קרב גיאלו
| תאריכי הסכסוך | 22 במאי 1660 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | פשיטות על אוראדיה וקלוז' | |||||||||||||||||
| מקום | בין גיאלו (ג'ילאו) וסאספנש (פלורשט) | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון עו'תאמני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב גיאלו או קרב סאספנש (הונגרית: A Gyalu csata או A szászfenesi csata, ברומנית ג'ילאו Bătălia de la Gilău ) התקיים ב-22 במאי 1660 בין נסיך טרנסילבניה גיירג' ראקוצי השני ובין הביילרביי הטורקי מבודה, סיידי אהמט פאשה, שליווה את הנסיך החדש של טרנסילבניה, שמונה על ידי הסולטאן.
הצבא העו'תמאני כלל חילות מצב מן היישובים אינאו וטמשוואר (טימישוארה) וחיילים נוצרים שגויסו במחוזות ביהר, קרסנה וסולנוק. העות'מאנים עלו בהרבה במספרם על הצבא של ראקוצי, שהתכוון לסגת לאוראדיה ולהמתין שם לתגבורות מהונגריה. אולם קציניו ששו לקרב וביקשו להילחם. על מנת להשיג עוד כוח לחימה העניק ראקוצי חנינה ל-600 פושעים מן המחוז קולוז' (קלוז') וארגן אותם ליחידה בפיקודו של הכומר הרומני גאורגה מן היישוב צ'ורילה.
הצבא הטרנסילבני חנה במישור שבין היישובים גיאלו וסאספנש (ברומנית - פלורשט). באגף הימני עמדו אלף חיילים מקצועיים וסקלרים מאזורים צ'וק וגאורגיין בפיקודו של גרגיי קובאץ'. באגף המרכזי עמדו משמרות הנסיך והיחידה של הכומר גאורגה. באגף השמאלי התרכזו סקלרים מאזורי "שלשת הכיסאות", מארוש (מורש) ואודווארהיי (אודורהיי).
הנסיך הציב שמונת התותחים הכבדים שלו על גבעה בסביבה ומשם פיקח על שדה הקרב. היה לו עוד כוח מילואים מורכב משכירי חרב מאונוד שאיבטחו אותו. כדי להטעות את האויב לגבי העוצמה האמיתית של צבאו, הציב הנסיך מאחורי חייליו עוד משרתים ואנשי צוות לא חמושים כאילו עמדו נכונים לקרב.
מהלך הקרב
העות'מאנים זרקו למתקפה את הלוחמים מטמשוואר בפיקודו של חוסיין פאשה. הם חצו את הנחל לונה ותקפו חזיתית את הקווים הטרנסילבנים. קובאץ' יצא למתקפת-נגד ודחה אותם חזרה מעבר לנחל, תוך שגרם לטורקים אבדות רבות, לפי עדות כרוניקת קראוס. בינתיים היניצ'רים והנוצרים הנספחים אליהם, בגיבוי מסיבי של פרשים ניסו לאגף את הטרנסילבנים מימין. ביחידות הוולאכיות השתתף בקרב הקצין המנוסה קונסטנטין קנטמיר, לימים שליט מולדובה. הסקלרים ואנשי הכומר גאורגה נבהלו ונסוגו. אבל כשראו את השרתים מאחור, חשבו עצמם מוקפים באויב והתחילו להילחם בייאוש. רק הכומר וכמה אנשיו ניצלו מן הטבח. קובאץ' ואנשיו שהתקדמו עמוק לתוך עמדות העות'מאנים ראו עצמם מבודדים. באותו רגע הנסיך ראקוצי נכנס אישית לקרב. אבל לרוע מזלו, שכירי החרב מאונוד לא הסתערו אחריו ונסוגו. הנסיך נפצע בראשו ובזמן שחבש את עצמו נפצע עוד שלוש פציעות. כמה משרתים הצליחו להוציאו מן הקרב. בזמן הזה קובאץ' ולוחמיו חוסלו אחרי מאבק עיקש. רוב החיילים הטרנסילבנים נמלטו והעות'מאנים לקחו שלל את שמונת התותחים, את האספקה ואת המשרתים.
מקורות
Jármy József II-ík Rákóczy György Szászfenesi csatája elsö közlemény.). Erdélyi Múzeum, XIX. évf. 4. sz. (1902) 169–182.
קישורים חיצוניים
Tarján M. Tamás A szászfenesi csata
