קרן לאזרחי ישראל
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד האוצר |
| חוק | חוק קרן לאזרחי ישראל |
קרן לאזרחי ישראל, המכונה גם קרן העושר, היא קרן עושר ריבונית שמטרתה לנהל את הכנסות מדינת ישראל מההיטל המוטל על רווחים המופקים ממשאבי טבע בה, בהם גז טבעי, נפט ואשלג, מתוך ראייה כלכלית ארוכת טווח במטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים.
בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הקרן החלה לפעול ב-1 ביוני 2022.[1]
נכון לספטמבר 2022, צברה הקרן 1.88 מיליארד ש"ח.[2]
הצורך בהקמת הקרן
לכאורה ניתן היה לנצל את כספי ההיטל על רווחי נפט בתקציב המדינה, כפי שמשמשים לכך יתר כספי המיסים. הצורך בגישה אחרת, שהוביל להקמת הקרן, מוצג בדברי ההסבר להצעת החוק:[3]
- מאגרי הגז המשמעותיים שהתגלו בשנים האחרונות במרחב הימי לחופיה של מדינת ישראל והאפשרות למציאת תגליות גז ונפט נוספות בעתיד הם בעלי פוטנציאל להשפעה כלכלית משמעותית על המשק הישראלי. למשאבי הטבע חשיבות כבירה לעתיד החברה והמשק הישראלי, ותפקידה של המדינה להבטיח כי משאבים מוגבלים ומתכלים אלה ינוצלו בצורה שתניב תועלת מרבית לכלל אזרחי המדינה. על המדינה, כנאמן הציבור, לדאוג לשימוש נכון בהכנסות המדינה מתקבולים ממשאבי טבע, אשר יאפשרו הן לדור הנוכחי והן לדורות העתידיים ליהנות ממציאתם, תוך מזעור השפעות כלכליות שליליות אפשריות של משאבים אלה, שמקובל לכנותן "קללת משאבי הטבע", על המשק הישראלי. קללת משאבי הטבע (או פרדוקס השפע) מתייחסת לכך שמדינות בעלות שפע של משאבים טבעיים, בייחוד משאבים שאינם מתחדשים, נוטות להתאפיין בצמיחה כלכלית נמוכה ובכלכלה פחות מפותחת בהשוואה למדינות שלא התמזל מזלן להתברך במשאבים אלה לפרדוקס (לכאורה) זה קיימים כמה הסברים, וביניהם אובדן התחרותיות של המגזר היצרני (כתוצאה מ"המחלה ההולנדית" כפי שיוסבר להלן), אי-יציבות בהכנסות המדינה הנובעת מתנודתיות מחירי הסחורות המופקות ממשאבי טבע, ניהול ממשלתי לקוי של המשאבים או מוסדות ממשלתיים חלשים ולא אפקטיביים. כאמור, אחת הסכנות האפשריות של ייצוא משאבי טבע נצפתה בהולנד והיא מכונה ה"מחלה ההולנדית". השפעת "המחלה ההולנדית" מוצאת את ביטויה בכך שהעלייה בהכנסות ממשאבי טבע מובילה להוצאה ציבורית ופרטית מוגברת. התגברות זו מובילה להתחזקות שער החליפין הריאלי, אשר גורם לירידה ביצוא שאינו מבוסס על משאבי טבע ולפגיעה בצמיחה כלכלית בת קיימא של המשק.
- קרנות לניהול כספים שהתקבלו מרווחים שנובעים ממשאבי טבע (או כפי שמקובל בעולם לכנותן – קרנות עושר ריבוניות או באנגלית Sovereign Wealth Funds) אינן חדשות בעולם. בשל מספר הקרנות והיקף הנכסים שלהן שהולך וגדל (כ-7.4 טריליון דולר ב-2011) קיים מחקר אקדמי רב וכן ישנן עבודות של גופים מקצועיים בין-לאומיים, כגון קרן המטבע העולמית, העוסקים בהתנהלות הקרנות ובמציאת דרכי עבודה מיטביות (Best Practices) למדינות שמחליטות להקים קרנות כאלה. כחלק מעבודה מקצועית גם נכתב, בשיתוף בין מדינות רבות שמפעילות קרנות אלה, מסמך עקרונות בשם "עקרונות סנטיאגו", אשר מכנס עקרונות מרכזיים שאותם הקרנות בעולם מקיימות או שואפות לאמץ, תוך התאמתם למאפייני המדינה ולמטרות הקרן.[4]
מאפייני הקרן
לקרן יועברו הכנסות המדינה מההיטל על רווחי גז ונפט, והיא תעסוק בהשקעת כספים אלה ובניהולם. לקרן תהיה מועצה בראשות שר האוצר, שתפקידיה העיקריים הם קביעת עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן ואישור סכום ההקצאה השנתי שתעביר הקרן לאוצר המדינה. לקרן תהיה ועדת השקעות, שתפקידה לקבוע מדיניות השקעה מפורטת לקרן במטרה להשיא את רווחי הקרן, בהתחשב ברמת הסיכון, באופק ההשקעה, ברמת נזילות ההשקעה ובעקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה המועצה, ולהציע לאישור המועצה רשימה של מנהלי השקעות חיצוניים. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקת ניהול שתוקם לעניין זה בבנק ישראל, וזו תשקיע את נכסי הקרן בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ בלבד.
