קבר ג'אולינג
| מדינה |
 סין |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6 | |
| הערות | הוספה לאתר קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג |
קבר ג'אולינג (סינית 福陵, פין-יין Zhàolíng - מילולית "הקבר המאיר"), מכונה גם "הקבר הצפוני" (北陵, בפין-יין Beiling, תעתיק בֵּיילִינְג) הוא המאוזוליאום של חְוָאנְג טָאיְגִ'י, הקיסר השני בשושלת צ'ינג ואשתו, הקיסרית בורג'יטה, השוכן כ-5 קילומטרים מצפון לעיר העתיקה של שן-יאנג במחוז ליאונינג שבצפון מזרח סין.
ב-2004 הוסיף ארגון אונסק"ו את המאוזוליאום לאתר המורשת העולמית קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג שהוכר לראשונה בשנת 2000.
היסטוריה
חְוָאנְג טָאיְגִ'י (皇太極, בפין-יין: Huáng Táijí) נולד ב-1592 כבנו השמיני של הקיסר נורהאצ'י. נורהאצ'י שהיה ראש שושלת ג'ין המאוחרת של שבטי היורצ'ן מאזור מנצ'וריה של ימינו מת ב-1626. הוא הוריש לבנו אימפריה באזור שכיום הוא צפון מזרח סין, ובירתה בעיר מוקדן (כיום שן-יאנג). בנו ניהל סדרה של מערכות צבאיות מוצלחות. הוא פלש לקוריאה ואילץ את שליטיה משושלת צ'וסן לנתק את יחסיהם עם סין בשלטון שושלת מינג ולהפוך למדינת חסות של שלטונו. הוא הביס את המונגולים והחל לתכנן את כיבוש סין, כפי שאביו תכנן לפניו, אבל מת משבץ בספטמבר 1643, כמה חודשים לפני שמפקדי צבאו ממשו את החלום והשתלטו על סין.
שבטי היורצ'ן שלטו בעבר על צפון סין כשושלת ג'ין המוקדמת לאחר שהביסו את הסינים בשלטון שושלת סונג, בטרם הובסו על ידי ג'ינגיס חאן. מכיוון שחְוָאנְג טָאיְגִ'י התכוון להשתלט על סין, והיה מודע לרגשות השליליים שעוררו השמות יורצ'ן ושושלת ג'ין (שהיה גם שם השושלת שבחר אביו) בקרב הסינים, הוא החליט לשנות את שם עמו מיורצ'ן למאנצ'ו, וב-1636 הוא שינה את גם שם השושלת לשושלת צ'ינג. זו הסיבה שלעיתים הוא מוגדר כמייסד שושלת צ'ינג, אף על פי שבפועל היה השליט השני ממשפחתו.
מיד עם מותו בשלהי 1643 נשרפה גופתו כנהוג אצל בני המאנצ'ו עד אז (מנהג שהופסק על ידי בנו) והאפר נקבר במאוזוליאום שקיבל את השם קבר ג'אולינג. מכאן החלה תנופת בנייה שהתמשכה על פני כמה שלבים. השלב הראשון הסתיים ב-1651, בשנה השמינית לשלטון בנו, הקיסר שונג'ה שהיה הקיסר הראשון משושלת צ'ינג ששלט על כל סין. המאוזוליאום כלל אז את פסלי האבן, אסטלת לינגאן ותל העפר.
בשנת 1663, השנה השנייה לשלטונו של הקיסר קאנגשי, נכדו של חְוָאנְג טָאיְגִ'י, החל השלב השני, שלב ההרחבה והוא הושלם ב-1688. מרבית המבנים העיקריים של המאוזוליאום הושלמו בתקופה זו. מכאן ואילך החלה תקופה ארוכה של שיפוצים של המבנים באתר, הן בתקופתם של כל קיסרי סין משושלת צ'ינג, הן אחרי שסין הפכה לרפובליקה ואחר-כך תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. שיפוצים נרחבים נעשו לקראת קבלת תואר אתר מורשת עולמית, אותו קיבל האתר ב-2004.
תיאור
אתר המורשת העולמית משתרע על שטח בן 478.9 דונם, שרובו מישורי, כשהוא נסמך על תל הקבורה מצפון ועל הנהרות חוּן (浑河), ושִׂינְקָאי מדרום, ומוקף באזור חיץ נרחב המשתרע על שטח של 3.18 קמ"ר. זהו המאוזוליאום הגדול ביותר מבין השלושה שסמוך לשן-יאנג. מדרום לאתר נחפר אגם ובכך התמלאו כללי הפנג שווי "מים בחזית והר בעורף". סביב האתר הוקם פארק גדול הקרוי פארק ביילינג על שם הקבר, ובדרך אל האתר הוצב פסלו של חְוָאנְג טָאיְגִ'י, לבוש כלוחם (41°50′35″N 123°25′19″E / 41.843053°N 123.421916°E).
