פתיחת התפריט הראשי

המכלול β

קברות התאווה

מפה של נדודי בני ישראל 1641

קברות התאווה הוא שם מקום במדבר פארן, והתחנה ה-13 של עם ישראל בנדודיהם במדבר, לאחר יציאת מצרים. על פי ספר במדבר פרק י"א, בקברות התאווה מרדו בני ישראל נגד האלוקים ונגד משה רבנו, כשהעילה לכך היא העדר הבשר והירקות שהיו להם במצרים. אלוקים נענה לבקשת העם והסיע אליהם באמצעות הרוח להקות של שליו יחד עם זאת נגף ה' את המתאווים לבשר והמית בהם רבים כעונש על תלונתם וכפיות טובתם. בעקבות תלונתם של ישראל, ופנייתו של משה אל האלוקים שהוא זקוק לתמיכה הנהגתית מגשרת של זקני העם, הוקמה הסנהדרין הראשונה שסייעו למשה שהעברת המסרים האלוקיים לעם, ובהנהגת עם ישראל.

על פי המסופר בפרשת בהעלותך, נסעו בני ישראל ממדבר סיני, למדבר פארן. קברות התאווה הייתה תחנתם הראשונה מאז עזבו את הר סיני, כשנה לאחר מעמד הר סיני.

תוכן עניינים

חטא המתאוים

לאספסוף, הערב רב שבעם ישראל, נמאס מהמן והחליטו שהם רוצים בשר, מכיוון שהמן היה כל כך טוב עד שלא גרם לאוכליו להזדקק לצרכיהם, והם פירשו את העובדה שלא זקוקים לעשות צורכיהם מכיוון שזהו "לחם קלוקל". הם משכו אחריהם את כל עם ישראל, ויחד בכו בפני משה ואהרון שהם רוצים לחזור למצרים, בגלל האוכל ה"מגוון" שהיה שם, לחם ששמו אותו מעל הבשר וקיבל את ריחו. בעקבות מריבה זו משה התיאש, ואמר לה' שהוא לא יכול להנהיג את העם לבד, ואם ה' לא יתן לו עזר, הוא מעדיף למות.[1]

הקמת הסנהדרין

ה' שעה לתפילתו של משה, ואמר לו לאסוף שבעים איש מהטובים שבעם ולהביא אותם למשכן. שם יתן ה' עליהם רוח נבואה, והם יעזרו למשה לשפוט את העם כאשר ביקש. וכן אמר ה' למשה להכין את העם לכך שמחר הם עומדים לאכול בשר. ואכן כך עשה משה.[2]

כאשר אסף משה את הזקנים, לא יצאו אלדד ומידד מן המחנה מתוך ענוותנותם, ולמרות זאת התנבאו במחנה. כאשר שמע זאת יהושע בן נון, המליץ למשה לכלוא אותם, אך משה לא הסכים ואמר: "מי יתן כל עם ה' נביאים"- השאיפה הנעלה היא שכל העם יהיו נביאים, ועד שיש לפחות שניים כאלה, אכלא אותם?![3]

עונש המתאוים

ה' שלח למתאוים שרצו בשר, שליו בכמות גדולה כל כך, עד שכל אחד היה יכול לאסוף כמה עומרים שרצה על ידי הושטת היד בלבד. ואז כש"הבשר עודנו בין שיניהם"- עוד לא הספיקו אפילו לבלוע, ה' הכה בעם מכה גדולה מאוד על זה שמרדו בו ולא סמכו עליו שהמן הוא טוב. על שם המעשה הזה נקרא מקום זה "קברות התאווה".[4]

מהות החטא

בחסידות נתנו לחטא זה מימד מפרספקטיבה אחרת, בכדי לקרב אל ההגיון, שדור דעה כדורו של משה רבינו יגיע למצב שכזה, והסבירו שרצונם היה שיהיה להם תאוה כדי שיוכלו להשתמש בה בקדושה - שזו מעלה גדול יותר מאשר לחיות בלי תאוה.

"אך י"ל דכתיב התאוו תאוה. ומשמע שלא הי' להם תאוה. שהיו למעלה מהטבע. חירות מיצה"ר. ולכך הי' נראה להם שנכון שיהי' להם תאוה ושיזכו לעשות נחת רוח להשי"ת על ידי שיאכלו בקדושה אף בשר גשמי. וז"ש נפשנו יבשה כו' שלא קיימו בכל נפשכם. כמ"ש במד' בכל נפש ונפש שברא בך, שהוא ביטול כל הרצונות ותאוות להשי"ת. וזה לא הי' להם שהיו למעלה מבחי' הנפש. אבל לא הוטבו דבריהם להשי"ת שצריך האדם להיות חרד יותר לירא פן יבטל ח"ו רצון השי"ת ולא יביא עצמו לידי נסיון אף שיוכל לזכות למדריגה ע"י זה שזה נקרא לגרמייהו קצת. כי מי שירא באמת לעבור רצון השי"ת מרוצה יותר בפשיטות.

שפת אמת בהעלותך עמ' תרל"א

חטא המתאוננים

  ערך מורחב – חטא המתאוננים

בתחילת פרק י"א בספר במדבר, לפני תיאור חטא המתאווים בקברות התאווה, מספרת התורה על חטא המתאוננים שאירע במקום שנקרא לאחר המעשה בשם 'תבערה'. ע"פ פשט הפסוקים ולדעת רוב המפרשים, מדובר במקום שונה מקברות התאווה. אולם קיים פירוש הרואה בשני השמות הללו תיאורים שונים של אותו מקום הרומז לאותו המאורע משתי זוויות ראיה שונות[5].

הערות שוליים