רבי יצחק אייזיק טויב
| לידה |
1751 ה'תקי"א סרנץ', הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1821 (בגיל 70 בערך) ז' באדר ב' ה'תקפ"א קאלוב | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין בנאג'קאלו (קאלוב) | ||||
| מדינה | הונגריה | ||||
| מקום פעילות | קאלוב | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק, רבי שמואל שמלקה מניקלשבורג | ||||
| תלמידיו | רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג בעל מראה יחזקאל, רבי יעקב פיש מקאלוב וחבורת החסידים אושוואר | ||||
| בת זוג | בזיו"ר פייגא, בזיו"ש זיסל | ||||
| שם השושלת | קאלוב | ||||
| אב | משה יחזקאל | ||||
| אם | רייזל | ||||
| צאצאים | רבי משה חיים טויב | ||||
| |||||
רבי יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751 – ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבם של קאלוב ומחוז סאבאלץ' (שכלל כ80 עיירות) במדינת הונגריה, ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאליב.
ביוגרפיה
נולד בסרנץ' שבהונגריה לרבי משה יחזקאל, שהיה סוחר וחוכר שדות. מסופר כי נולד בזכות ברכה מרבי ישראל בעל שם טוב שהבטיח להוריו בן שיאיר את העולם, לאות הכרת הטוב על אירוחו בעת חזרתו מהנסיעה שרצה לערוך בארץ ישראל[1].
מסופר כי כבר בנערותו היה נחשב כעילוי, למדן ושקדן. בזכרונות רבי דב בער מבוליחוב מספר המחבר כי במסעותיו פגש ביצחק אייזיק הנער (שהיה אז בן ארבע-עשרה), שהיה "יפה מראה ויודע מראה ולומד בקול נעים".
נשא את פייגא בת רבי ענזיל כ"ץ הגביר מטערצאל, לאחר פטירתה נשא את שרה זיסל אשתו בזיווג ראשון של רבי מרדכי צבי שוורץ מטערצאל.
מסופר כי היה מתבודד ימים ושבועות בשדות, וכי עסק ברעיית צאן. הוא נדד למרחקים עד שהגיע לבית מדרשו של רבי שמואל שמלקה מניקלשבורג ומשם לליז'נסק אצל רבי אלימלך מליז'נסק[2]. לפי סיפורים אחרים, רבי ליב שרה'ס, תלמידו של הבעל שם טוב, הרגיש ממעמקי רוסיה שבהונגריה חי נער בעל "נשמה גבוהה וקדושה מהיכל השירה והזימרה", והגיע לסרנץ' בקפיצת הדרך על מנת לאסוף את יצחק אייזיק, שהיה לפי גרסה זו יתום לבוש קרעים שעבד למחייתו כרועה אווזים. רבי לייב שכנע את אמו למסרו לידיו, והביא אותו לרבי שמלקה מניקלשבורג[3]. יצחק אלפסי עמד על חוסר הדיוק שבמעשיות אלו[4].
בערך משנת 1781 (יש שמאחרים זאת ל 1784) כיהן כרבה של נאג'קאלו (קאלוב) ומחוז סאבאלץ' בהונגריה. השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו החתם סופר: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא"[5]. לפי גרסה אחת כיהן ברבנות העיר טערצאל כמה שנים, קודם כהונתו ברבנות העיר קאלוב.
בפעילותו הרבנית בקהילתו ידוע על יסוד תלמוד תורה, חברה קדישא, חברה לביקור חולים, ועוד.
הוא היה האדמו"ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע בלב הונגריה.
נפטר בז' באדר תקפ"א בגיל 70, ונקבר בבית הקברות הישן בעיר קאלוב. קברו היה מקום אליו היו עולים יהודים רבים ואדמו"רי ורבני הונגריה עד לפרוץ השואה.
בנו רבי משה חיים, לא המשיך את האדמורו"ת אחריו, אלא כיהן כרב ואדמו"ר בעיירה רודזול (ראזלא) בגליציה. ברבנות העיר והמחוז מילא את מקומו רבי יוסף יוחנן בנט שכיהן כשנה בלבד עד לפטירתו.
הערכה
רבי יעקב יצחק מלובלין התבטא על עריכת ליל הסדר של רבי יצחק אייזיק, שהיא חד בדרא ואין אור כזה בכל העולם[6], ובעת שרצה רבי יעקב יצחק לקרב את ביאת המשיח לקח עימו את רבי יצחק אייזיק ורבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל ורבי יעקב יצחק מפשיסחה[7].
רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש כותב במכתב: "ומקובלני אשר שמעו ממגידי אמת מפי רבינו הגה"ק איש אלוקים מצאנז זי"ע בעל דברי חיים שאמר כי שלוש פרסאות סביב העיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מה"ר יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע הנזכר לעיל ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו".
