רבי אברהם יעקב ניימארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם יעקב ניימארק (תרל"ט - ט' בחשוון ה'תשכ"ב (1879 - 1961)), היה חבר הרבנות הראשית של תל אביב.

נולד לרבי יהושע אליהו בנו של רבי משולם זלמן רבה של סטארודוב. משפחתו השתייכה לחסידות חב"ד, אך רבי אברהם יעקב גדל בישיבות ליטא. למד בישיבת טלז, ובהיותו כבן שלושים נרצחו שני הוריו בפרעות ביקטרינוסלב, אוקראינה[1]. כיהן ברבנות בפרען[2], ליטא, ובשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל. בשנת תרצ"ב מונה לרב בתל אביב[3]. בשנת תש"י ותש"ך זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בין היתר ערך את חידושי מהרי"א (כתביו של רבי ישראל אבא ציטרון).

מספריו

  • אשל אברהם (כולל את החיבורים: "פירות גינוסר" על ענינים שונים, "נותרין דנושרין" על מסכת חולין, "מנחת מרחשת" על מנחת חינוך)
  • אשל אברהם - על הש"ס

לקריאה נוספת

  • שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 370.
  • ניסן וקסמן, "רבי אברהם יעקב ניימארק ז"ל", בתוך: תלפיות, ניו יורק תשכ"ג, חלק ח' עמ' 555.

הערות שוליים

  1. (בז' בחשוון, ה'תרס"ו). ניסן וקסמן, "ר' אברהם יעקב ניימארק ז"ל", תלפיות, ח,ג–ד, עמ' 556
  2. חב"דפדיה
  3. תל אביב – עיר ואם בישראל- מתוך "עלון התקשרות" (חב"ד) גליון 1041
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.