המבנים הבולטים באתר (מדרום לצפון) הם:
- הגשר ה"קדוש" - גשר אבן בן שלושה מפתחים באורך 47 מטרים, ברוחב של 12 מטרים. מעקות האבן משני הצדדים מגולפים בדמויות סוסים, פרחי לוטוס וקרני קרנפים משני צדי הגשר עומדים אריות אבן.
- קשת האבן - שוכנת 35.5 מטרים משער הכניסה למאוזוליאום. היא בנויה על ארבעה עמודים בגובה שלוש קומות, המחופות ברעפים. הקשת מחקה מבנה קשת זיכרון מעץ המכונה פָּאיְלוֹאוּ. גובהה 10.5 מטרים, ורוחבה 12.6 מטרים. על הקשת מגולפים פרחים ובעלי חיים. בחלק התחתון של הקשתות רובצים חמישה זוגות של פסלי בעלי חיים כשהם צמודים לעמודים של הקשת. כאשר האריות פונים לצפון ולדרום והשְׂיֵאגָ'אי (xiezhai - חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת) פונים למזרח ולמערב.
- שער אדום גדול (דָאחונְגְמֶן) – זהו גם שער הכניסה הראשי למתחם הקבר. רוחבו 16 מטרים וגובהו 8.75 מטרים והוא מחופה ברעפים זהובים מזוגגים. בשער יש שלושה פתחים קשתיים מעוטרים. משני צדדיו יש חומה שבה יש גילוף של עננים ודרקונים מזוגגים. קטע הדרך המוביל מהשער ועד תל הקבורה מכונה נתיב הנשמות או הדרך ה"קדושה".
- פסלי אבן – בקטע זה של נתיב הנשמות יש שישה זוגות של פסלי אבן של חיות, כאשר כל זוג ניצב משני צדי נתיב הנשמות. זוגות הפסלים הוצבו במקום בשנת 1650 במרחקים קבועים של 10.9 מטרים בין כל זוג פסלים והם ייצגו משמר כבוד לקיסר המת. הפסלים מוצבים על בסיס שיש בגובה מטר וכוללים: אריות, שְׂיֵאגָ'אי (xiezhai - חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת), צִ'ילִין (qilin - חיה מיתולוגית בעלת זוג קרניים המבשרת טובות), סוסים, גמלים ופילים.
- עמודי העננים (חְווָאבְּיָאו, בפין-יין Huabiao) - מכונים גם עמודי אלף העננים. קוטרו של כל עמוד 1.5 מטרים וגובהו כ-8 מטרים. העמוד בנוי מבסיס שסביבו גדר, גוף מגולף, כנפיים דמויי עננים, בימה וחיות אבן שניצבים על הבימה וסביב העמוד וכוללים שְׂיֵאגָ'אי, צִ'ילִין, אריות וכו'. במאוזוליאום יש שלושה זוגות של עמודים כאלו. זוג אחד ניצב מחוץ לשער האדום הגדול מדרום לנתיב הנשמות, זוג נוסף כ-12 מטרים לפני פסלי החיות הראשונים בנתיב, וזוג שלישי 8 מטרים לפני ביתן האסטלה הגדולה.
- ביתן האסטלה הגדולה - מבנה ריבועי שכל צלעותיו באורך 11.12 מטרים וגובהו 13.05 מטרים, קירותיו צבועים באדום והוא מחופה ברעפים זהובים מזוגגים. לביתן יש פתח קשתי שאליו מוביל גרם מדרגות קצר בכל אחד מארבעה קירותיו. ציורים צבעוניים מקשטים את העמודים וקורות הגג. הביתן מאחסן את אסטלת שֶׁנְגוֹנְגשֶׁנְגְדֶה. גובה האסטלה 5.5 מטרים רוחבה 1.8 מטרים ועובייה 0.7 מטרים. האסטלה מונחת על בסיס המקושט במוטיבים ימיים (דגים, צבים וסרטנים). היא מקושטת בחלק העליון בשישה דרקונים ועליה כתובות במאנצ'ו ובסינית הכוללות 1,810 מילים המהללות את הקיסר הקבור באתר.
