רבי אברהם מונסון (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם מונסון
לידה תטואן, מרוקו
פטירה ה'תק"כ בערך
למד ב תלמוד, הלכה
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה דיין

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון האחרון; ה'ת"מ בערך – ה'תק"כ בערך) היה מחכמי תטואן שבמרוקו ור"מ ודיין בקהיר שבמצרים ומחברם של ספרים רבים.

ביוגרפיה

רבי אברהם נולד בתטואן שבמרוקו, בשנת ה'ת"מ (1680) בערך. היה גיסו של רבי יצחק הלוי, מחכמי תטואן. במקביל ללימודיו התורניים עסק במסחר לפרנסתו אך מזלו לא שפר עליו והוא ירד מנכסיו. הוא עבר לאלג'יר והצליח לראשונה בעסקי המסחר אך לאחר תקופה ההצלה הפנתה לו עורף והוא ירד שוב מנכסיו. הוא עבר משם לעיר ווהראן וניסה שוב את מזלו בעסקי המסחר, אך ההצלחה שוב לא האירה לו פנים. בשנת ה'תצ"ב (1731/2) לערך היגר למצרים, שם אסף אותו אחד מנדיבי המקום אל ביתו, ועל ידי כך עלה בידו לשקוד על תלמודו וללמד תלמידים. לרגל זאת פרץ סכסוך בינו לבין אשתו שסירבה להגר מתטואן ולבוא לשכון עמו במצרים. בעקבות סירובה הוא כתב פסק דין שעליה לעבור עמו למצרים, אך היא עמדה בסירובה. בפסק תמך ידידו רבי ישועה שבאבו. הוא ניסה לגייס גם את תמיכתו של רבי יהודה עייאש, אך רבי יהודה קיבל את טענות האישה וקבע כי לפי התחייבותו אליה בכתובה, עליו לפייסה בדברים ובממון.[1]

לעת זקנותו מונה לדיין בעיר קהיר ויחד עם הרבנים: רבי ישועה שבאבו ורבי שלמה אלגאזי ישב על כס ההוראה והדיינות במצרים. אל בית דינם הורצו שאלות מערים רבות בעולם היהודי ומהן: קונסטנטינופול, צפת וליבורנו.

רבי אברהם היה בקשרים עם רבי יונה נבון, מחכמי ירושלים, ביניהם הייתה התכתבות ענפה. התכתב בתכתבות ענפה גם עם רבי משה ישראל רבה של אלכסנדריה. בהתכתבות עם האחרון ניכרת ההכרה של רבי משה בסמכותו של רבי אברהם באופן כתיבת שמות ערביים ומערביים לעניין גיטין.[2] החיד"א הכיר את רבי אברהם ואת כתביו, ואף הביא בספריו דברי תורה ששמע ממנו.[3] כן התיידד עם רבי חיים מודעי בעת ששהה במצרים כשד"ר ואף כתב לו תשובה הלכתית.[4]

כתביו

רבי אברהם כתב חיבורים רבים שלא נדפסו. חלקם היו לעיני החיד"א וחלק אחר היה לעיני רבי שלמה חזן ולעיני אחרים. ואלו הם:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי אברהם מונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו: "רבי יהודה עייאש, בית יהודה חושן משפט, סימן ד"
  2. ^ ראו שו"ת משאת משה, אבן העזר, סימן ח
  3. ^ מהם:ברכי יוסף אבן העזר סימן ג ס"ק ז.
  4. ^ נדפסה בספרו: חיים לעולם, יורה דעה סימן א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0