צריכת ויטמין C עודפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומצה אסקורבית
Sample of ascorbic acid.jpg
שם סיסטמטי (R)-3,4-Dihydroxy-5-((S)- 1,2-dihydroxyethyl)furan-2(5H)-one
שמות נוספים ויטמין C
מסה מולרית 176.14 גרם/מול
מראה מוצק לבן או צהוב בהיר
מספר CAS 50-81-7
צפיפות 1.65 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות מסיס במים
טמפרטורת היתוך 190 °C
463.15 K
טמפרטורת רתיחה 553 °C
826.15 K
חומציות pKa2= 11.6, pKa1= 4.17 ‏pKa
מבנה מולקולת ויטמין C
מולקולת ויטמין C במבנה תלת-ממדי

צריכה עודפת של ויטמין C היא תופעה המתארת צריכה אוראלית או הזרקה של חומצה אסקורבית במינונים גבוהים מהצריכה המומלצת על ידי ארגוני בריאות, שהיא 90 מ"ג ליום. לעיתים, מדובר בכמות של כ-2,000 מ"ג ליום[1] הרבה מעבר לכמות שהגוף אמור להכיל. תומכי רפואה אלטרנטיבית טוענים כי צריכת ויטמין C בכמו שכזו מונעת ומרפאת מחלות.[1] טרם נמצאו עדויות מדעיות שתומכות בטענות אלו באופן ישיר, אך ישנן עדויות שדנות ביתרונות הוויטמין כבעל סגולות מרפאות כאשר הוא משולב עם טיפולים אחרים.[2][3]

רקע

ויטמין C הוא חומר מזין וחיוני המשמש ליצירת קולגן וביומולקולות אחרות, מונע צפדינה ונמצא כנוגד חמצון טיפולי משלים לשיפור איכות חיים.[4] מיני בעלי חיים מסוימים הכוללים את בני האדם,[5] בני משפחת המכרסמים,[6][7] רוב מיני העטלפים,[8] עופות רבים,[9] וכ-96% מהדגים,[10] אינם יכולים לייצר ויטמין C באופן עצמאי ועליהם להסתמך על מקורות חיצוניים המגיעים לרוב ממזון.[10]

עבור בני אדם, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכת ויטמין C יומית של 45 מ"ג ליום למבוגרים בריאים ובין 25–30 מ"ג ליום לתינוקות. מאמר שפורסם בנוגע לצריכת ויטמין C מומלצת מספק דוגמאות להמלצות ממדינות שונות על צריכה יומית של ויטמין C ואף אחת מההמלצות לא עולה על כמות של 110 מ"ג ליום. מאז גילויו, ויטמין C נחשב כמעט ל-"תרופת פלא" על ידי רבים וידוע ברפואה האלטרנטיבית כמסייע לטיפול בהצטננות, סרטן, פוליו, איידס ומחלות נוספות.[1] כ-70%-90% מוויטמין ה-C הנצרך נספג בגוף כאשר הוא נלקח דרך הפה ברמות נורמאליות (30–180 מ"ג ביום) ורק כ-50% מוויטמין C נספגים ממינונים יומיים של גרם אחד (1000 מ"ג).[11]

השערת המחסור היחסי

זוכה פרס נובל בכימיה לינוס פאולינג, אחד מהתומכים הבולטים בצריכת וויטמין C גבוהה

השערת המחסור היחסי שתוארה על ידי פאולין ושותפיו למחקרים התייחסה להשפעות המחסור בוויטמין C על בניית כלי הדם בגוף.

בגופם של בעלי חיים מנגנון הרכבת מולקולת ויטמין C בשלמותה כולל ארבעה שלבים המתבצעים על ידי ארבעה אנזימים שונים. האנזים שאחראי על השלב הרביעי והסופי בייצור המולקולה נקרא אל-גולונולאקוטן אוקדיסידאז (באנגלית:L-gulonolactone oxidase) ומיוצר בכבד. קיימים בעלי חיים הנושאים מוטציה באנזים זה ולא מצליחים להרכיבו כראוי בגופם. מוטציה זו מונעת את השלמת התהליך הרביעי והסופי בייצור הוויטמין. כתוצאה מכך, התהליך יתרחש עד השלב השלישי אך היעדר האנזים הרביעי פירושו שהתהליך לא יושלם לעולם, והסובסטרט, יתפרק חזרה על ידי הגוף לאבני הבניין מהם הורכב.[12][13]

