רבי חיים יוסף פולק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש)

רבי חיים יוסף פולקכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה. כיהן כרב אב"ד וראש ישיבת טרייביטש, ומחבר ביאור "מקור חיים" על ספר העקידה.

ביוגרפיה

נולד בטרייביטש, בנו היחיד של הדיין המקומי הרב שבתי פולק. למד אצל רבי אלעזר רוקח מחבר "שמן רוקח" ובהמשך כשמונה שנים בישיבת פרשבורג אצל החת"ם סופר. בחנוכה ה'תקפ"ה (דצמבר 1824) נשא לאשה את פראדל בת ר' נתן נטע אסטרייכר.

בשנת ה'תקפ"ט התמנה לכהן כרבה של עיר הולדתו טרייביטש. משרה בה החזיק במשך כיובל שנים, עד לפטירתו. הוא החזיק בעיר ישיבה גדולה שלמדו בה תלמידים רבים.

הרב פולק נודע כמלומד גדול ופרסם חידושים רבים בכתבי העת בני התקופה[1] (חבצלת,[2] שומר ציון הנאמן[3], העברי בו כתב מיום היווסדו,[4] היהודי ואחרים). חיבורו "מקור חיים" נדפס בשולי ספר "עקידת יצחק" אותו ביאר.[5] הדפסת הספר נעשתה בהסכמת הרש"ר הירש, הכתב סופר ועוד. בפירושו, במבוא לשער השלושים ואחד, הוסיף קטע נרחב הדן באסטרונומיה של העת החדשה, בה, בין השאר, קיבל את המודל ההליוצנטרי ולא היסס להדגיש שהארץ "גם היא כוכב לכת, איין פלאנעט, המקפת את השמש בשס"ה יום ושש שעות".[6]

תלמידו אייזיק הירש וייס אשר למד אצלו כשנתיים (בהיותו הרב פולק כבן 30) והושפע ממנו כל חייו, כתב על אודותיו באריכות בספרו "זכרונותי":

לא הלך אחר רוב הרבנים בזמן ההוא אשר היה להם הפלפול המסובך עיקר התורה, כי אם פשוטו של התלמוד היה האור לנתיבתו ... רוב שקידתו נדב לספר יד החזקה להרמב"ם ... לכל מעלות כוחות נפשו, הראש היה כוח זכרונו אשר מעודי לא מצאתי משלו ... פלאות היו לי אהבתו ויראת כבודו לאמו הזקנה ודאגתו בעד שלוש אחיותיו, טובת לבו לתלמידיו אשר כאב את בניו רצם, שמירתו את בריאותו ומיאוסו במותרות במאכל ובמשתה ובכל דבר ...

אייזיק הירש וייס, זכרונותי, וורשה-בברויסק תרנ"ה, עמ' 19ֿ–27

וייס הרחיב על אודות סגנון וקצב הלימוד של הרב פולק, סדר יומו, ידיעתו בעל פה את לשונות הש"ס והראשונים, ידיעותיו הבלשניות ועוד. לדבריו, הרב פולק היה בקי בכתבי קיקרו וסנקה "כמו בהלכות שבת... גם בלשון צרפת היה בקי". כן תיאר את אופיו הרך, מלבושיו (בשבת ובחג התעטף "בבגדי רבני פולין"), מתנגדיו ועוד.[7]

הרב פולק היה אחד מהפוריים בין רבני מוראביה: רבים ממאמריו פורסמו בכתב-העת "כוכבי יצחק", שהוא תרם לו יותר מכל כותב יחיד אחר, וכמו כן חיבר הסכמה לפירושו של גדעון ברכר ל"ספר הכוזרי" והרבה לעסוק בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.[8]

הרב פולק נפטר בליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879,[9] בהיותו כבן 81, ונטמן בעירו טרייביטש. בהלווייתו השתתפו אלפים, ביניהם שרי ממשלה, אנשי דת נוצרים ועוד.[10]

בנו הרב שמואל פולק, ששימש קודם ברבנות בעיירה שאפפא (אנ'), כיהן אחריו כרבה של טרייביטש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "סופר פורה שהשתתף כמעט בכל העיתונות העברית ויודית שבאירופה ובארץ הקדושה", כתב הרב אברהם שישא הלוי, מוריה, גיליון קמה-קמו, תשמ"ד, עמ' קיג. הוא מפנה בעניין זה לדברי
    Bernhard Wachstein, Die Hebräische Publizistik in Wien. In drei Teilen, Vienna 1930. p. 164.
    ראו שם.
  2. ^ בו פרסם משיריו, וכן מאמרים וסיפור אחד. ראו רשימה אצל משה כרמלי-וינברגר, 'שירת יהדות הונגריה ב"חבצלת" (ירושלים)', בתוך: תלפיות ט [ג, ד] אלול תש"ל, עמ' 869-871.
  3. ^ יש שהוא מפנה בפירושו 'מקור חיים' לעיין בכתב עת זה. עיין שער צב, אות ד: "מלמד שכפה עליהם וכו'. עיין מכתב שומר ציון הנאמן סימן מ"ב ממחברת הראשונה מה שכתבתי לבאר המאמר".
  4. ^ דוד הלוי בירנבוים, מעטה אבל, עברי אנכי, 26 בדצמבר 1879
  5. ^ מרדכי קאלינבערג ואליעזר טיקאצינסקי, עקידת יצחק תזכור, הצפירה, 25 בספטמבר 1883
  6. ^ ראו: נח ח. רזונבלום, המלבי"ם, מוסד הרב קוק תשמ"ח, עמ' 236 הערה 13.
  7. ^ ראו: ד"ר מרדכי עהרנפרייז, זכרונות ר' אייזיק הירש ווייס, המגיד, 30 בינואר 1896
  8. ^ Michael Miller, Rabbis and Revolution: The Jews of Moravia in the Age of Emancipation, Stanford University Press, 2010. עמ' 89, 94.
  9. ^ דוד הלוי בירנבוים, שר וגדול נפל בישראל, חבצלת, 2 בינואר 1880
  10. ^ שמואל פאללאק, שאפפא, הלבנון, 16 בינואר 1880
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34393101חיים יוסף פולק