- שער לונְגאֶן - מבנה שער הכניסה אל "העיר המרובעת" (方城) - כינוי למתחם הפנימי של המאוזוליאום. גובה המבנה 22 מטרים ורוחבו 16 מטרים. למבנה יש פחת קשתי בודד הנסגר על ידי שני שערי עץ. על חזית השער חרותים באבן עננים ודרקונים ותלוי השלט (שער לונְגאֶן) בשלוש שפות. על מבנה השער בנוי ביתן בן שלוש קומות בגובה 16.72 מטרים המכונה "ביתן חמשת עופות הפניקס". קירות הביתן מקושטים בקווים מסתחררים ונקודות מוזהבים.
- העיר המרובעת - המתחם הפנימי של המאוזוליאום. המתחם מוקף חומה מלבנים אפורות בגובה 6.15 מטרים ובאורך 278 מטרים. בכל אחד מארבע הפינות של החומה יש מגדל של שתי קומות בגובה 16 מטרים מחופה ברעפים זהובים מזוגגים שבו יש פעמוני רוח וקירותיו מכוסים בציורים.
- ארמון לונְגאֶן (隆恩殿 - "החסד הבולט") - המבנה המרכזי במתחם הקבר. מבנה השוכן על בימת שיש שאורכה 26.3 מטרים רוחבה 33.8 מטרים וגובהה 1.3 מטרים שעליה מגולפים עלי פרחים של לוטוס ורימונים. הבימה מוקפת מעקה מעוצב. אל האולם שעל הבימה מוביל גרם מדרגות רחב שחלקו המרכזי באורך 5.5 מטרים וברוחב 2 מטרים מגולף באבן בתבניות של הר אריכות הימים, ים המזל ודרקונים. גובה הארמון 15.1 מטרים והוא מחופה ברעפים זהובים מזוגגים. אין בארמון תקרה פנימית וקורות הגג החשופות מקושטות בציורים צבעוניים. הארמון שימש לביצוע הפולחן והוא כולל את האסטלות ה"מקודשות" של הקיסר והקיסרית. בחדר מחומם גדול בקצה האולם יש מיטה שהמצעים שעליה עשויים משי צהוב והיא מכוסה בווילונות.
- האולמות הצדדים - שני אולמות משני צדי ארמון לונגאן. רוחבם 17 מטרים ועומקם 14 מטרים. דלתותיהם וחלונותיהם צבועים באדום עז והם מחופים ברעפים זהובים מזוגגים. האולם המזרחי נועד לאחסן לוחות תפילה, משי ללוויה ולוחות "מקודשים" עבור הטקסים. האולם המערבי נועד לאפשר לכוהנים (למות) מהבודהיזם הטיבטי לערוך טקסים דתיים. צמודים לכל אחד ממבנים אלו ביתנים בגובה שתי קומות שבהם נהגו לאחסן פירות לפני טקס המנחות.
- מגדל הנשמות (Ming lou) - ניצב מעל לשער הצפוני של העיר המרובעת כשהוא פונה לשער לונגאן. גובהו 23.5 מטרים ובסיסו באורך 21 מטרים והוא מחופה ברעפים זהובים מזוגגים. המזחילות מקושטות בציורים צבעוניים מבפנים ומבחוץ. קירותיו צבועים באדום ובכל אחד מהם פתח קשתי. בתוך הביתן אסטלת שיש לבנה בגובה 6 מטרים ובה חקוקים תאריו של הקיסר במאנצ'ו, מונגולית וסינית. על בימת שיש לפני המגדל מונחים חמשת אביזרי הפולחן (מבער הקטורת, זוג בקבוקי קטורת וזוג פמוטים).
- מכלול הקבורה - מתחיל מיד לאחר מגדל הנשמות במבנה המכונה עיר חצי הסהר, חומה בגובה כ-6 מטרים בצורת חצי סהר באורך של 90 מטרים שבה יש פתח קשתי. בהמשך חומה מלבנים אפורות בגובה 6 מטרים באורך 200 מטרים המקיפה את תל הקבורה המכונה בָּאוצֶ'נְג (Baocheng – עיר האוצר). החומה כוללת מרזבים בצורת פרחי לוטוס לנקז את המים היורדים על תל הקבורה. ולבסוף הוא בנוי ממבנה הקבורה התת-קרקעי המכוסה בתל עפר המכונה בָּאודִינְג (Baoding – כיפת האוצר), והקרוי תל דוּלונְג (Dulong - דרקון יחיד). צורת התל היא כשל כיפה. גובהו 7 מטרים, היקפו 110 מטרים. אין כניסה לקבר התת-קרקעי המכיל את שרידיהם של חְוָאנְג טָאיְגִ'י ואשתו, הקיסרית בורג'יטה.
קישורים חיצוניים
- Nomination file - מאתר אונסק"ו
- Zhaoling Tomb באתר China Internet Information Center
- Zhaoling Tomb באתר Travel China Guide