תלמידיו וחסידיו
- חבורת אשוואר.
- חבורת נאנאש.
- רבי יחזקאל פנט מקרלסבורג בעל מראה יחזקאל
- רבי יעקב פיש, מקורבו ואיש אמונו, הגביר וראש הקהל בעיר קאלוב. ובנו רבי אברהם אביש.
- רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד טערצאל וסטרופקוב.
- רבי יעקב גוטליב אב"ד פאטאק, טאקיי, חוסט ובאיאם.
- רבי שרגא פייבל הורביץ אב"ד פאפא.
- רבי שמואל צבי וייס ובנו רבי אברהם.
- רבי גדליה גליק מביקוני.
- רבי שמואל הורביץ ראב"ד אוהעל ובעל ארץ חמדה ונחלה לישראל, ובנו רבי ישראל זאב.
- רבי יהודה ליב דייטש מסטרופקוב.
- רבי יצחק אייזיק צימט.
בניו
- בנו רבי משה חיים לא כיהן אחריו באדמורו"ת אלא שימש כרב ואדמו"ר בעיר רוזלא. נשא את רייזל בת רבי צבי הירש מזידיטשוב (בזוו"ר).
- בנו רבי מאיר טויב שירד מהדרך, חזר בתשובה ובסוף ימיו כיהן ברבנות.
- בנו רבי אריה לייבוש טויב אב"ד ראצפערט.
- בנו חורגו רבי אברהם ווייס ראב"ד מונקאטש, (סביו של רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא), הרבי מקאליב הוריש לו חלק מירושתו, כדי שהוא וצאצאיו יאמרו אחריו קדיש ביום פטירתו, נטמן בבית העלמין הישן בטבריה.
ניגוניו
רבי יצחק טויב נודע כמחבר מנגינות ושירים שנתקדשו בקרב חסידיו ואף מחוצה להם[דרוש מקור]. חלקם היו שירים עממיים של האיכרים ההונגרים, שהפכו על ידו בשינויים מסוימים לשירי קודש ודביקות. סופר כי למד ניגונים אלו מהרועים בעת שהיה רועה אווזים בילדותו; לפי גרסה אחרת, רבי יצחק אייזיק "היה נוהג לנסוע יום-יום ליער, היה מקשיב לניגונים המתוקים שמזמרים הרועים ומפזמים בחליליהם, היה תופס אותם ניגונים ומכניסם אחר-כך חזרה אל הקדושה"[8].
מבין שיריו התפרסמו: סול או קוקוש מאר ("קורא התרנגול", בהונגרית); הרועה והאדון; שירנהק רינהק[9] ("הומים צועקים", בהונגרית); גלות גלות[10](ייד') (נכתב ביידיש); ועוד[11]. השיר "גלות גלות" עובד ותורגם לעברית בידי דן אלמגור, נקרא "יער יער" והושר בהצגה "איש חסיד היה"[12].
קישורים חיצוניים
- ד"ר יהורם לשם, על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר": על דמותו וניגוניו של הרבי מקאלוב
- יצחק אלפסי, על אגדות יפות ללא כל בסיס היסטורי, באתר דעת: על הסיפורים אודות ילדותו של הרבי מקאלוב
לקריאה נוספת
- יואל פאמפ, באר יצחק, ירושלים, תש"פ.
- ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות חלק ב' , מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"א, עמ' שפ"ב-שפ"ד
ראו גם
הערות שוליים
- ^ סופר ע"י נכדו רבי מנחם שלמה טויב מקאלוב ומובא בספר אביר הרועים[דרוש מקור מלא].
- ^ יהודה לייב לוין, בית ספינקה, ירושלים: אגודת יסידי ספינקה בא"י, תשי"ט
- ^ ראו למשל הרב שלמה יוסף זוין, ספורי חסידים על התורה, פרשת ויגש, ועוד.
- ^ יצחק אלפסי, תורה והלכה, ירושלים תשס"ו, עמ' 342-344.
- ^ באיגרת המופיעה ב"איגרות סופרים", ראו כאן.
- ^ ספר כבוד שבת על מסכת אבות, פרק ג' מ"ג, אבן שלמה פרשת ויצא אות כ'
- ^ ספר קודש הילולים עמוד 105
- ^ מצוטט אצל ד"ר יהורם לשם, על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר".
- ^ הניגון
ניגון שירנאק רינאק/ הומים צועקים, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הניגון גלות גלות, סרטון באתר יוטיוב
- ^ אשכול המוקדש לניגוני הרבי מקאליב, באתר "אידישע וועלט פארומס".
- ^ השיר באתר יוטיוב, בביצוע חנה רוט.