מדי שנה תעביר הקרן לאוצר המדינה חלק מכספיה, כדלקמן:
- בתשע שנות פעילותה הראשונות: 3.5% מהנכסים שנצברו בה.
- החל מהשנה העשירית: סכום השווה לתשואה הריאלית הממוצעת שהניבו השקעותיה של הקרן בעשר השנים שקדמו לאותה שנת כספים, כשהוא מוכפל בשווי הנכסים שניהלה הקרן ב-31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת.
כספים אלה ישמשו למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות שיאושרו במסגרת חוק התקציב. אופן הקצאת הכספים, שבו מועברים לאוצר המדינה רק פירות הקרן (התשואה שהושגה על נכסיה) משקפים את הגישה שתקבולי המדינה ממשאבי גז ונפט נועדו לשרת הן את הדור הנוכחי והן את הדורות הבאים.
לפי בקשת הממשלה, רשאית הכנסת לאשר, ברוב של שבעים חברי הכנסת, מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, לשם טיפול באירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל.
הפעלת הקרן
על פי הערכת בנק ישראל במועד חקיקת החוק, התנאי להפעלת הקרן, הגעת הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד ש"ח, היה אמור להתקיים בשנת 2018.[5]
בתחילת שנת 2019 פרסם אבישי עובדיה שגביית ההיטל עודנה רחוקה, משום שנוסחת החישוב של ההיטל לא חד משמעית, משאירה מקום לתכנוני מס, ובכך מספקת לשותפויות תשואה גבוהה לפני שהן ישלמו את ההיטל.[6] גורמים נוספים לעיכוב בהפעלת הקרן לעומת התחזיות הם שינויים במחירי הגז, עיכוב בין גילוי הגז בפועל לבין הכרה בתגלית באופן רשמי על ידי משרד האנרגיה וערעורים על גובה ההיטל.[7]
בנובמבר 2021 אושר תיקון לחוק הקובע כי במקרה של ערעור על גובה ההיטל ישולמו 75% מהכספים שבמחלוקת ובמידת הצורך יבוצע החזר של חלק מהסכום.[8] באותו חודש דיווחה רשות המיסים כי סך ההיטלים עלה על מיליארד ש"ח, אך סכום ההיטלים החלוטים, שגבייתם סופית, עמד על 441 מיליון ש"ח ולכן טרם התקיים התנאי להפעלת הקרן.[9]
עד מאי 2022 צברה הקרן מעל מיליארד ש"ח, 4 שנים לאחר המועד שנצפה במקור, והיא החלה לפעול.[1] לאחר שלושה חודשים בספטמבר 2022 היא צברה 1.88 מיליארד ש"ח.[2]
פיקוח
בכנסת העשרים ושלוש עמד ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) בראש הוועדה המיוחדת לעניין פיקוח על הקרן. בכנסת העשרים וארבע עומד בראש הוועדה ח"כ מוסי רז (מרצ).[10]
קישורים חיצוניים
חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- צבי לביא, הכנסת אישרה: רווחי הגז יילכו לחינוך וחברה, באתר ynet, 14 ביולי 2014
- צבי זרחיה, ניצחון לגפני: פירות קרן הגז ישמשו ל"מטרות חברתיות-כלכליות חיוניות", באתר TheMarker, 5 בינואר 2014
- עמירם ברקת, סטלה קורין-ליבר, קרן העושר: הוועדה גוררת רגליים, וחצי מיליארד שקל שוכבים, באתר גלובס, 22 בפברואר 2018
- דרור גורני, הסיפור על תאגיד שברון, קרן העושר ומאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז, "שקוף", 20 באוקטובר 2020
- אמנון פורטוגלי, היכן "מאות המיליארדים" המובטחים?, באתר "זמן ישראל", 9 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1
ישראל פישר-, עדיף מאוחר מאשר אף פעם: אחרי עיכוב של שנים - קרן העושר יוצאת לדרך, באתר TheMarker, 30 במאי 2022
- ^ 2.0 2.1 עדיאל איתן מוסטקי, הכנסות קרן העושר: 1.88 מיליארד שקל - 14% מתחזיות בנק ישראל, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2022
- ^ הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 757 מ-1 במאי 2013
- ^ [https://web.archive.org/web/20150410085059/http://www.imf.org/external/np/ms/2010/112910.htm Israel, Article IV Consultation�Concluding Statement of the Mission], web.archive.org, 2015-04-10
- ^ אלה לוי-וינריב, ההכנסות מגז לא מגרדות את הציפיות. הפעלת קרן העושר תידחה. שוב, באתר גלובס, 5 ביולי 2021
- ^ אבישי עובדיה, ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר, באתר גלובס, 6 בינואר 2019
- ^ גיא ליברמן, משרד האנרגיה "נרדם" בשמירה, ומאות מיליוני שקלים לא הגיעו לקרן העושר, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2021
- ^ גד ליאור, אחרי שנדחה ועוכב חודשים: עבר החוק שיקל על גביית מס מחברות הגז, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
- ^ גד ליאור, קרן העושר עברה את המיליארד ש'; סך ההיטלים החלוטים מגיע רק לחצי מיליון, באתר ynet
- ^ ח"כ מוסי רז נבחר לכהן כיושב ראש הוועדה, בעמוד הוועדה באתר הכנסת, 3 באוגוסט 2021