במהלך שנות השישים הלכה והתפתחה בציבור המודעות ליתרונות שבצריכת ויטמין C ככזאת שמשפרת את הבריאות ותורמת לחסינות מפני מחלות. מודעות זו התפתחה לאור פעילותם של זוכה פרס נובל בכימיה לינוס פאולינג והביוכימאי אירווין סטון (באנגלית:Irwin Stone).[14] בספרו רב המכר שיצא לאור בשנת 1986, "איך לחיות יותר זמן ולהרגיש טוב יותר" (באנגלית: How to Live Longer and Feel Better) ממליץ פאולינג על צריכת ויטמין C דרך הפה של למעלה מעשרה גרמים ליום, בקירוב לכמות שמפריש הכבד ישירות למחזור הדם בגופם של יונקים רבים.[15] הכבד של עז בוגרת למשל, מפריש יותר מ-13,000 מיליגרם ליום (שהם כ-13 גרם) בבריאות תקינה וכמות גדולה בהרבה כאשר היא לחוצה.[16]

פאולינג, יחד עם מתיאס ראת׳, רופא גרמני ותומך פעיל של צריכת ויטמין C בכמות גבוהה פרסמו שני מאמרים שדנו בקשר בין חלבון הליפופרוטאין לוויטמין C.[17] התאוריה המורחבת שלהם קובעת כי, ויטמין C אחראי לשמירת רמות נמוכות של ליפופרוטאין בדם, המשמש כנשא דו-כיווני של כולסטרול בין הכבד והרקמות[18] וחיוני לתהליך הביוכימי של בניית הקולגן בגוף. עוד היא קובעת, כי הגורם העיקרי למוות ממחלת הצפדינה בתקופות קדומות מאד בהיסטוריית העולם היא שבניית עורקי האנשים התבצעה תוך שימוש בכולסטרול ולא בקולגן. בתקופה זו, היו מעט מקורות לוויטימן C והאנשים סבלו ממחסור שהוביל לכמויות ליפופרוטאין גבוהות בדם ובעקבותיה לקשיים ביכולת לייצר את כמות חלבון הקולגן הנדרשת לבניית רקמות, עצמות וכלי דם בגוף. כמויות הליפופרוטאין הגבוהות והמחסור בקולגן הובילו לבניית העורקים בעזרת שימוש בכולסטרול מה שתרם להיווצרות תהליך טרשת עורקים והוביל למוות של רבים.

השפעות שליליות

לוויטמין C רמת רעילות נמוכה והגוף יכול לשאת במינוני ויטמין C גבוהים מאלה המומלצים על ידי ארגוני בריאות ממשלתיים. עם זאת, לצריכה עודפת של ויטמין C עלולות להיות תופעות לוואי שליליות.

דוגמאות:

  • התפתחות המוליזה אנמית (באנגלית:Hemolytic anemia) אצל הלוקים במחסור ב-G6PD שצרכו כמויות וויטמין C גבוהות.[19]
  • אבנים בכליות – מכיוון שחומצה אוקסלית מופקת במהלך חילוף החומרים של וויטמין C, צריכה גבוהה של ויטמין C עלולה להביא לידי היפרוקסאלוריה (באנגלית:Hyperoxaluria), עודף של חומצת האוקסלט בשתן, ולקדם משקעים של אבנים בכליות.
  • שלשולים
  • העמסת יתר של ברזל
  • פגיעה באיכות הספיגה של ויטמין B12 ונחושת
  • שחיקת שיניים בלעיסת טבליות ויטמין C
  • פגיעה בספיקת הכליות – בעבר, תועד מקרה של אישה שעברה השתלת כליה שלא צלחה ונפטרה אחריה. מניתוח שלאחר המוות עלה כי צרכה זמן קצר לאחר ההשתלה ויטמין C במינון גבוה. כתוצאה, נוצרו משקעי סידן אוקסלט שהרסו את הכליה החדשה. הרופאים הסיקו כי יש להימנע מטיפול בוויטמין C במינון גבוה בחולים עם אי ספיקת כליות.[20]

בשנת 2019 דיווחה ההתאחדות האמריקנית למרכזי בקרת רעלים על אפס מקרי מוות בגלל רעילות לוויטמין C.[21]

תגובות בין תרופתיות

מעכבי משאבות פרוטונים הן קבוצה של תרופות שפעולתן היא להפחית ייצור של חומצה הגסטרית (באנגלית:Gastric acid) בקיבה. נמצא כי לאחר 28 ימי טיפול, אחת מהן, אומפרזול המשמשת לרוב לטיפול בבעיות צרבת מורידה את זמינות ויטמין C בגופנו בכ-12% ללא תלות בצריכה חיצונית.[22] במחקר אחר נמצא כי אספירין עלול לעכב את הספיגה של ויטמין C בגופנו.[23]

