רבי אברהם דה קולוניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם דה קולוניה
רבי אברהם דה קולוניה
רבי אברהם דה קולוניה
לידה כ' בתשרי ה'תקט"ז
מנטובה
פטירה כ"ב באדר ב' ה'תקצ"ב (בגיל 76)
מקום קבורה טרייסט, איטליה
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
תפקידים נוספים ראש "הסנהדרין של פריז", רבה הראשי של צרפת

רבי אברהם דה קולוניה (כ' בתשרי ה'תקט"ז - כ"ב אדר ב' ה'תקצ"ב) היה הרב הראשי של צרפת, נשיא הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת ומראשי הסנהדרין של פריז.

ביוגרפיה

נולד לר' שמואל במנטובה. שימש כרבה של הקהילה היהודית בעיר מנטובה. למד אצל רבי ישראל גדליה קאזיס. שימש כחבר בפרלמנט של איטליה. בשנת ה'תקס"ז עם כינונה של הסנהדרין של פריז, הוא מונה לאחד מראשיה. בשנת ה'תקס"ח מונה לחבר בהקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת. בשנת ה'תקע"ב לאחר פטירתו של נשיא הקונסיסטוריה רבי יוסף דוד זינצהיים, הוא החליף את תפקידו בנשיאות ובתפקיד רבה הראשי של צרפת.

בשנת ה'תקפ"ה הוצע לו על ידי מרדכי מנואל נח לכהן ברבנות בטריטוריה היהודית "אררט " שתכנן להקים באמריקה. רבי אברהם יחד עם עוד מספר רבנים נוספים שהוצע גם להם לכהן ברבנות במקום, שלח לו בתגובה מכתב בו הוא מודיע לו שהקמת הטריטוריה אסור על פי התורה, בשל איסור שלושת השבועות[1].

בשנת ה'תקפ"ו פרש מתפקידיו ועבר לטרייסט שבאיטליה שם מונה לרב העיר. נפטר בכ"ב אדר ב' תקצ"ב.

פסקיו

רבי אברהם התאפיין בפסיקתו ההלכתית המקלה, כך לדוגמא הוא התבטא שחבישת הכיפה היא ממידת החסידות בלבד[2]. עם זאת בסוף ימיו הוא חזר בו והוכר כסמכות רבנית חשובה באיטליה, ובמספר מקורות הוא מתואר אף כאורתודוקס קיצוני[3].

בשנת ה'תקס"ט, נדרש רבי אברהם לדון בשאלת הגילוח בחול המועד, ולאחר חקירה ובדיקה התיר את הגילוח על פי היתרו של רבי יחזקאל לנדא[4]. לאחר שלא הצליח לקבל הסכמה מרבנים אחדים להיתר, הוא הפיץ את פסקו ברבים וקרא לרבני צרפת ואיטליה לצדד בהיתרו. הפסק נתקל בביקורת חריפה, מצד רבנים רבים. כך לדוגמא רבי חיים שלום כהן, התבטא בעקבות פסיקתו, כי ניכר עליו ש"אין דעתו צלולה לעבודת השי"ת"[5]. רבי ישמעאל הכהן ממודנה שבתחילה שקל להתיר את הגילוח, שלח אליו מכתב בו מצהיר שהוא חוזר בו מהיתרו, ואף מציע לו לחזור בו מפסקו. הוא ניסה לערב את הרב זינצהיים בפולמוס לטובתו, אך הוא סירב בשל התנגדותו לגילוח[3].

לצידו עמד רבי חזקיה יחיאל חיים טריויס רבה של קסלי, שהיה אף זה שהפנה את השאלה אליו בעניין הגילוח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביעד נייגר, ילקוט השבעתי אתכם, גיליון י', עמ' 138-139, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ מאיר בניהו, תגלחת בחולו של המועד, עמ' רס"ה.
  3. ^ 3.0 3.1 מאיר בניהו, תגלחת בחולו של המועד, עמ' ע"ח - פ"ה.
  4. ^ מאיר בניהו, תגלחת בחולו של המועד, עמ' רל"ח.
  5. ^ מאיר בניהו, תגלחת בחולו של המועד, עמ' רס"ה.
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.