ראשיא
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | מחוז אל-בקאע |
| נפה | נפת ראשיא |
| שטח | 67.52 קמ"ר |
| גובה | 1,200 מטרים |
| קואורדינטות | 33°30′07″N 35°50′42″E / 33.50194°N 35.845°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ראשיא (בערבית: راشيا) ובשמה המלא: ראשיא אל-ואדי,[1] היא עיירה, במחוז אל-בקאע שבלבנון, המהווה את היישוב המרכזי בנפת ראשיא. העיירה מצויה על מורדותיו המערביים של רכס מול הלבנון, מצפון להר החרמון בחלק הדרום מזרחי של בקעת הלבנון. בראש ההר עליו נמצאת העיירה ניצבת מצודה מהמאה ה-18.
היסטוריה
בנובמבר 1925 חדרו כוחות דרוזים לאזור דרום לבנון כחלק מהמרד הדרוזי. כ-3,000 לוחמים דרוזים ניסו לכבוש את מצודת ראשיא, בה התבצר סקוודרון פרשים מלגיון הזרים הצרפתי. הלחימה העזה, שנמשכה כחמישה ימים, הסתיימה במפלתו של הכוח הדרוזי, ובמותם של כ-600 מלוחמיהם.[2] הפסד ראשון זה של הדרוזים היווה נקודת מפנה במרד, ומכאן ואילך נטתה הכף לטובת הצרפתים. עם זאת, בזמן הלחימה ובמהלך השנה שלאחר מכן, חוותה העיירה הרס נרחב: 429 בתים של נוצרים במקום נהרסו, ותושביהם הפכו לפליטים.[3][4] גם בתקופה שלאחר מכן עוד נותר מתח רב בין העדות המרכזיות באזור; הנוצרים והדרוזים.[3]
ב-11 בנובמבר 1943, בזמן המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון, עצרו כוחות צרפת החופשית מנהיגים לבנוניים בולטים וכלאו אותם במצודת ראשיא. בין מנהיגים אלו היו: בשארה אל-ח'ורי, ריאד א-סולח, פייר ג'ומאייל, כמיל שמעון ועאדל אוסיראן. מאסר זה הביא לעניין בינלאומי נרחב וללחץ על הצרפתים, אשר לבסוף נכנעו ושחררו את המנהיגים הלבנוניים ב-22 בנובמבר 1943. תאריך זה נקבע כיום העצמאות של לבנון.
במלחמת שלום הגליל ניצב באזור ראשיא מערך סורי עליו הגנה חטיבת השריון ה-91 מדיוויזיה 1 הסורית. הכוח הישראלי שפעל באזור היה אוגדה 252 ואת העיירה עצמה כבש בפעולה לילית גדוד צנחנים שסופח לחטיבה 7 בליל 10 ביוני 1982.[5]
קישורים חיצוניים
- ראשיא (באנגלית)
- ראשיא באתר משרד התיירות הלבנוני (באנגלית)
- תמונות מראשיא (באנגלית)
- אברהם משה לונץ, המעמר - כרך ראשון ("ראשאיא והחרמון", עמ' 101-102, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ אין קשר לכפר ראשיא אל-פוחאר הנמצא מדרום, בין מרג' עיון ובין חצביה
- ^ Martin Windrow,Michael Roffe, French Foreign Legion, אוקספורד, 1971, עמ' 28
- ^ 3.0 3.1 מאיר זמיר, The formation of modern Lebanon, סידני, 1985, כרך 1 עמ' 175-176
- ^ מאיר זמיר, Lebanon's quest: the road to statehood, 1926-1939, לונדון, 2000, עמ' 19
- ^ עמנואל סקל, אוגדת סיני במלחמת שלום הגליל, מערכות גליון 413, יולי 2007, עמ' 37