חקיקה

ישנן מדינות, כדוגמת ארצות הברית וישראל המגבילות בחוק את הטענות שניתן לכתוב על גבי האריזה כאשר מפרסמים מזון ותוספי תזונה. לדוגמה, טענות על השפעה טיפולית עתידית של התוסף או ריפוי מחלה אסורות על ידי מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, גם אם התוסף עבר ניסויים קליניים שהניבו תוצאות חיוביות. ההגבלות באות לידיי ביטוי בניסוח על האריזה והוספת הערות מחייבות כדוגמת: "מוצר זה אינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעה של מחלה כלשהי".[24][25]

מחקר

סרטן

השימוש בוויטמין C במינונים גבוהים כטיפול בסרטן הועלה על ידי לינוס פאולינג בהתבסס על מחקר שפורסם בשנת 1976 עם יואן קמרון, אשר דיווח כי ויטמין C תוך ורידי הגדיל באופן משמעותי את תוחלת החיים של חולים בסרטן מתקדם.[26][3] ניסוי זה ספג ביקורת מצד המכון הלאומי לסרטן על היותו מתוכנן בצורה קלוקלת בעל מהימנות נמוכה עד כדי כך ששלושה ניסויים שנערכו אחריו במאיו קליניק לא הצליחו לשכפל את התוצאות.[27][3] עם זאת, הניסויים במאיו קליניק נערכו במינונים אוראליים של ויטמין C, ולא ויטמין C תוך ורידי כפי שנעשה בניסוי המקורי, והוצע כי הבדל זה הוא סיבה אפשרית לכישלונם של ניסויי מאיו קליניק לשחזר את תוצאות הניסוי המקוריות.

ניסויים קליניים ראשוניים בבני אדם הראו שלא סביר שקיימת "גלולת פלא" לסרטן ונחוץ מחקר נוסף לפני שניתן יהיה להגיע למסקנות סופיות לגבי יעילותו.[28] סקירה שנערכה בשנת 2010 על 33 שנות מחקר על ויטמין C לטיפול בסרטן קבעה כי "עלינו להסיק שעדיין איננו יודעים אם לוויטמין C יש כל פעילות אנטי-גידולית משמעותית מבחינה קלינית.[27]

החברה האמריקנית לסרטן הצהירה כי "אף על פי שהוצעו מינונים גבוהים של ויטמין C כטיפול בסרטן, הראיות הקיימות ממחקרים קליניים לא הראו שום תועלת".[3]

כוויות

ניסוי קליני אחד השתמש במינונים גבוהים של ויטמין C תוך ורידי (66 מ"ג לק"ג / שעה למשך 24 שעות, למינון כולל של כ-110 גרם) לטיפול בכוויות מדרגה גבוהה,[29] אך אף על פי שתואר כמבטיח, הוא לא שוכפל על ידי מוסדות עצמאיים ולכן אינו טיפול מקובל.[30] בהתבסס על מחקר זה, איגוד הכוויות האמריקני רואה במינון תוך ורידי גבוה של חומצה אסקורבית כאפשרות להיחשב לטיפול אדג'ובנטי (באנגלית :adjuvant therapy) בנוסף לטיפולים הסטנדרטיים המקובלים יותר.[31]

השפעות לבביות

פרפור עליות (AF) היא הפרעה נפוצה בקצב הלב הקשורה למתח חמצוני (באנגלית:oxidative stress). ארבעה מטא-אנליזות הגיעו למסקנה כי קיימות עדויות חזקות שצריכת ויטמין C במינון 1–2 גרם ליום לפני ואחרי פעילות לב עשוי להפחית את הסיכון ל-AF לאחר הניתוח.[32][33][34][35] עם זאת חמישה מחקרים אקראיים לא מצאו שום תועלת כזו בארצות הברית, כך שההטבה הוגבלה למדינות פחות עשירות.[36][35]

