רבי אורי לנגנר
.jpg) | |||
| שלט בבית העלמין היהודי, המציין את שמו של רבי אורי לנגנר כאחד מהקבורים במקום. | |||
| לידה |
1820 ה'תק"ף | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1889 (בגיל 69 בערך) י"ח באייר ה'תרמ"ט | ||
| השתייכות | חסידות סטרטין | ||
| תחומי עיסוק | אדמו"רות | ||
| אב | רבי יצחק לנגנר | ||
|
| |||
רבי אורי לנגנר מסטרטין (ה'תק"ף, 1820 – י"ח באייר ה'תרמ"ט, 1889) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטרטין.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תק"ף[1] לאביו רבי יצחק לנגנר, אב"ד טארטאקוב, שהיה מצאצאי רבי יצחק חיות בעל ה"זרע יצחק"[2], והיה מגדולי תלמידי רבי אורי מסטרליסק, וכך קרא לבנו על שם רבו[3]. על פי המקובל במסורת החסידית כבר בהיותו ילד היה רבי יהודה צבי ברנדויין מייסד חסידות סטרטין (שהיה רבו של אביו של רבי אורי) מקרבו ולומד אתו[4]. אביו של רבי אורי נפטר כשהיה רבי אורי ילד, והוא גדל אצל גיסו רבי אביגדור אייזן.
בשנת ה'תקצ"ח הוא נישא לשרה, בתו של רבי אברהם ברנדויין האדמו"ר השני של חסידות סטרטין, לאחר נישואיו הוא עבר להתגורר ליד חותנו ושימש כדיין[5]. לאחר פטירת חותנו בג' בטבת ה'תרכ"ה הוא מונה לממשיך דרכו באדמו"רות[6], לצד דוד מחותנו רבי אליעזר ברנדויין (בנו הצעיר של רב יהודה צבי ברנדויין) ששימש באדמו"רות בעיר אזיפלע[7]. את חצרו ניהל בעיירה רוהטין.
רבי אורי התאפיין בעיסוקו בהחזרת יהודים בתשובה וללמד עליהם זכות, כפי שהעיד על עצמו בהזדמנות כי ”יש לי כוח ללמד זכות אפילו על פלוני שהוחזק כרשע מפורסם, חוטא ומחטיא ודרכו לילך ולהזיק ר"ל!”[8].
רבי אורי נקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, ברוהאטין[5], ממשיך דרכו בחסידות היה בנו רבי יהודה צבי לנגנר. עקב פטירתו בל"ג בעומר, הפך ציון קברו למקום עליה לרגל בל"ג בעומר, וכיום הילולא במקביל להילולא בהר מירון על ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי[9]. בשנת ה'תשע"ג נמצאה המצבה המקורית של רבי אורי והיא הוקמה מחדש[10].
משפחתו
- בניו
- רבי יהודה צבי לנגנר – ממשיך דרכו באדמו"רות, נפטר בי"ד באייר ה'תרס"ז.
- רבי יצחק אהרן לנגנר – נפטר בכ"ו בתמוז ה'תרנ"א.
- רבי ישראל מנחם לנגנר – מהעיר ברודי, נפטר בכ"א בסיוון ה'תרפ"ב.
- חתניו
קישורים חיצוניים
- הרב צבי הירש שוורץ, היכל הבעל שם טוב, "'קומי אורי: לתולדות רבי אורי מראהטין"', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אשכול על רבי אורי מראטין, בפורום "אידישע וועלט"
- אליעזר בראנדוויין, דגל מחנה יהודה <מהדורה חדשה>, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ מאורי גליציה, ח"ג, עמ' 581.
- ^ מגילת יוחסין שבסוף ספר "בית צדיקים", פרשבורג, ה'תרע"ח.
- ^ קנאת סופרים, דף צ"ג, ע"ב.
- ^ היכל הבעל שם טוב, גיליון ל', עמ' קמ"א.
- ^ 5.0 5.1 מחזיקי הדת, ג' בסיוון ה'תרמ"ט.
- ^ דגל מחנה יהודה, עמ' ל"ט.
- ^ היכל הבעל שם טוב, גיליון ל' עמ' קמ"ה.
- ^ שו"ת בית דוד, סימן ק"ו, אות ט"ז.
- ^ ספר המועדים, ל"ג בעומר, "בתפוצות ישראל", ספר יזכור לרוגטין, עמוד 78.
- ^ רוהטין, באתר "אהלי צדיקים".
