רבי אברהם דב טברסקי
 | |||||||
| לידה |
ה'תרכ"ה רוטמיסטריווקה,  האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט באב ה'תש"ה (בגיל 80 בערך) המנדט הבריטי | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים (  ירושלים,  ישראל) | ||||||
| תאריך עלייה | אב ה'תרפ"ו | ||||||
| מדינה |
המנדט הבריטי | ||||||
| מקום פעילות |
ירושלים, המנדט הבריטי | ||||||
| בת זוג | בת שבע טברסקי | ||||||
| אב | רבי מנחם נחום טברסקי | ||||||
| מספר צאצאים | 4 | ||||||
| חותנים | רבי אפרים זלמן מרגליות (רב העיר לוקיב) | ||||||
| |||||||
רבי אברהם דב (בּעֶר) טברסקי (קיץ ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה) היה אדמו"ר בדור השלישי של חסידות ראחמיסטריווקא, יחד עם אחיו רבי דוד טברסקי.
ביוגרפיה
נולד לרבי מנחם נחום טברסקי בעיר רוטמיסטריווקה. נקרא על שם סבו רבי אברהם דב אוירבך מחמילניק[1]. גדל והתחנך בצל סבו רבי יוחנן טברסקי. נישא לבת שבע בתו של רבי אפרים זלמן מרגליות רב העיר לוקיב (מצ'יוב), חתנו של המגיד מטריסק. לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן סביו המגיד מטריסק[1].
דמותו מתוארת כאצילית[2] ושתקנית[1], בעלת ידע נרחב בתחומים רבים, בפרט בפילוסופיה יהודית[2]. נהג להגות בספר עקידת יצחק[1]. הירבה בסיגופים והגביל את אכילת הלחם היומית למשקל של 150 גרם[1].
עלייתו לארץ ישראל
החל מאייר ה'תרע"ט נקלעה רוטמיסטריווקה פעמים רבות לזירת קרבות במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, והשליטה בעיר התחלפה בתדירות גבוהה. יהודי העיר נהרגו, עונו ונבזזו על ידי אנשי צבא הרפובליקה העממית של אוקראינה וכנופיות שונות, כחלק מפרעות פטליורה[3]. במהלך הקיץ נפצע רבי אברהם דוב קשות מכדור שפגע בראשו, ואושפז בקייב למשך חצי שנה[4]. לקראת ראש השנה ה'תר"פ עקר יחד עם משפחת אביו לסמילה הסמוכה, שהייתה עיר גדולה ושררה בה יציבות יחסית[4].
בתחילת שנת ה'תר"פ, בזמן אשפוזו בקייב, חלתה אשתו, ונפטרה בי' בטבת[5][6].
בסוף החורף עקרה המשפחה אל העיר מיקולאייב שהייתה מרוחקת ממוקדי הקרבות. בדרכם נשדדו מכל חפציהם[7]. בחודש תמוז של אותה שנה עלו לארץ ישראל[8]. הם השתקעו בירושלים, בה כבר היה בסיס לחצר ראחמיסטריווקא, אותה ייסד דודו רבי מרדכי, אחיו של רבי מנחם נחום שכבר עלה לארץ בשנת ה'תרס"ו[9].
בהנהגה
בכ"ח בשבט ה'תרצ"ו נפטר רבי מנחם נחום, וההנהגה עברה לבניו רבי אברהם דב ורבי דוד. האחים ניהלו את החצר וביצעו את תפקידיהם במשותף, וגם נייר המכתבים הרשמי כלל את שמות שניהם[10]. הם ניהלו בחצרם פעילות נרחבת של הכנסת אורחים[11]. היו תלמידי חכמים בירושלים שהיו מביאים לפניו את שאלותיהם בלימוד[1]. רבי יוסף צבי דושינסקי היה שולח אליו חולים, כדי שישנה את שמם כסגולה לרפואה[12].
גם כאדמו"ר היה מתפלל יחד עם הציבור, בשונה ממנהג אדמו"רי השושלת להתפלל בחדר נפרד[1][13].
נפטר בכ"ט באב ה'תש"ה. לפני פטירתו אמר: ”איך לייד נישט פאר מיר, איך לייד פאר אלימען. איך האב נישט מורא פון דער טויט, דא ארויס דארט אריין”[1]. נקבר בחלקת כולל ווהלין שבהר הזיתים בסמיכות לקבר אביו, באוהל שנקנה על ידי דודו רבי מרדכי טברסקי. היקף ההשתתפות בהלוויתו היה גדול וחריג יחסית לאותה התקופה[1].
מצאצאיו
- רבי אפרים (ה'תרמ"ד-ה'תשי"ח). לאחר פטירת אביו חתם במכתבים הרשמיים יחד עם דודו[14]. נפטר ערירי בירושלים, ונקבר בהר המנוחות. היחיד מצאצאי רבי אברהם דב שעלה אל ארץ ישראל.
- רבי דוד. נשא את שיינא בת דודו רבי חיים משה צבי טברסקי מהורנוסטייפל, חתן רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא[15]. נפטר בי"ח בסיון ה'תשי"ב[16].
- מלכה. נישאה לקרובה רבי דוד טברסקי בן רבי זאב טברסקי[2].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, רבי אברהם דב טברסקי מרחמיסטריבקה, אנציקלופדיה לחסידות - א, עמ' סח
- הרה"ק רבי אברהם דוב זיע"א, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 הרה"ק רבי אברהם דוב זיע"א, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 2.0 2.1 2.2 יצחק אלפסי, רבי אברהם דב טברסקי מרחמיסטריבקה, אנציקלופדיה לחסידות - א
- ^ במצור ובמצוק, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 4.0 4.1 תשתפכנה אבני קודש, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ במרומי הגרדום, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הנער ה'אדומים' והרוקח, המבשר תורני - (0576) וישלח, באתר אוצר החכמה
- ^ גולה אחר גולה, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שניים יסעו, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תם ולא נשלם, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראו, לדוגמה, במכתב האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריווקא - ירושלים, תש"א, באתר בית המכירות קדם
- ^ שבת אחים, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי אליעזר דוד פרידמן, סודה של מכת ארבה, מפי ספרים וסופרים <מהדורה חדשה> תורה ב שמות, הערה ט', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תפארת בנים - ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה למשל במכתב שנה טובה בחתימת אדמור"י רחמסטריווקא - רבי דוד טברסקי, ובן-אחיו רבי אפרים טברסקי - ירושלים, תשרי תש"ט, באתר בית המכירות קדם
- ^ הרב מאיר וונדר, רבי מרדכי דב טברסקי, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ג, באתר אוצר החכמה
- ^ תמונת המצבה, באתר geni
| אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | 
| |||
| דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
| דור שלישי |
| ||||
| דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור חמישי |
| ||||
| דור שישי |
| ||||