רבי חנוך הניך שיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חנוך הניך שיק
לידה מאי 1723
ז' באייר תפ"ג
פטירה 23 באפריל 1809 (בגיל 85)
ח' באייר תקס"ט
קרוהלה

הרב חנוך הניך שיק (ז' באייר ה'תפ"ג, מאי 1723ח' באייר ה'תקס"ט, 23 באפריל 1809) היה רב ומורה צדק בברלין, פרוז'ני ובשקלוב, ואחד מחשובי רבני ליטא במאה ה-18.

תולדותיו

נולד[1] לאביו רבי שמואל ולאמו ניסל (שהייתה מצאצאי רבי יום-טוב ליפמן הלר), ביום ז' באייר שנת ה'תפ"ג (1723).

בהיותו כבן חמש זכה לברכה מיוחדת מקרוב משפחתו, רבי לייב מסלוצק ממינסק, שיחיה לאורך ימים.

ככל הנראה התייתם בצעירותו והתגדל בבית הרב זאב וולף, רבה של לחוביצ'ה[2]. באורחות חייו נהג שלא לאכול בשר.

נשא לאישה את מינדל, בתו של רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב[3], ממשפחת ריבלין הידועה. לאחר פטירתה ביום י"א באדר ב' תקנ"א, נישא בשנית לאמו של הרב מאורשא, ר' יעקב בן ר' יצחק אייזיק ליפשיץ.

פועלו הרבני

התקבל לשמש כדיין ומורה צדק בקהילת ברלין, תפקיד בו כיהן לכל הפחות עד שנת תקל"א[4].

וכיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, ומשם עבר לכהן ברבנות בהעיר שקלוב.

באותה תקופה נחשבה שקלוב למעוז ההתנגדות לתנועת החסידות. ביום י' בטבת תקמ"ז פורסם שם חרם פומבי נגד תנועת החסידות[5], ובפרט נגד מנהיגה הבולט באותה עת, רבי שניאור זלמן מלאדי. הרב שיק היה חתום בהחרם, אך לימים השלים עמו, והיה לאחד המתווכים בין המתנגדים לחסידים. בנו, רבי פנחס, היה לתלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן והצטרף לעדת החסידים[6].

רבו מרבני דורו פנו אליו בבקשה להסכמה לספריהם, ובהם גם רבי שניאור זלמן מלאדי – הבעל התניא, שביקש ממנו הסכמה לחלק הלכות תלמוד תורה בספרו שולחן ערוך הרב שנדפס בשנת תקנ"ד[7]. כן העניק הסכמות לכמה מספריו של הגר"א[8].

בסוף ימיו, בערך בשנת תקס"ה, עבר להתגורר בעיר קרוהלה, הסמוכה לשקלוב, שם חי עד לפטירתו.

פטירתו

בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה ביום ראשון, ח' באייר תקס"ט (23 באפריל 1809), בגיל 86.

נספד על ידי נכדו חורגו רבי יהודה ליב בן הרב יעקב ליפשיץ, ונדפס בספר "אבל כרמים", אשר יצא לאור בשקלוב ביום, י"ז באב תקס"ט.

משפחתו

מתלמידיו

  • רבי גרשון אפשטיין, מדריבין, ב"ר דוד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מקום לידתו אינו ידוע בוודאות, אולם בפרוטוקולים של קהילת ברלין חתם את שמו כמי שמוצאו מבריסק, ומשכך ייתכן כי נולד שם, ראו: פנקס קהילת ברלין, ירושלים תשכ"ב עמ' 257, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. על פי עדות רבי גרשון אפשטיין, בכתב היחוס, בתוך: אבן שלמה דף לג ע"ב.
  3. אליעזר ריבלין, ספר היחס למשפחת ריבלין, ירושלים, תרצ"ה עמ' 13, באתר היברובוקס.
  4. באבל כרמים: "והיה יושב על מדין בק"ק ברלין". וראו: פנקס קהילת ברלין, ירושלים תשכ"ב עמ' 257, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), שאזכור שמו מופיע באחד מפרוטוקולי ישיבת "אלופי הקהל וכשרי הקהל ושאר יחידי הסגולה", בצירוף "אלופי בית הדין יצ"ו", המתעד את מניין המינויים שנערך ביום א' באייר תקל"א (1771).
  5. נוסח החרם פורסם ברוסית בכתב העת "Еврейская старина" (רו') (יעוורייסקאיא סטארינא), בעמ' 128. ראו בגוגל בוקס.
  6. שמעון דובנוב, תולדות החסידות, תל אביב, תש"ך, עמ' 228.
  7. בהסכמה לא נזכר שמו של רבי שניאור זלמן במפורש, אלא נכתב: "היות שנדבה רוחו לאיש אחד מיוחד", וראו: רבי יוסף יצחק שניאורסון, דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשע"א עמ' ל, באתר אוצר החכמה.
  8. לרשימה, ראו מפתח כללי: ישעיהו וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, ירושלים תשס"ג עמ' 409, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  9. נקרא על שם זקנו בעל תוספות יום טוב.
  10. נקרא על שם זקנו רבי פנחס הורביץ, גיסו של הרמ"א.
  11. עליו ראו ערכו בחב"דפדיה.
  12. נשא לאישה בתו של וולף פופר, אביו של חיים פון פופר.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חנוך הניך שיק40907894Q133891257