רבי אברהם נאנסיך
הרב אברהם נאנסיך היה רב בצרפת, הולנד ואנגליה, מחבר "עלה לתרופה" .
ביוגרפיה
בכתביו מכנה את עצמו ר' אברהם בן שלמה המבורג המכונה אברהם נאנסיך, חי במשך תקופה ארוכה בנאנסי,[1] ושימש כמלמד במשך 15 שנה בביתו של טוביה בועז בהאג. לאחר מכן עבר לאנגליה ושימש כמלמד בבית אברהם קאמפון במשך שנתיים ולאחר מכן החל ללמוד בבית המדרש האשכנזי. חתום כדיין יחד עם רבי דוד טבלי שיף.[2] אלמנתו ניהלה מקווה בביתה, רבי שלמה הירשל ביצע מספר גיורים במקווה זה.[3] בתקס"ז כבר לא היה בין החיים.[3]
שניים מילדיו חלו באבעבועות שחורות בתו נפטרה בנאנסיך בשל טיפול של רופא אליל ובן נוסף מת בהאג. כששמע על חיסון למחלה וראה שיש יהודים הנמנעים להתחסן ממספר טענות, כתב חיבור נגד דבריהם, התחיל לכתוב את החיבור בתקכ"ח בהאג.
עיקר הדיון בספר הוא על כך שאין לחשוש לחוסר בביטחון בה' בהתחסנות. ושאין בעיה להיכנס לסכנה קלה כדי להינצל מסכנה גדולה. בסוף הספר הוא מביא ראיה להתר ממה ששמע מידידו רבי שלום בוזגלו שהיהודים במרוקו נהגו לחסן את עצמם בהדבקה על ידי צימוקים.[4]
בחיבור מוכיח גם שיכול להיות חידושים מועילים שלא היו ידועים בתקופת הראשונים דוגמת "חביות של שייטין לשוט ברקיע".[5]
משה מנדלסון קיבל במכתב מאת המחבר את החלק העוסק בחיסונים והדפיסו ב"המאסף"[6] באותה שנה המחבר הדפיס את המאמר כחוברת בפני עצמה בשם "עלה לתרופה".[7][8] על המאמר המקורי פורסמו השגות בהמאסף.[9]
לחיבור זה הוסיף נספח ביאור לפרק במסכת ברכות בשם "מרכבת המשנה", חידושים מאת רבה של אנגליה רבי דוד טבלי שיף ודרשה שדרש בסיום הש"ס בבית כנסת האשכנזי בלונדון.
לפי חיים דב פרידברג הוא חיבר גם קונטרס בשם "עולם חדש ועולם הפוך" נגד המודרנה אשר נדפס בלונדון תקמ"ט ביידיש ומהדורה נוספת בעברית, ושוב בתקנ"א.[10][11] שמואל פיינר טען שמחברו הוא אנונימי בשם משה צבי.[12] בהקדמת הספרון מודגשות אותיות שם זה.
הפסק שלו בנושא החיסונים התפרסם בעקבות הדיון ההלכתי/השקפתי על החיסון נגד קורונה.[13] ובנושא חיסוני ילדים.[14][15] זהו החיבור ההלכתי הראשון הדן בנושא.
הערות שוליים
- ↑ "ימים רבים" - בהקדמה לעלה לתרופה
- ↑ שו"ת לשון הזהב סימן לו
- ^ 3.0 3.1 ספר היובל תפארת ישראל, ברודי, לונדון תשכ"ז, עמ' 222
- ↑ ילד חולה מחזיק צימוקים במשך רבע שעה, ילד בריא אוכל אותם, נדבק ומבריא
- ↑ קטלוג יודאיקה ירושלים, סיוון תשנ"ה, פריט 168, נכתב שם שחיבורו נכתב בעקבות חיסונו של אדוארד ג'נר אך מדובר בטעות, המחבר מתייחס להידבקות בצורה קלה כדי למנוע מחלה קשה
- ↑ עלה תרופה, המאסף, 3 באוקטובר 1784
- ↑ עלה תרופה, לונדון תקמ"ה, באתר היברובוקס; מהדורה חדשה - הרב אברהם המבורג נאנסיך, עלה תרופה, ירושלים תשע"ט, באתר היברובוקס
- ↑ אליעזר רוזנטל, יודע ספר, אמשטרדם תרל"ה, עמ' 299 מספר 1540
- ↑ לא ידוע, תשובה על דבר האינאקולאציאן, המאסף, 17 בספטמבר 1787
- ↑ ח"ד פרידברג בית עקד ספרים (ג עמ' 777 מס' 221), החיבור נדפס בעילום שם
- ↑ עולם חדש - עולם הפוך, לונדון תקמ"ט, באתר היברובוקס מהדורה חדשה - הרב אברהם המבורג נאנסיך, עלה תרופה, ירושלים תשע"ט, באתר היברובוקס
- ↑ שמואל פיינר, עת חדשה, יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1800-1750, מרכז זלמן שזר, 2021, עמ' 435
- ↑ הרב יצחק ישעיה ווייס, חובת ההתחסנות בעת הזאת וזריזים מקדימים, ישורון, גיליון מב, עמ' תתקכה והלאה, הרב רפאל דוד דיוויס, ורפא ירפא, שבט תשפ"א, עמ' י ועוד
- ↑ הרב אשר וייס, אם מותר להמנע מחיסון ילדים, אור ישראל, גיליון כד ב, אדר ב תשע"ט, עמ' כד
- ↑ חיה גרינברגר, מערך החיסונים בישראל - היבט אפידמיולוגי ומבוא לדיון הלכתי, ספר אסיא, כרך יד, ירושלים תשע"ג, עמ' 207 והלאה
אברהם נאנסיך41361157Q124737737