עיון - קושיא חזקה ביותר, שיש לעמול רבות על תירוצה.
  • צריך עיון גדול - קושיא עצומה, כשכמעט בלתי ניתן לתרץ אותה.
  • וה' יאיר עיני[1] - קושיא הנחשבת לבלתי אפשרית לתירוץ.

בספרי רבי עקיבא איגר

בספרי רבי עקיבא איגר, מופיע שימוש נרחב בביטוי צריך עיון, כשלפעמים היה מוסיף, צריך עיון גדול, המורה על תמיהה רבתי היוצאת מגדר הרגיל[2]. כאשר הוא מוסיף סיומת כמו "וה' יאיר עיני", השאלה נחשבת כבלתי ניתנת לפתרון.

כשרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובער) חלה ונסע לדרוש ברופאים, אמרו לו הרופאים כי מחלתו נובעת מפני שהוא חושב הרבה כל היום ועליו להפסיק ללמוד. הניחו את רבי יוסף בחדר ריק מספרים. לאחר זמן מועט שמעוהו ממלמל והבינו כי הוא לומד בעל פה. הכניסו אליו בחורי ישיבה שידברו עמו בדברי תורה קלים. התחילו בחורי הישיבה להקשות את קושיותיו של רבי עקיבא איגר כסדר (רבי יוסף לא ידעם כיוון שלא עיין כלל בספרי האחרונים), על קושיה שרבי עקיבא נשאר בצ"ע - הצליח רבי יוסף לתרץ בנקל, אך על קושיה שרבי עקיבא נשאר בצע"ג - לא הצליח רבי יוסף לתרץ.

ספרים לתרץ את קושיות הצ"ע של רע"א

ראו גם

הערות שוליים

  1. מופיע בעיקר בספרי רבי עקיבא אייגר
  2. לרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", מיוחסת האימרה כי לפני שכתב הרב איגר "צ"ע", חשב 20 דקות, ולפני שכתב "צע"ג", חשב 40 דקות. לפי: ויאמר הנני!, בני ברק, תשע"ד, עמ' 313.
  3. יצחק צבי ארונובסקי, ‏יד יצחק, באתר HebrewBooks.
  4. משה אברהם מוינשטר, ‏גנון והציל, באתר HebrewBooks.
  5. על ספר זה פורסמה ביקורת קצרה במדור "ליד ארון הספרים" של הרבעון "היהודי" (בגליונו המוקדש לרע"א, ראו 'לקריאה נוספת', עמ' 69), חתומה בידי ח. בן ישעיה (כנראה העורך, חיים קרלינסקי). בתוך דבריו הוא מעיר כי יש מקומות אחדים אשר אין דברי המחבר עולים יפה... מצד הסברא וההגיון. הוא תולה זאת ברצונו של המחבר לתרץ ב"קבלנות" את כל קושיותיו של רע"א, לטעמו מתכון בטוח לסטיה מן האמת מפעם לפעם.
  6. הגהות על התלמוד בבלי לתרץ את כל הקושיות שבגליון הש"ס לגאון רבי עקיבא איגר שנשאר בצריך עיון גדול, בתוך חודשיים - מחנוכה ועד ראש חודש אדר עלה בידו לתרץ הכל על נכון. והם מאה ושמונים תירוצים שכתב המחבר.