מזאב
 | |
| בני אישגון | |
| מדינה |
 אלג'יריה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1982, לפי קריטריונים 2, 3, 5 | |
 | |
עמק מזאב (בערבית: مزاب) הוא אזור בצפון הסהרה השוכן בתחומי מחוז גרדאיה, כ-600 ק"מ דרומית לעיר אלג'יר באלג'יריה. העמק שוכן ברמה עשויה אבן גיר בסביבתו של ואדי מזאב, ובזכות האדריכלות והמסורת התרבותית יוצאות הדופן שלו, הוא מוכר כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1982.
היסטוריה
העמק יושב כבר בתקופת האבן החדשה ושרידי מבנים המעידים על כך נמצאו ברחבי האזור. במאה ה-9 מצאו בו שבטי נוודים ברברים מקלט מפני הח'וארג'. שבטים אלה הידועים כיום כמוזאבים (بني ميزاب) דוברים ניב ברברי הקרוי טומזאבט, ומאז המאה ה-11 לערך הם שייכים לכת האיבאדיה. באותה עת החל יישובו של העמק ביישובי קבע והבתים המוקדמים ביותר באזור הם מתקופה זו. במאה ה-18 היה עמק מזאב לנקודה חשובה לאורך דרכי המסחר בסהרה. ב-29 באפריל 1853 ניסחו תושבי המקום הסכם עם הצרפתים לפיו תישמר האוטונומיה של האזור, אך לאחר מרד הוא סופח לאלג'יריה הצרפתית באופן סופי ב-1 בנובמבר 1882.
היישוב בעמק
האוכלוסייה מתרכזת בקבוצה של חמישה כפרים מבוצרים, או קסר, המשתרעים על שטח של כ-75 קמ"ר והמכונים "פנטאפוליס" ("חמש ערים") - היישוב המרכזי גרדאיה (Ghardaïa), בני אישגון (Beni-Isguen), מליקה (Mélika), בו נורה (Bou Noura) ואלאטאף (El-Ateuf). כל אחד מהיישובים נבנה לפי עקרונות אדריכליים קבועים, והוקף בחומה. במרכזו של היישוב ניצב מסגד הבנוי כמצודה והמינרט שלו שימש כמגדל תצפית ושמירה. במסגד שכנו גם ארסנל נשק ומאגר תבואה, והוא הוקם כמעוז אחרון במקרה של מצור.
כל בתי היישוב הוקמו במעגלים סביב המסגד, על חלקות שוות בגודלן, אשר ייצגו עקרונות של שוויון חברתי. מחוץ לחומת היישוב שוכן בית הקברות שבו מצבות אחידות למעט אלה המסמנות את קבריהם של חכמים. בעונות הקיץ נהגו המוזאבים להגר לערי קיץ שהוקמו סביב מטעי דקלים, ומנהג זה נהג ברציפות עד המאה ה-20.
חמשת היישובים מאוגדים, יחד עם שלושה יישובים נוספים - בריאן (Berrian) כ-45 ק"מ צפונה, גרארה (Guerrara) כ-100 ק"מ צפון-מזרחה, ואוראגלה (Ouargla) כ-200 ק"מ מזרחה - במסגרת מועצה אזורית המכונה "מג'ליס עאמי סעיד". מועצה זו עוסקת בנושאי תרבות, חברה ודת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמונות ממזאב
- Adam Guerin. "Mzab." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
  | |
|---|---|
|
