קוואטר
קְוואַטעֶר הוא הכינוי היהודי לזוג שמכניס את התינוק מעזרת הנשים לעזרת הגברים בחגיגת הברית. על פי המובא בספרים הקדושים, הסיוע בהעברת התינוק הוא סגולה לבנים[1].
הקוואטער מכונה גם 'סנדק שני' או 'סנדק קטן'.
מקור השם
מביא התינוק מכונה בלשון הקודש 'שושבין', ובאידיש 'געפאטער' או 'כפאטער' [= כהאבא] היות שהוא עומד תחת האבא ומביא את התינוק, וברבות הימים השתנה ההיגוי של מילה זו עד שנתקבע בשפת העם כ'קוואטער'.
בלקוטי שיחות[2] מובא שה'קוואטער' הוא משחק מילים שנקרא כן על שם 'כבוד טיר', היינו שכבודו הוא שעומד אצל הפתח.
ובערוך השולחן[3] כתב שהוא מלשון 'קטורת'.
השתלשלות המנהג
בשל דיני ההרחקות הנוהגות בין בני זוג לאחר לידה, האבא לא יכול לקחת בעצמו את התינוק מיד אשתו, ולכן מכניסים את התינוק באמצעות שליח[4].
בזמן שהיו עורכים ברית מילה בצנעה, לא היה צורך בזוג שיעביר את הילד מעזרת גברים לעזרת נשים.
ברבות השנים, נוצר הנוהג לפיו עורכים בעת הברית סעודה גדולה ומהדרים בכבודו של התינוק ומעבירים אותו מיד ליד ונאספים גברים ונשים לחגיגת הברית, ומטעמי צניעות נוצר צורך להעביר את התינוק מעזרת נשים לעזרת גברים מבלי לגרום לכך שאיש יצטרך להיכנס בין הנשים או אשה בין הגברים, ולכן דאגו לזוג נשוי שיעביר את התינוק.
מטעם זה, מקפידים במאוד שלא להיות 'קוואטער' יחד עם אשה אחרת, אפילו אם היא קרובת משפחתו, מלבד אבא עם בתו או בן עם אמו.
ברוב הפוסקים[5] מובא שהקוואטער לא נמנה בין בעלי הברית הפטורים מאמירת תחנון ומחלק מהצומות, אך ישנם החולקים וסוברים שגם הוא נחשב מבעלי הברית[6].
מנהגים שונים
בספר חסידים[7] מובא ששני בני הזוג (הקוואטערים) המיועדים להכניס את התינוק לברית טובלים במקווה (גם האשה).
בקיצור שולחן ערוך מנה את הקוואטער בין האנשים המחוייבים לעלות לתורה ביום הברית.
הקוואטער לובש בגדי שבת, ומשתתף בהוצאות ברית המילה יותר מכל שאר בעלי הכיבודין[8]. בתשעת הימים רק האשה ה"קוואטרית" לובשת בגדי שבת ואילו האיש לובש בגדי חול.
כל הקשורים להבאת התינוק לובשים טלית בעת ההולכה, ובתוכם הקוואטער.
באם האשה מעוברת, לא תשמש כקוואטער[9].
יש נוהגים לתת כיבוד זה לזוג ללא ילדים כסגולה להיפקד בזרע.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אוצר הברית חלק ב' עמוד רמד, ליקוט מקיף של מנהגי הקהילות השונות בקוואטר
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, 'קוואטר' בברית בתוך שיחת השבוע
הערות שוליים
- ^ בית דוד סימן רסה סעיף קטן כח. אוצר הברית סימן יב סעיף ט. אשרי יולדתו עמוד קמא.
- ^ חלק כ"ב עמוד 56.
- ^ יורה דעה סימן רסה סעיף י"א.
- ^ ברית אבות סימן ה'.
- ^ וכן מנהג חב"ד. ראה שער הכולל סימן קלא.
- ^ ברית יוסף עמוד 72 בשם המהרש"ל.
- ^ סימן תז.
- ^ לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 56 בשם שו"ת לבושי מכלול.
- ^ בברית אבות סימן ה' סעיף כו כתב שלא מצא מקור לחשש שזוהי סכנה לוולד, אך היות וכל דבר שמחזיקים אותו לסכנה ראוי לחוש לו - שב ואל תעשה עדיף. ובהסכמת ה'מנחת אלעזר' לספר זוכר הברית כתב למעשה שאם העיבור לא נראה לכל אין לחוש לזה, אך אם עוברה ניכר יש להימנע מחשש עין הרע שיסתכלו בה בעת שנושאת את התינוק.
