רבי אברהם דב מחמלניק
 | |
| מדינה | אוקראינה פולין |
|---|---|
| פטירה | אחרי י"ח בכסלו ה'תקע"ב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | אב"ד בקהילת חמלניק ופולנאה |
| רבותיו | הבעל שם טוב; רבי יעקב יוסף מפולנאה; המגיד ממעזריטש |
| בת זוג | בתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה |
רבי אברהם דוב אוירבך מחמלניק היה מתלמידי הבעל שם טוב וחתנו של רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה. שימש כאב"ד בקהילות חמלניק[1] ופולנאה.
ביוגרפיה
לידתו ונעוריו לוטים בערפל. ידוע רק שהיה בחור עני ויתום, ולמד תורה יומם ולילה[2]. על פי הצעת הבעל שם טוב, נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה[3].
הבעל שם טוב הבטיח לדאוג לכל מחסורו בשנה הראשונה לנישואין והזמינו לאכול עמו מדי יום. הבעל שם טוב הקפיד במשך אותה שנה שלא להסב לארוחה עד שבא רבי אברהם דוב, ועם זאת הזהיר את מקורביו לא לקרוא לרבי אברהם דוב לסעודה לפני שהוא עצמו נוטל את ידיו לסעודה, בכדי שלא לבטל את ר' אברהם דוב מלימודו אף לרגע, שכן הוא לומד תורה לשמה[2]. אחרי שנה זו עבר ר' אברהם דב להתגורר אצל חותנו, רבי יעקב יוסף.
גם בשלב זה, כשרבי אברהם דוב היה מקורב לבעל שם טוב עדיין לא קיבל את מרותו, עד שהבעל שם טוב קרא לו לבוא עמו למקווה, וכשראה את טבילתו במקוה הוא הפך לחסידו[4]. בעקבות כך החל לטבול מידי יום עד שחלה מכך, והוא הפסיק בהוראת הבעש"ט. בתקופה זו שהה במשך חצי שנה בבית הבעל שם טוב. כמו כן כשרצה לנהוג כדרך חותנו, שהרבה בסיגופים, הזהירו רבו מלעשות זאת משום שאצלו כרוך הדבר בסכנת חיים[2].
אחרי פטירת הבעל שם טוב, קיבל רבי אברהם דוב את מרותו של המגיד ממעזריטש, וכמו כן נחשב לתלמיד מובהק של חותנו[5].
בשנת ה'תק"ם הדפיס רבי אברהם דוב את ספר חותנו תולדות יעקב יוסף יחד עם גיסו רבי אברהם שמשון מרשקוב, בנו של רבי יעקב יוסף, בעיר קארעץ.
רבי אברהם דוב היה מיודד מאוד עם מחותנו רבי ברוך ממז'יבוז'[6], והיה ביחסים חמים עם רבי יעקב שמשון משפטיבקה[7] ומחותנו רבי נחמן מברסלב[8].
מסופר שכשנודע לו על פטירת רבי ברוך ממז'יבוז, התבטא כי מעתה אין לו מה לעשות יותר בעולם, ובתוך השלושים לפטירת רבי ברוך נפטר גם הוא[9]. דברי תורתו צוטטו במספר ספרים[10].
ברבנות
רבי אברהם דוב היה אב"ד בקהילת חמלניק שבאוקראינה, ואחר פטירת חותנו בשנת ה'תקמ"ד היה לאב"ד במקומו בקהילת פולנאה, משרה בה החזיק למעלה מעשרים שנה עד לפטירתו.
בפולנאה היה בית דפוס לספרי קודש, והיו מבקשים ממנו הסכמות לספרים. העניק הסכמות ל-22 ספרים[11] בין השנים תקנ"ד–תקע"ז. היה בין היחידים בדורו שנתנו הסכמות כה רבות[12].
צאצאיו
לרבי אברהם דוב היה עשרה ילדים ביניהם אחד שנפטר בקטנותו,[13] והוא שידך את צאצאיו מספר פעמים עם צאצאי הבעל שם טוב.
מצאצאיו נודעו:
- בנו רבי משה זאב חתן רבי צבי בן הבעל שם טוב נספה ברעידת האדמה בצפת בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז[14].
- בנו רבי פנחס יעקב (רבי ישראל) מלטשוב חתן רבי ברוך ממז'יבוז' (נכד הבעל שם טוב)[15].
