רבי ישראל מרדכי טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מראחמיסטריווקא
רבי ישראל מרדכי טברסקי
רבי ישראל מרדכי מראחמסטריבקה.jpg
לידה ז' בסיון תרפ"ט
ירושלים, המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
פטירה כ"ב בסיוון תשס"ד (בגיל 74)
ירושלים, ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים, ישראלישראל ישראל
מקום מגורים ירושלים, ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ירושלים, ישראלישראל ישראל
בת זוג שרה גרינא (לבית אורי)
אב רבי יוחנן טברסקי
אם אסתר רבקה
אדמו"ר מראחמיסטריווקא ה־השביעי
כ' בכסלו ה'תשמ"בכ"ב בסיון ה'תשס"ד
מקביל ל רבי חי יצחק טברסקי

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"טכ"ב בסיוון תשס"ד) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בישראל.

תולדותיו

נולד לרבי יוחנן טברסקי ולרבנית אסתר רבקה. באותו זמן שהה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ, והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי מנחם נחום כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בחג השבועות[1] ומרדכי על שם בן דודו של סבו רבי מנחם נחום - רבי מרדכי מזלטיפולי, שנפטר שבועיים קודם ללידתו.

למד בתלמוד תורה חיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. במהלך לימודו בלילות הוא היה נוהג להחליף בין בתי המדרש, בשביל להסתיר את הזמן הרב בו היה עוסק בלימוד.

נישא לשרה גרינא, אביה רבי סנדר אורי היה חסיד ראחמיסטריווקא ומגזע רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. גם לאחר חתונתו המשיך בהתמדה בלימוד התורה, עד כדי לימוד למשך קרוב ליממה רצופה.

לאחר פטירת סבו רבי דוד (ששימש כאדמו"ר יחד עם אחיו רבי אברהם דב) הועברה ההנהגה לאביו, ומספר שנים לאחר קבלת ההנהגה הקים אביו את ישיבת מאור עיניים בסיועו של רבי ישראל מרדכי.

בשנת ה'תשמ"ב נפטר אביו, והנהגת החסידות בישראל הוטלה עליו. בשנת תשנ"א חלה ונחלש ועם הזמן הוגבל להתניידות רק באמצעות כסא גלגלים עד לפטירתו. נפטר ביום שישי כ"ב בסיוון תשס"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי ראחמיסטריווקא בהר הזיתים.

בהנהגת החסידות

לאחר פטירת אביו סירב לקחת את האדמו"רות ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל אך קרוב משפחתו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה זקן אדמו"רי טשרנוביל הכריחו לקחת את האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו: "אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". הקוויטל הראשון שקיבל היה מחמיו. במקביל קיבל את האדמו"רות אחיו רבי חי יצחק חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שהיה עד אז ראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא. כשאחיו היה מגיע לישראל היו מנהלים את הטיש יחד, שניהם ערכו קידוש ואמרו תורה ואת הזמירות שנהגו האדמו"רים לשיר בעצמם אמר רבי חי יצחק. בישיבת מאור עיניים מינה את אחיו לנשיא הישיבה יחד איתו (בלוגו של הישיבה כתוב 'בנשיאות האדמו"רים שליט"א').

אף בהיותו אדמו"ר רוב יומו עסק בלימוד וכך קרא לחסידיו להקדיש את זמנם ללימוד. היה מסיים את הטיש בליל שבת מוקדם ומיד פונה ללימודו, והיה מורה שמי שרוצה ללמוד שלא יגיע לטיש.

בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח ומנתה מאות חסידים, כמו גם בחורים רבים מהישיבה שנהפכו לחסידיו.

משפחתו

רוב משפחתו חסידי רחמסטריווקא, חלקם נושאים במשרות בחסידות.
ילדיו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיים פולמוס האם נפטר ביום הראשון של חג השבועות (ו' בסיוון), או ביום טוב שני של גלויות (ז' בסיוון) - יום הולדתו של רבי ישראל מרדכי.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0