רבי חיים מאיר זאב זלנפריינד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה ולשון עברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה ולשון עברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי חיים מאיר זאב הכהן זלנפריינד (תקכ"ט בערך - כ"ב באדר ב' ה'תקצ"ב) היה רבן של הערים טארלא שבפולין, סעליש וראצפערט שבהונגריה, ואוראדיה שברומניה. מחבר הספר "שערי חיים".

ביוגרפיה

אביו היה רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ, רבה של פינטשוב, ומחבר הספר "כתר כהונה". אמו, שרה מרים, הייתה בת הגביר ר' איציק מיוזפאף. גיסו, בעל אחותו, היה רבי אלעזר לעוו, בעל "שמן קורח", שלימים היה מחותן כפול שלו.

למד תורה אצל אביו, כפי שהוא מעיד בספרו: "וברוך ה' אשר עזב חסדו ואמיתו מבית אבי... לרוות צמאוני כאשר הגדיל לעשות עמי אבי רכב ישראל אאמ"ו הרב הגאון רבן של ישראל". כן למד אצל רבי מנחם מנדל מיוזפאף.

בשנת 1786 בהיותו כבן 17 נשא את שרה לאה, בת הגביר ר' שלמה מטארלא שבפולין. אמה, יענטל, הייתה בת רבי אלכסנדר סנדר הכהן, אב"ד זאמושץ', נכד רבי משה הכהן גינצבורג אב"ד ראשניץ.

לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חותנו לתקופה קצרה. בשנת 1788, בטרם מלאו לו עשרים, התמנה לרבה של טארלא, עיר מגורי חותנו. הוא כיהן בתפקידו עשרים שנה. בספרו הובאו כמה תשובות וחידושים רבים שכתב בהיותו רב בטארלא. בשנת 1808 אירעה שרפה גדולה בטארלא ורוב כתביו עלו באש.

זמן קצר לאחר מכן, עקב המצב המדיני והצבאי בפולין, החליט לעזוב את פולין. הוא שהה כשנתיים בברלין. לאחר מכן הגיע לעיר טריטש והתאכסן אצל גיסו רבי אלעזר לעוו, בעל "שמן רוקח", שכיהן אז כרב העיר.

בהונגריה

בשנת 1810 עבר להונגריה. בהיותו אזרח גליציה שינה אז את שם משפחתו מכ"ץ לזלנפריינד, כדי שיוכל לשהות בהונגריה. לפי המסופר, כאשר הגיעו אליו פקידי הממשלה לשאול אותו מה שם משפחתו, היה עסוק בקריאת מכתב של אחד הרבנים אליו שבו כיהנו "ידיד נפשי" [ביידיש ="זעלענפריינד"], והפקיד סבר שזה שמו.

במשך כחצי שנה הוא התגורר בעיר אלמאשד. בשנת 1811 התקבל לרבה של ראצפערט והגליל. בתקופת רבנותו בראצפערט היה בקשר קרוב עם רבי יצחק אייזיק מקאליב, שכיהן כרב המחוז.

בשנת 1815 התמנה לרב העיר נאדאודוואר (אוראדיה), הוא ייסד שם ישיבה והרביץ תורה לתלמידיו.

בשנת 1821 לאחר שהתפנתה משרת הרבנות בעיר סעליש, בעקבות מינויו של רבי אליעזר ליפמן שטיין לרבה של דיאנדיש, התמנה הרב זלנפריינד לרבה של סעליש.

בתקופת רבנותו בסעליש פרצה בעיר שרפה גדולה וכילתה את רוב כתביו - פעם שנייה בחייו. בתשובה בשנת 1825 כתב בתוך דבריו: "ועיקר הדבר היה בעת אשר היה בעוונותינו הרבים עירנו לשריפת אש ונשרפו השו"ת".

נשא ונתן בתורה עם גדולי דורו, בהם רבי מרדכי באנעט, החתם סופר, וגיסו ומחותנו רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רוקח", והוא מזכיר אותם בספרו, במיוחד את גיסו בעל "שמן רוקח" שאיתו היה לו קשר קרוב ביותר. הקשר התהדק לאחר ששני בניו נשאו את שתי בנותיו של בעל "שמן רוקח". אולם אחד מהם התגרש בתוך ימי השבע ברכות, והם תלו את הסיבה בכך שהדבר נוגד את צוואת רבי יהודה החסיד.

בראשית שנת 1830 חלה. בעצת רופאיו עבר לעיר סיגט, כדי לשהות במרחצאות מרפא. נפטר בשבת, כ"ב באדר ב' תקצ"ב, ונקבר בסיגט, בקרבת אהל הכהנים שבו טמונים בעל הקונטרס הספיקות וצאצאיו. הספיד אותו המרא דאתרא של סיגעט רבי מנחם מענדל שטרן, וההספד נדפס בספרו של הרב שטרן "דרך אמונה". על מקומו ברבנות העיר סעליש תפס בשנית רבי אליעזר ליפמן שטיין.

חיבוריו

כמעט כל כתביו הרבים נשרפו בשתי השריפות הגדולות שאירעו בערי רבנותו - טארלא וסעליש. בתקופת מחלתו החל לערוך את ספרו לדפוס, בסיוע בנו רבי אלכסנדר יעקב. בהקדמה הוא כותב כי קרא לספר "שערי חיים", כי "חנני ה' משערי מות לשערי חיים, בעת שהייתי על ערש דווי". הוא לא זכה להשלים את המלאכה, והספר יצא על ידי בנו רבי אלכסנדר יעקב בשנת 1859, כשלושים שנה לאחר פטירתו. הספר כולל כתבים ששרדו מן השריפות ובהם חידושי תורה על מסכתות ביצה, פסחים, וכתובות, וכן שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

בראש הספר יש הסכמות של גדולי הרבנים, ובהם רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה", מחותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב, קרובו רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו" ורבי שמואל שמעלקא טויבש אב"ד יאשי.

בניו

  • רבי אלכסנדר יעקב הכהן זלנפריינד, אב"ד האללאס ושאמשאן. הוציא את ספרו של אביו "שערי חיים".
  • רבי שלמה שמואל הכהן זלנפריינד, אב"ד ראסאנאוויץ. אביו מזכיר חידושי תורה בשמו בהיותו בן תשע ובן עשר. נשא את בת דודו בעל ה"שמן רוקח".
  • רבי אברהם אבלי הכהן אב"ד קאשוי ואב"ד קולושיץ, מחסר הספר "פני אברהם". אף הוא היה נשוי לבת דודו בעל ה"שמן רוקח". אך התגרש ממנה ונשא את בתו של הגביר ר' יחיאל מיכל, בן אחיו של הרב שמואל קליין, מחבר "בית שמואל אחרון".

לקריאה נוספת

  • זיכרון לראשונים, הרב יקותיאל יהודא גרינוואלד, סאטמאר, תרס"ט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0