רבי אליעזר דון יחיא
ערך זה עוסק ברב. אם התכוונתם למשפטן ישראלי, ראו 
| |
| לידה | ד' בתמוז תקצ"ח |
|---|---|
| פטירה | ד' בתמוז תרפ"ו (בגיל 87) |
| השתייכות | רבנים אשכנזים, רבני מזרח אירופה, רבני לטביה |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | אביו, הרב שבתאי, הרב אהרון זליג ציוני |
| תלמידיו | בנו הרב בנציון, אחיינו הרב יהודה לייב דון יחיא, הרב קוק |
| חיבוריו | שו"ת "אבן שתייה", "טעם מגדים" |
הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין שבלטביה ומרבותיו של הרב קוק. בן למשפחת דון יחיא.
תולדותיו
נולד בעיר דריסא לרבי שבתאי דון יחיא, רב העיר, ולמלכה, בתו של הרב נפתלי ציוני מלוצין. שורשיה העתיקים של משפחת דון יחיא הם מספרד, וידוע על קשר משפחתי שלהם לרבי יצחק אברבנאל. רבו היה דוֹדוֹ, הרב אהרון זליג ציוני, רבה של לוצין. נשא לאישה את בת רבו, ולאחר נישואיו למד חמש שנים בשקידה עצומה. בשנת תרכ"ד התמנה לרב בעיר וויאן שבפלך קובנה, שם פתח בית מדרש להוראה ודיינות.
לאחר פטירתו של הרב ציוני, בשנת תרל"ז, נבחר למלא מקומו, כרבה של קהילת לוצין. בחמישים שנות שבתו על כיסא הרבנות הוא תיקן תקנות, קבע סדרים, הביע "דעת תורה" והטיל את מרותו בכל תחומי החיים.
הרב דון יחיא העניק הסכמה לספרים שונים, לצד גדולי דורו, כרבי חיים עוזר גרודזינסקי[1] ורבי יוסף רוזין, ה"רוגצ'ובר"[2].
סופר עליו כי פעם מצא בשבת בבוקר ארנק מלא וגדוש שטרות כסף המונח על המדרכה. רצה הרב לקיים מצוות השבת אבדה, אך מאחר ובשבת אסור לנגוע בכסף, עמד ושמר על הארנק עד צאת השבת![3]
לאחר פטירתו ירש בנו, הרב בן ציון דון יחיא, את רבנות לוצין. חתנו, הרב מנחם מנדל ניחמקין, היה רבה של רוזינובסק[4]. שניהם נספו בשואה. בתו מלכה נישאה לישראל ציוני, עיתונאי נודע בארצות הברית.[5] בת נוספת נישאה לרב שמריה, רב העיר וויזין שבפלך קובנה.
נכדו, שבתאי דון יחיא ("דניאל"), עלה לארץ ושימש כעורך עיתון הצופה, וכיהן תקופה קצרה כחבר כנסת מטעם המפד"ל.
יחסו להתיישבות בארץ ישראל
חיבה עמוקה הייתה לו לארץ ישראל ולבוניה. הוא השפיע על רבים מבני משפחתו ובני עירו לעלות לארץ ולהתיישב בה ישיבת קבע. בעת שנתפרסמה הצהרת בלפור, קרא לעצרת חג בבית הכנסת ואמר שיעור בהלכה על מצוות התלויות בארץ. כמו כן, פרסם בשנת תרפ"א מכתב התעוררות אל יהודי לטביה, למען ירימו תרומותיהם לבניין הארץ. בראשית מכתבו הוא מסביר את היסוד ההלכתי-רוחני של יישוב ארץ ישראל, מדגיש את חיובו מן התורה, וקורא ליהודים לעלות לארץ.
הוא היה מרבה לדרוש בשבחה של ארץ ישראל והציונות הדתית בבית הכנסת ובשיחות עם אנשי קהילתו. אחר פטירתו רשמו ציוני לטביה לאות הערצה את שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
כתביו
- אבן שתיה[6] (נדפס בווילנה תרנ"ג) - ספר שו"ת על נושאים מארבעת חלקי השולחן ערוך. במאה וארבעים פרקיו של הספר הוא מברר סוגיות, מפענח דברי ראשונים ומתפלפל בדברי האחרונים. הרב יצחק אלחנן ספקטור בהסכמתו לסֶפֶר מרבה בשבח את המחבר, לו הוא קורא "הגאון המובהק והמפורסם", ומעריך את הספר: ”הדברים נאמרים בחריפות ובבקיאות רבה, ובהסברות ישרות בש"ס ובפוסקים”. הרב חזקיהו מדיני, בעל "שדי חמד", מביא פעמים מספר את פסקיו של בעל "אבן שתייה". גם הרב קוק בספרו "חבש פאר" מביא את דברי "אבן שתייה" ומתפלפל בו
- טעם מגדים[7] - תמצית דברי פרי מגדים לשולחן ערוך, עם הערות והארות
- שו"ת מהרש"א דון יחיא - שאלות ותשובות כמתכונת ספר "אבן שתייה".
- דרשות בענייני הלכה, לשבת הגדול ולשבת שובה (שני כתבי היד אבדו בחורבן לוצין בתקופת השואה).
תלמידיו
- בנו, הרב בן ציון.
- אחיינו, רבי יהודה לייב דון יחיא, מחבר שו"ת "ביכורי יהודה".
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק למד אצלו בנעוריו, בהיותו בן 15 (בין השנים תרל"ח-תר"ם, 1878-1880), והושפע רבות מאישיותו ומדרך לימודו. הרב קוק מתאר במילים חמות, בהסכמתו לספר "הרב אליעזר דון-יחיא" (ירושלים תרצ"ב), בהיותו כבן 67, כיצד אינו יכול לשכוח "את מאור הפנים, גדלות הנשמה, אוצר הטוב והנעימות, ישרוּת השכל והרחבת הדעת" שאפיינו את הרב אליעזר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי אליעזר דון יחיא : מגילת חייו, שבתי דון יחיא, ירושלים, ה'תרצ"ב
- מגילת יוחסין מהרב ישראל זליגמן עם פירוש רב בן ציון דון יחיא
- להישאר יהודי, מאת הרב יצחק זילבר, ירושלים 2006
- מלאכים כבני אדם, שמחה רז, ירושלים
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אליעזר דון-יחייא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 9, באתר HebrewBooks
- אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 355
- 'דון־יחייא, ר' אליעזר ב"ר שבתי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 40 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1238).
- כתביו
- שולחן ערוך אורח חיים ח"א, עם ביאור טעם מגדים לרבי אליעזר דון יחיא, לוצין, תרצ"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הסכמה לספר "משאת בנימין", מאת הרב בנימין אייזנשטאט, וילנא תרפ"ה.
- ^ הסכמה לספר "חידושי בר נחמני", מאת הרב דוב נחמן הורוויץ, פיטרקוב תרע"ד.
- ^ ספר 'מקדשי שביעי', עמ' קי, בשם חתנו של הרב דון יחיא.
- ^ ספר 'מקדשי שביעי', עמ' ק"י.
- ^ ראו: 'ציוני, ישראל', אנציקלופדיה של הציונות הדתית, יצחק רפאל וגאולה בת יהודה (עורכים), כרך ה, מוסד הרב קוק תשמ"ד, עמ' 21-22
- ^ אליעזר דון יחיא, אבן שתיה, (נדפס בווילנה תרנ"ג), באתר היברובוקס
- ^ אליעזר דון יחיא, טעם מגדים, באתר היברובוקס