התכווצות סימפונות כתוצאה מפעילות גופנית נמרצת

התכווצות הסמפונות הנגרמת על ידי התעמלות (EIB) (באנגלית :Exercise-induced bronchoconstriction) מצביעה על היצרות חריפה של דרכי הנשימה כתוצאה מפעילות גופנית נמרצת. EIB נראה שנגרם על ידי אובדן מים הנגרמת על ידי אוורור מוגברת שעלול להוביל לשחרור מתווכים כמו היסטמין, פרוסטגלנדינים ו ליקוטריאנים (באנגלית: Leukotriene) שכולם גורמים להתכווצות הסמפונות (באנגלית: Bronchoconstriction). ויטמין C משתתף בחילוף החומרים של המתווכים הללו ועלול להשפיע על ה-EIB.[37]מטא-אנליזה הראתה כי 0.5 עד 2 גרם ליום של ויטמין C לפני פעילות גופנית הורידו את ה-EIB בחצי.[38]

תפקוד האנדותל

מטא-אנליזה הראתה השפעה חיובית משמעותית של ויטמין C על תפקוד האנדותל. היתרון של ויטמין C נמצא במינונים שנעים בין 0.5 ל-4 גרם ליום, ואילו המינונים הנמוכים יותר שנעים בין 0.09 עד 0.5 גרם ליום לא נמצאו כיעילים.[39]

הצטננות

מטא-אנליזה המצוטטת לעיתים קרובות חישבה כי מינונים שונים של ויטמין C (לא נכללו מינונים מתחת ל 0.2 גרם) אינם מונעים הצטננות בקהילה הכללית, אף על פי ש-0.25 עד 1 גרם ויטמין C ליום חצו את שכיחות ההצטננות אצל אנשים הסובלים ממתח גופני כבד לטווח קצר.[40] מטא-אנליזה נוספת חישבה כי אצל ילדים, 1-2 גרם ויטמין c ליום קיצר את משך ההצטננות ב-18%, ובמבוגרים 1–4 גרם ליום קיצר את משך ההצטננות ב-8%[40].ישנן עדויות לתלות במינון ליניארי בהשפעת ויטמין C על משך הצטננות עד 6–8 גרם ליום.[41] כפי שצוין לעיל, קיים היעדר ניסויים רשמיים בקנה מידה גדול בטווח של 10 עד 200+ גרם ליום, ולכן אין מידע זמין עבור מינונים גבוהים אלה. בנוסף, המחקרים שצוטטו על מינונים יומיים גדולים יותר של ויטמין C אינם לוקחים בחשבון את קצב ההפרשה המהיר של ויטמין C במינונים ברמת גרם. מה שמחייב לתת את הכמות היומית הכוללת במינונים קטנים, בתדירות גבוהה יותר כדי לשמור על רמות פלזמה גבוהות יותר.[42] נכון לשנת 2014, לפחות 16 מחקרים מצאו כי תוספי ויטמין C אינם מונעים הצטננות והיו בעלי השפעה מינימלית במקרה הטוב בקיצור אורכי ימי החולה.[2]

