קשת סיפור
קשת סיפור (באנגלית: Story Arc, גם קשת נרטיבית) הוא סיפר מתמשך או מורחב המסופר באמצעות פרקים במדיות לסיפור סיפורים כמו טלוויזיה, חוברות קומיקס, רצועות קומיקס, משחקי לוח, משחקי וידאו, מאנגה, אנימה וסרטי קולנוע, כאשר כל פרק מכיל אלמנטים של דרמה. בתוכנית טלוויזיה, למשל, הסיפור יתפתח לאורך מספר רב של פרקים.
השימוש הטלוויזיוני בפרקים שכיח מאוד בקומדיות ומופיע במיוחד באופרות סבון. בסרט הוליוודי טיפוסי, קשת הסיפור סובבת אחר מערכה בת שלושה חלקים. פורמט הובקומיקס משתמש יותר בקשתות סיפור מאשר קומיקס עיתונים, וזאת מאחר שלרובו יש ארכיב מקוון שנמצא בו מידע לגבי פרקים קודמים.
אף על פי שקשתות סיפור היו קיימות למשך שנים רבות, המונח עצמו הוטבע בשנת 1988 בסדרת המותחן "סוכן סמוי" ועד מהרה אומץ לשימושים אחרים.[1]
סדרות קומיקס אמריקאיות רבות נכתבות עם קשתות סיפור בנות ארבע עד שש חוברות כחלק מסדרה מרכזית אחת. קשתות סיפור קצרות ניתנות למכירה באמצעות אוגדנים (אנ'), והן נגישות יותר לקהל הצרכנים מאשר ההמשכיות הבלתי נגמרת שהייתה נחלתן של חוברות קומיקס אמריקאיות מהעבר. אולם, הוכחה להיעדרה של המשכיות ניתנת במובן המופשט ביותר בקומיקס סופרמן של חברת DC Comics משנות ה-50 של המאה ה-20 - לא מתרחשים שום שינויים קבועים לדמויות או לאירועים, והמשתמע מכך הוא שאין התפתחות עלילתית והסיפורים יכולים לחזור על עצמם בלולאה אינסופית.
מבנה דרמטי ומטרה
מטרתה של קשת סיפור היא להניע דמות או מקרה ממצב אחד למשנהו כדי לגרום לנקודת מפנה. שינוי שכזה או טרנספורמציה מתרחשים לרוב בתור נפילה מחן טרגית או להיפוך דפוס התנהגות. צורה שכיחה להיפוך מסוג זה היא העברתה של דמות מרגע של חולשה לרגע של חוזק. כך למשל, אדם עני יוצא למסע הרפתקאות שבסופו זוכה בעושר, או שאדם בודד יוצר קשר ומתחתן.
צורה אחרת של סיפור סיפורים שמציע שינוי או טרנספורמציה של דמות היא ב"מסע הגיבור", כפי שניתן להעיד מהתיאוריה של ג'וזף קמפבל במגנום אופוס שלו משנת 1949, "הגיבור בעל אלף הפנים".
בטלוויזיה וברדיו
קשתות סיפור בטלוויזיה וברדיו היו קיימים למשך עידנים מאז תור הזהב של הרדיו. כך למשל, רצועות הדוקו-דרמה של רשת הרדיו של NBC משנת 1946, The Fifth Horseman, אשר כללה קשת סיפור בת ארבעה פרקים הנוגעת לשרשרת אירועים היפותטיים המתרחשים לאורך שני עידנים עתידיים בעקבות שואה גרעינית. הדבר בא לידי ביטוי בארצות רבות בהן השימוש בסיפורים בעלי פרקים רבים הוא הנורמה, ודוגמה רווחת לכך היא "דוקטור הו" של הממלכה המאוחדת, כמו גם סדרות אנימה רבות.
בעשורים האחרונים, סדרות טלוויזיה רבות המבוססות על קשתות סיפור, כמו זיכיון המדע בדיוני "V", היו קצרות מועד והתקשו למצוא קהל יעד. נוסף על כך, הן לעיתים רחוקות משודרות בסינדיקציה (דוגמה לכך היא הנובלה הטלוויזיונית המדע-בדיונית "בבילון 5"). אולם, עלייה במכירות של סדרות טלוויזיה דרך פורמט DVD ו-DVR עבד לטובת חברות ההפקה דרך הפורמט של אוסף עונתי סטנדרטי, כשכל עונה בת 22+ פרקים מאוגדת לאוסף DVD אחד (בשנים האחרונות גם מיני סדרות בנות 13 פרקים).
סדרות המבוססות על קשתות סיפור מושכות קהל מעריצים, ולעיתים קשתות סיפור אלה מחולקות לעלילות משנה משלהן. אמצעי נוח להבדיל בין פרק לפרק הוא השימוש בשם הפרק. קיימים מקרים בהם הפרקים עצמם אינם חשובים לקשתות הסיפור המרכזיות ונחשבים לפרקים "הממלאים את החסר" (כך למשל, פרקי "מפלצת השבוע" של סדרות כמו "תיקים באפלה", "באפי ציידת הערפדים" ו"אנג'ל")
השימוש במאנגה ובאנימה
מדיות המאנגה והאנימה הן דוגמה טובה לסיפורים המכילים קשתות סיפור. כך למשך, סדרות האנימה של הרוח במעטפת ונאון ג'נסיס אוונגליון כוללות בכל עונה 26 פרקים, כאשר כל עונה מתייחסת לעלילה אחת. סדרות אנימה ארוכות יותר מכילות יותר מקשת סיפור אחת, למשל בליץ', ואן פיס, נארוטו, יו-גי-הו! ופיירי טייל. סדרת האנימה דרגון בול Z מאמצת ארבע קשתות סיפור מהמאנגה עליה היא מבוססת, כשבכל אחת קיים אנטגוניסט וסיפור מקורי משלו.
ראו גם
- סיפור מסגרת
- מיני-סדרה
- סאגה
- סיפור בהמשכים
- סדרת דרמה המשכית
- סיפור סיפורים
הערות שוליים
- ^ Hollywood Not Ken Wahl's Kind of Town, Hugh Boulware, Chicago Tribune, September 18th 1988