- בנו רבי יוסף (יוסק'ה) חתן רבי נחמן מברסלב (נכד הבעל שם טוב)[16].
- בנו רבי דוד חתן רבי יוסף מיאמפולה (נפטר כ"ח כסלו ה'תק"ץ)[17].
- חתנו רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא (נפטר כ"ח בשבט ה'תרצ"ו).
- חתנו, רבי יואל פייבל שטיין, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוסוב.
- בנו, רבי דוד יוד'ל מצפת.
- בנו, רבי אברהם דוב רב ואדמו"ר בעיר צ'רנוביץ'.
- בנו, רבי חיים יהודה לייב אוירבך רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים[18].
- בנו, רבי שלמה זלמן אוירבך מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
- בנו, רבי חיים יהודה לייב אוירבך רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים[18].
- בנו, רבי אברהם דוב רב ואדמו"ר בעיר צ'רנוביץ'.
- בנו, רבי דוד יוד'ל מצפת.
- בת, עליה לא ידועים פרטים[19].
יש אומרים שהיה גם מחותנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר[20].
לקריאה נוספת
נחלת צבי - יא, קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ באוקראינה ולא חמלניק שבפולין אלפסי, יצחק, תשעים שרים - א, א, באתר אוצר החכמה
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי יאשע שו"ב, כתבי רבי יאשע שו"ב, ערך הבעל שם טוב, אות כ'.
- ^ יש אומרים שהוא נישא לנכדתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה בת חתנו רבי צבי בן רבי חיים צאנזר שגדלה אצלו מאז היותה תינוקת אחרי פטירת אמה, ולכן הוא נחשב אצלו כבן.
- ^ רבי חיים ליברזון, ארץ החיים
- ^ שם הגדולים החדש מערכת א' אות מ"ו.
- ^ אשכנזי, ברוך בן יחיאל מיכל ממזיבוז, בוצינא דנהורא, באתר אוצר החכמהועוד כמה פעמים בספר
- ^ אמרי פנחס אות ת"פ.
- ^ שבחי הר"ן, דף כ"ט.
- ^ כך מספר רבי יאשע שו"ב, כתבי רבי יאשע שו"ב, ערך הבעל שם טוב, אות כ"ב. אך הדבר צריך בירור כי הסכמותיו נמצאים גם על ספרים שהודפסו בשנת תקע"ז.
- ^ לדוגמא: רוזנשטיין, פנחס הלוי, עבודת הלוים, אור הגנוז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); רבי פנחס מקוריץ אמרי פנחס אות קל"ט; רבי ברוך ממז'יבוז', בוצינא דנהורא; רבי ישעיהו שור, כליל תפארת;
בענייני הלכה: בענין איסור חדש בזמן הזה, ראה אמרי פנחס חלק ב. בעניין קידוש לבנה, עיינו בשו"ת מור ואהלות סי' נ"א. - ^ רשימת הספרים: מדרש שוחר טוב, תורת כהנים, מהרי"ל, נועם אלימלך, מנחת יעקב, שו"ת בית לחם יהודא, לחם הפנים, ילקוט שמעוני, חוקים טובים, ראשון לציון, מאיר עיני חכמים, לקוטי פרדס, מאור עיניים, סוד יכין ובועז, תקוני זוהר; מנורת המאור, אורחות צדיקים, לבוש מלכות, טור חושן משפט עם ב"ח, שו"ע אורח חיים מגיני ארץ – שתי מהדורות. כמו כן נתן הסכמה לספר הלבוש שנדפס בברדיטשוב.
- ^ נחלת צבי - יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ רבי מרדכי חיים סלונים סיפורי הרמ"ח בערכו של רבי יעקב יוסף מאניפולי
- ^ אלפסי, יצחק, חסידות בכל דור ודור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) מספר 129
- ^ אשכנזי, ברוך בן יחיאל מיכל ממזיבוז, בוצינא דנהורא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ חיי מוהר"ן קי"ד
- ^ אלפסי, יצחק, חסידות בכל דור ודור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) מספר 34
- ^ המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0303 (נצבים וילך), 0303 (נצבים וילך), באתר אוצר החכמה
- ^ רוזנשטיין, פנחס הלוי, עבודת הלוים, אור הגנוז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ כיון שבספרו אור המאיר הוא מביא קושיא בשם 'מחותנו' הרב מחמלניק.