ראו גם

פורטל

אוכל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ויטמין Ascorbic acid - C – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  2. ^ 2.0 2.1 The Dark Side of Linus Pauling's Legacy, web.archive.org, ‏2018-09-04
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 More information on complementary and alternative medicine | American Cancer Society, www.cancer.org (באנגלית)
  4. ^ S. A. Gunaratne, Global Communication. Edited by Yahya R. Kamalipour. Belmont, CA: Wadsworth/Thomson Learning, 2002. xxiii + 288 pp. $69.95 (soft). * International Communication: Concepts and Cases. Edited by Kwadwo Anokwa, Carolyn A. Lin, and Michael B. Salwen. Belmont, CA: Wadsworth/Thomson Learning, 2003. xvii + 297 pp. $67.95 (soft)., Journal of Communication 54, 2004-06-01, עמ' 372–374 doi: 10.1093/joc/54.2.372
  5. ^ Chang Hwan Yeom, Gyou Chul Jung, Keun Jeong Song, Changes of Terminal Cancer Patients' Health-related Quality of Life after High Dose Vitamin C Administration, Journal of Korean Medical Science 22, 2007-2, עמ' 7–11 doi: 10.3346/jkms.2007.22.1.7
  6. ^ Linus Pauling, Evolution and the Need for Ascorbic Acid, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 67, 1970-12, עמ' 1643–1648
  7. ^ J. I. Pollock, R. J. Mullin, Vitamin C biosynthesis in prosimians: Evidence for the anthropoid affinity ofTarsius, American Journal of Physical Anthropology 73, 1987-05, עמ' 65–70 doi: 10.1002/ajpa.1330730106
  8. ^ Eric R. Miller, Murray E. Fowler, Fowler's Zoo and Wild Animal Medicine, Volume 8 - E-Book, Elsevier Health Sciences, 2014-07-31, מסת"ב 978-1-4557-7399-2. (באנגלית)
  9. ^ Robert Jenness, Elmer C. Birney, Kathleen L. Ayaz, Variation of l-gulonolactone oxidase activity in placental mammals, Comparative Biochemistry and Physiology Part B: Comparative Biochemistry 67, 1980-01, עמ' 195–204 doi: 10.1016/0305-0491(80)90131-5
  10. ^ 10.0 10.1 כרך 14, עמודים 513–516, ?The Auk - Can Passerines Synthesize Vitamin C, ‏03/07/1997
  11. ^ Office of Dietary Supplements - Vitamin C, ods.od.nih.gov (באנגלית)
  12. ^ אמ-נישיקיגי יאגי, הגיליון האמריקאי לתזונה קלינית, אוקספורד, ‏01/12/1991
  13. ^ פרופסור בן עמי סלע, ויקירפואה-איגוד רופאי המשפחה בישראל, ‏15/09/2020
  14. ^ כתביו של לינוס פאולינג, "סיפור האהבה שלי עם ויטמין C", ‏27/01/1992
  15. ^ לינוס פאולינג, קישור לספר "How to Live Longer And Feel Better"
  16. ^ Excitability scores of goats administered ascorbic acid and transported during hot-dry conditions - NCBI
  17. ^ מתיאס ראת ולינוס פאולינג, Hypothesis: lipoprotein(a) is a surrogate for ascorbate.
  18. ^ אינציקלופדיית הבריאות של קופת מכבי
  19. ^ ויקירפואה-טיפול תרופתי בחסרי האנזים G6PD
  20. ^ תוספי ויטמין C מזיקים לכליות
  21. ^ David D. Gummin, Annual Report of the American Association of Poison Control Centers’ National Poison Data, https://piper.filecamp.com/uniq/9ZN62pw4DkShNNNS.pdf
  22. ^ AP&T- Proton pump inhibitors reduce the bioavailability of dietary vitamin C, ‏13/09/2005
  23. ^ The Effects of Aspirin on the Metabolic Availability of Ascorbic Acid in Human Beings
  24. ^ בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997 - תקנות
  25. ^ [https://www.fda.gov/media/115730/download Policy Regarding Quantitative Labeling of Dietary Supplements Containing Live Microbials: Guidance for Industry]
  26. ^ Supplemental ascorbate in the supportive treatment of cancer, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏1976 Oct
  27. ^ 27.0 27.1 Vitamin C and cancer, https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/
  28. ^ The controversial place of vitamin C in cancer treatment, https://www.sciencedirect.com/
  29. ^ Antioxidant Micronutrients in Major Trauma and Burns: Evidence and Practice, https://onlinelibrary.wiley.com/, ‏01 October 2006
  30. ^ Burn Resuscitation, https://academic.oup.com/, ‏01 July 2007
  31. ^ American Burn Association Practice Guidelines Burn Shock Resuscitation, https://academic.oup.com/, ‏01 January 2008
  32. ^ Meta-analysis of ascorbic acid for prevention of postoperative atrial fibrillation after cardiac surgery, https://academic.oup.com/, ‏15 December 2016
  33. ^ Vitamin C for the Prevention of Postoperative Atrial Fibrillation after Cardiac Surgery: A Meta-Analysis, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2016 Jun
  34. ^ Efficacy and safety of vitamin C, https://www.sciencedirect.com/
  35. ^ 35.0 35.1 Vitamin C for preventing atrial fibrillation in high risk patients, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2017 Feb
  36. ^ Publication bias in meta-analysis of ascorbic acid for postoperative atrial fibrillation, https://academic.oup.com/, ‏15 March 2017
  37. ^ Harri Hemilä, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4363347/ The effect of vitamin C on bronchoconstriction and respiratory symptoms caused by exercise: a review and statistical analysis corresponding author], https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2014 Nov 27
  38. ^ Harri Hemilä, Vitamin C may alleviate exercise-induced bronchoconstriction: a meta-analysis, https://bmjopen.bmj.com/
  39. ^ Effect of vitamin C on endothelial function in health and disease: A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials, https://www.atherosclerosis-journal.com/, ‏April 16, 2014
  40. ^ 40.0 40.1 Robert M Douglas* and Harri Hemilä, Vitamin C for Preventing and Treating the Common Cold, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2005 Jun
  41. ^ Harri Hemilä, Vitamin C and Infections, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2017 Mar 29
  42. ^ Steve Hickey and Hilary Roberts, Misleading Information on the Properties of Vitamin C, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/, ‏2005 Sep 27
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צריכת_ויטמין_C_עודפת&oldid=2177680"