קסר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קְסַר (ערבית قصر; צרפתית Ksar ברברית אַגְֿרֱם; רבים קְסוׂר - قصور; ksour; אִיגֶֿרְמַן בהתאמה) הוא כפר מבוצר האופייני לארצות המגרב, בדרך כלל בצידם הדרומי של הרי האטלס הפונה אל הסהרה.
מאפיינים
הקסר כולל בתי מגורים, המחוברים זה לזה בדרך כלל, אסמים משותפים ומבני ציבור נוספים כמו מסגדים, חנויות וכיוצ"ב. הוא ממוקם על גבעה או על מקום גבוה המקל על הגנתו, ושוכן בסמוך לנווה מדבר או למקור מים. מבני הקסר עשויים מלבנים המיוצרות מחול, חרסית ומים, בשילוב עם חומרים נוספים, ולעיתים בשילוב אבן.
מקורה של המילה במילה הלטינית קסטרום (castrum - "מצודה")[1], וממנה נוצרו המילים "Alcázar" בספרדית[2] ו"Alcácer" בפורטוגזית.
קסור שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית
איית בן חדו, מרוקו
מזאב, אלג'יריה
ואדאן, מאוריטניה- שינגטי, מאוריטניה
- תישית, מאוריטניה
- ולאתה, מאוריטניה
קסר עמרה בירדן היא מצודה בלבד ללא כפר היקפי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קסור |
הערות שוליים
