מטה משה
ערך זה עוסק במטהו של משה המוזכר במטה משה או מטה האלקים[1] הוא המטה בו עשה משה כמה מעשרת המכות ובו הכה את הסלע להוציא ממנו מים.
בתורה
כאשר מתגלה ה' למשה בסנה, הוא מצווהו להשליך את מטהו לארץ, והוא הופך לנחש. ה' מצווה אותו לאחוז בזנבו, ומיד שב להיות מטה[2]. בסיום ההתגלות, ה' מורה למשה לקחת את המטה, ולעשות בו את המכות לפני פרעה[3]. משה מבצע אות זה בציווי ה' גם בפני פרעה, עם מטה אהרן, ולאחר שחרטומי מצרים הפכו גם את מטותיהם לנחשים, מטה אהרן בלע את מטותם[4].
במכת ברד ומכת חושך הטה משה את מטהו אל השמים כאשר באה המכה על מצרים. במכות דם, צפרדע וכינים, הכה אהרן את המים והארץ במטהו שלו.
במי מריבה הכה משה את הסלע במטה זה, על אף שה' ציווהו לדבר אליו. כתוצאה מכך, משה ואהרן לא נכנסו לארץ ישראל.
בחז"ל
במסכת אבות[5] נאמר שהמטה נברא בין השמשות.
בתרגום יונתן על התורה[6] ובפרקי דרבי אליעזר[7] הובא כי ה' מסר את המטה לאדם הראשון שמסרו לחנוך, חנוך העבירו לנח, נח נתנו לשם, משם עבר לאברהם, ליצחק וליעקב, שהורידו עמו למצרים, שם העבירו ליוסף. כשמת יוסף נבזז ביתו על ידי בית פרעה, והמטה הונח שם. יתרו, שהיה מחרטומי מצרים וראה את המטה והאותות שעליו, חמד אותו, גנבו מבית פרעה ונטע אותו בגן ביתו. שם לא יכל איש להתקרב אליו, עד שבא משה שקרא את האותות ולקחו. יתרו שראהו, הבין שהוא עתיד לגאול את ישראל ממצרים, ולכן נתן לו את צפורה בתו לאשה.
במדרשים שונים מוזכר שהמטה היה עשוי מאבן ספיר[דרוש מקור].
במדרש רבה[8] נאמר שמשה ואהרן השתמשו באותו המטה, ובכל פעם נקרא על שם זה שהניסים נעשו על ידו.
ישנה דעה שמטה משה הינו כינוי לשם המפורש[9].
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק ד', פסוק כ'
- ^ ספר שמות, פרק ד', פסוקים ג'-ד'
- ^ רמב"ן על ספר שמות, פרק ד', פסוק י"ז
- ^ ספר שמות, פרק ז', פסוקים ח'-י"ב
- ^ פרק ה', משנה ו'
- ^ על ספר שמות, פרק ב', פסוק כ"א
- ^ פרק מ.
- ^ שמות רבה, פרשה כ"ו, פסקה ג'
- ^ שבלי הלקט רי"ח, בשם אחיו רבי בנימין
