סדר נזיקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה.

סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

הסדר עוסק בסדרים חברתיים, ובפרט בהלכות נזקי רכוש, פגיעות באדם, הלכות שכנים ושותפים לדירה, סדרי בתי המשפט, סדר הדין הפלילי והלכות שופטים ודיינים. כמו כן מכיל הסדר אמרות חכמים, המרוכזות במסכת אבות, עדויות של חכמים על הלכות קדומות ויוצאות דופן (מסכת עדויות) ודיני עבודה זרה (במסכת עבודה זרה). כבר נאמר בגמרא, "הרוצה להחכים יעסוק בדיני נזיקין"[1].

בגמרא[2] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[3] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נזיקין היא "יְשׁוּעֹת", משום שהסדר מזהיר שלא להזיק ולא להתחייב ממון וחיסכון בכסף הוא ישועה[4].

המסכתות בסדר נזיקין

בסדר נזיקין נכללות המסכתות הבאות:

ועוד ארבע מסכתות (או כפי שנקראו במקור: מסַּכות) נוספות הקשורות בסנהדרין למרות שאינן עוסקות ישירות בנושא נזיקין:

  • שבועות - העוסקת בשבועה הנדרשת בסנהדרין
  • אבות - העוסקת בדרישות מוסריות - חלקן בתוך מערכת המשפט וחלקן דרישות מוסריות לעם כולו
  • הוריות - העוסקת אמנם בקרבנות על חטאי מנהיגים לפי האמור בפרשת ויקרא (כהן משיח, עיני הקהל, נשיא, והמשקר במשפט תחת שבועה), אך חלק משמעותי במסכת קצרה זו מקביל למדרשי הלכה דווקא על הסנהדרין שטעתה (כלומר: בית המשפט העליון)
  • עדיות - איסוף הלכות בשעת גזירה רומאית נגד התכנסות הסנהדרין.

במקור היו בסדר שבע מסכתות, אלא ש"מסכת נזיקין" שפתחה את הסדר פוצלה בימי התלמוד הבבלי לשלוש "בבות" (שערים) בשל גודלה בתלמוד הבבלי[5], ומסכת "סנהדרין" פוצלה ל"סנהדרין" ו"מכות", ולכן בחלוקה המקובלת עשר מסכתות.

הסבר סידורן של המסכתות בסדר נזיקין

הרמב"ם[6], הסבור שחלוקת מסכת נזיקין לשלוש אינה שרירותית אלא מכוונת ובעלת משמעות, מסביר את סידורן של כל המסכתות בתוך סדר נזיקין כך:

  • סדר נזיקין פותח בדיון בדיני ויכוח על כסף ורכוש (שאינם שייכים לזוגיות). דיון זה נחלק לשלושה:
    • מסכת בבא קמא סודרה ראשונה מפני שיש להתחיל במניעת נזק, ורק אחר כך לפרט את הדין בתוצאות הנזק. גם בתורה תחילה מופיעים דיני השור שיש למנוע את נזקו, ורק לאחר מכן דיני מנזק שחל בעת שמירה שהייתה אולי לקויה.
    • מסכת בבא מציעא, המדברת על פקדונות והלוואות וטענות הצדדים, באה אחרי בבא קמא על פי הסדר המקראי המסודר בהגיון משפטי, שכן זהו נזק שנובע בתחילתו מהסכמות והסכמים בין הצדדים.
    • מסכת בבא בתרא סודרה אחרונה מפני שכולה סברות ואין לה מקורות מפורשים בתורה.
  • מסכת סנהדרין העוסקת בשופטים.
  • מסכת מכות העוסקת בעונשים חמורים כמלקות וגלות הניתנים בידי בית הדין, כהמשך לסופה של מסכת סנהדרין המדברת על עונש ההוצאה להורג.
  • מסכת שבועות, העוסקת בשבועה המוטלת על ידי השופטים והניתנת לחיזוק ואימות דברי הטוענים בעת המשפט.
  • מסכת עדויות - המדברת על איסוף הלכות (משפטיות) שנקבעו בעת גזירה רומאית שאסרה על קיום הסנהדרין
  • מסכת עבודה זרה - הדרושה לדיין בבואו לגזור את דינו של בן-ישראל שעבד אלילים.
  • מסכת אבות סודרה בסוף סדר נזיקין משתי סיבות:
    • א. השתלשלות התורה שבעל-פה, ותקפו המשפטי הבא ממסורת מסירה יחד עם התורה שבכתב.
    • ב. מוסר השופטים - ומוסר הנשפטים. הנדרש כדי לקיים חברה ובתוכה בתי משפט.[7]
  • מסכת הוריות - על טעויות הדיינים.


הרב ראובן מרגליות[8] הציע טעם אחר לסדר המסכתות בסדרי המשנה; לדבריו, המסכתות בסדר נזיקין, כמו גם בשאר הסדרים, סודרו לפי כמות הפרקים שבהן, בסדר יורד: מסכת נזיקין (שכללה 30 פרקים), סנהדרין-מכות (14 פרקים), שבועות (8 פרקים), עדיות (8 פרקים), עבודה זרה (5 פרקים), ואבות (5 פרקים).

הסדר מחוץ למשנה

מיקום סדר נזיקין

סדר נזיקין ממוקם במשנה אחרי סדר נשים. הרמב"ם[9] אומר, שהסיבה לכך היא שבספר שמות, דיני נזיקין מופיעים אחרי דיני הנשים - "וכי ימכור איש את ביתו לאמה... וכי ינצו אנשים ונגפו אישה... כי יגח שור את איש"[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"ה עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  3. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  4. ^ רש"י שם בדיבור המתחיל "סדר נזיקין"
  5. ^ כולה נזיקין חדא מסכתא היא אלישיב שרלו, במאמר המסכם את הערת השוליים הממצה והמפורטת של יעקב זוסמן ומאמרו הנרחב של יעקב נחום אפשטיין לגבי חלוקת מסכת נזיקין. (אתר academia.edu)
  6. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  7. ^ רמב"ם - פרק א' משנה א', ח', ט',יח'
  8. ^ יסוד המשנה ועריכתה, עמודים כז-כח.
  9. ^ בהקדמתו לפירוש המשנה
  10. ^ ספר שמות פרק כא' פסוקים ז', כב' וכח'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0