שידי

כפרים עתיקים בדרום אנחווי - שידי והונגצון

**אתר מורשת עולמית**
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4, 5

שידי (סינית: 西递, פין-יין: Xidi) הוא כפר היסטורי בדרום אנחווי שברפובליקה העממית של סין. הכפר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000, ביחד עם הכפר הונגצון.

היסטוריה

הכפר הוקם בתקופת שושלת סונג תחת השם שיצ'ואן (הנחל המערבי), על שם הנחלים שעל גדותיהם שכן. שמו הנוכחי, שמשמעותו היא עמדה מערבית, נובע מעמדת הקרוואנים העתיקה השוכנת במרחק 1.5 קילומטר מערבית לכפר.

הכפר החל להתפתח לאחר שמשפחת הו אימצה את בנו של הקיסר ז'אוז'ונג משושלת טאנג, שהודח מכסאו בשנת 904. אחד מצאצאי בנו של הקיסר, הו שיליאנג, היגר עם משפחתו לשידי ב-1047.

משפחת הו החלה לעסוק במסחר, וכתוצאה מכך החל מ-1465 חל גידול מהיר בגודל האוכלוסייה המקומית. באותה תקופה נבנו מספר בתים פרטיים ובתי ציבור, בהם גשר הויואן וגולאי. בין אמצע המאה ה-17 לאמצע המאה ה-19 השפיעה משפחת הו על המסחר והפוליטיקה המקומיים. בני המשפחה התמנו לתפקידים בממשל הסיני בתקופת שושלת מינג ושושלת צ'ינג, ורבים נוספים למדו באימפריאל קולג'. הכפר הגיע לשיא פריחתו במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, אז מנתה אוכלוסייתו כ-600 תושבים. הגידול באוכלוסיית הכפר נעצר לאחר הירידה במעמדה של קהילת הסוחרים מאנחווי ופירוק המערכת הפאודלית בתקופת שושלת צ'ינג המאוחרת והרפובליקה.

האטרקציות התיירותיות העיקריות בכפר הם 124 בתי עץ שהשתמרו מאז תקופת שושלות מינג וצ'ינג, ורובם פתוחים לציבור.

תיאור

הכפר משתרע על פני שטח של 129.6 דונם באזור הררי. שלושת הנחלים (הקדמי, האחורי והנחל המוזהב) חוצים אותו מכיוון צפון ומכיוון מזרח, ונפגשים מתחת לגשר הוייואן השוכן בחלקו הדרומי של הכפר. הרחובות נבנו מכיוון מזרח למערב, כאשר הרחוב הראשי מוקף על ידי שני רחובות מקבילים מצפון ומדרום, וכולם מרוצפים באמצעות גרניט. הרחובות מחוברים זה אל זה באמצעות סמטאות צרות, ובחזית הבניינים הציבוריים יש פתחים קטנים.

קירות הבניינים עשויים מלבנים עם תגליפים קישוטיים, והמסגרות שלהם מצופות בעץ. רוב המבנים הם מרווחים ובנויים על גדות הנחלים. רוב הבניינים הם בני שלוש קומות וכוללים חצר מרכזית; המבנים היותר יוקרתיים זכו לכך שלשמם תוצמד המילה "היכל", ומבנה קומת הקרקע שלהם מורכב יותר.

גגות הבתים עשויים מאריחים אפורים, מאורגנים בצורת פרפר וקצותיהם מעוצבים בצורת ראש של סוס. בקירות החיצוניים יש חלונות קטנים על מנת למנוע פריצה, שקישוטיהם מבוססים על אלמנטים גאומטריים ופרחוניים. מסגרות שערי הכניסה לבתים עשויות מגרניט, ויש בהן גם לבנים המקושטים בתגליפים של פרחים, עופות, דגים ואירועים היסטוריים. ברוב חזיתות הבתים יש גן נוי.