ספר יוחסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר יוחסין הוא רשימה שבה מופיע סדר שושלת הדורות של משפחה או משפחות.

העיסוק בבניית ספר יוחסין קרוי גנאלוגיה.

ספר יוחסין נוהל במחברת גדולה שהוקדשה למטרה זו. עם המצאת המחשוב מנוהלים ספרי יוחסין רבים באמצעות תוכנה מתאימה, ולמעשה ניתן לראות במרשם אוכלוסין ספר יוחסין של תושבי כל מדינה (בהתאם לעומק ההיסטורי הנשמר בו).

ביהדות

במסורת היהודית קיימת חשיבות רבה למושג היוחסין, וזאת עקב השוני ההלכתי בעם ישראל, בין כהנים לויים וישראלים, וכן כדי להבחין בין כשרים לבוא בקהל, לבין פסולי חיתון וממזרים.

ייחודיותו של עם ישראל שמקדש ספרי יוחסין מבוטאת במדרש חז"ל על הפסוק "שאו את ראש כל עדת בני ישראל" (במדבר א-ב): בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהן, מה ראו להתקרב יותר מן האומות, סתם פיהן הקדוש ברוך הוא ואמר להן: הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שבני מביאין. לכך מנאן בראש הספר הזה אחר המצוות, "אלה המצוות אשר צוה ה’ את משה אל בני ישראל בהר סיני" ואחר כך "וידבר ה’ במדבר סיני...שאו את ראש כל עדת בני ישראל" שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין שלהן (ילקוט).

בקהילות שונות נהגו משפחות רבות להציג את ייחוסיהן, דור אחר דור ולהבליט בספר את הרבנים המפורסמים שלהם הם מתייחסים, ובסיפורים אודותם. בנוסף קיימת חשיבות למשפחה הנחשבת "יחסנית" בעניין שידוכים ובכלל.

במכתב הסטטוס קוו הובטח לדאוג לכך שבמדינת ישראל תישמר המסורת ההלכתית בנוגע להיתר ורישום נישואין, כדי למנוע חלוקת בית ישראל לשניים.

בזמן שהועלו הצעות חוק אזרחיות שנועדו לפגוע בסמכויותיה ובעצמאותה של הרבנות הראשית לישראל, בנוגע לנישואין ולגיור, הזהירו גורמים חרדים מפני פתיחת "ספר יוחסין" שינוהל באופן עצמאי, שלא יתייחס לרישומי היוחסין של מדינת ישראל, כשהיא לא נעשית על פי כל כללי ההלכה.[1]

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0