רבי חיים אליעזר ביחובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים אליעזר ביחובסקי
Derech Mitzvosecha 2014-05-08 01-34.jpg
ספר דרך מצותיך שיצא לאור על ידי הרב ביחובסקי
פטירה י"ז באב ה'תרפ"ד
אוגוסט 1924
ירושלים, ארץ ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים

רבי חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (בכתיב מיושן: ביכאָווסקי או ביחאָווסקי; ? – י"ז באב ה'תרפ"ד) היה חסיד חב"ד, מחסידי רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי ורבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מוציא לאור וחבר הנהלת כולל חב"ד.

חייו

נולד לרבי דובער, נכד גיסו של רבי דובער שניאורי מליובאוויטש.

נשא את בתו של רבי שמואל יהודה לייב הלוי אפשטיין, שהתגורר בטשאריי ובטשאשניק ולאחר מכן בכלמי שבמחוז צ'רניגוב[1].

אחר נישואיו התיישב, כנראה, בכלמי, סמוך על שולחן חותנו[2].

הרב ביחובסקי היה מחשובי חסידי רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי ומקורב אליו[2], ואחר פטירתו בשנת ה'תר"ע עבר להיות מחסידי רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק[דרוש מקור] שכתב עליו "שארי ידידי הרה"ג החסיד"[2].

בשנת ה'תרנ"א מונה לחבר ועד מעות כולל חב"ד ולמנהל החשבונות בכולל, בו התעסק עד לפטירתו.

לערך בשנת ה'תרס"ז החל להתעסק בההדרת ספרי אדמו"רי חב"ד, וחותנו, שנפטר בז' באייר ה'תרס"ח, הספיק לצוות לבנו שניאור זלמן לתת 600 רובל להדפסת הספר דרך מצותיך של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), שהודפס על ידי הרב ביחובסקי בשנת ה'תרע"א[2].

בין השנים ה'תרע"אה'תרע"ד הדפיס כתשעה מספרי אדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.

תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם רבי יעקב הנקין[3].

בקיץ ה'תרע"ד שהה בארץ ישראל ובירושלים, וחזר לביתו לקראת ראש השנה ה'תרע"ה; ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.

במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.

נפטר בי"ז באב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.

סכסוך כולל חב"ד

סכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, האדמו"ר שלום דובער שניאורסון מלובביץ' רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, ואדמו"ר שמריה נח שניאורסון לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך החבצלת, ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף, המחלוקת נמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.

הרב ביחובסקי בא פעם אחת ללובביץ' להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך אדמו"ר לא נתן להיכנסו. לאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מבנו שהורה לו לבקש מחילה על קברו אביו[4].

כתביו

שער הספר כתבי הרח"א ביחובסקי

בתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא תחת השם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.

בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.

כתביו בעניין הסכסוך

  • תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
  • הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, פולטובה תרע"ג
  • מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטובה תרע"ג
  • למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים

ספרים שהו"ל

  • דרך מצותיך, פולטובה, תרע"א
  • דרך אמונה, פולטובה, תרע"ב[5]
  • דרך מצותיך חלק שני, פולטובה, תרע"ב
  • חנה אריאל (לפי פרשיות, מאת יצחק אייזיק אפשטיין, ברדיצ'ב, תרע"ב
  • חנה אריאל (עניינים), ברדיצ'ב, תרע"ב
  • אור התורה, ח"א, בראשית (מאת הצמח צדק), ברדיצ'ב תרע"ג
  • חנה אריאל, ברדיצ'ב, תרע"ג
  • סדר מאה שערים, ברדיצ'ב תרע"ג
  • סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי, ברדיצ'ב תרע"ג
  • פלח הרימון על שיר השירים, מאת הרב הלל מפאריץ', פולטובה, תרע"ח
  • שני המאורות מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
  • תהלים, עם פירוש יהל אור של אדמו"ר הצמח צדק, פולטובה תרע"ח
  • לקוטי מאמרים, מאת אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, פולטובה תרע"ח
  • גנזי נסתרות (מכתבי הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש ובעל התניא - רבים מהם הם ממכתבי הגניזה החרסונית), ירושלים תרפ"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקדמתו של הרב ביחובסקי לדרך מצותיך.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 הרב לוין, "ראשי פרקים", עמ' 7.
  3. ^ ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
  4. ^ לקוטי סיפורים (פרלוב),עמודים שעא-שעב.
  5. ^ הדפסה זו לא הייתה לרוח אדמו"ר שלום דובער שניאורסון מלובביץ' (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0