רבי יהודה בן אגרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן אגרא
השתייכות הדור החמישי לתנאים
רבותיו רבי מאיר ורבי יוסי
אב אגרא (או חגרא)

רבי יהודה בן אגרא (כונה גם רבי יהודה בן חגרא) היה תנא בדור החמישי.

היה תלמידם של רבי מאיר ורבי יוסי, חלק עם רבו רבי מאיר בהלכות פאה, ורבי יהודה הנשיא ביאר דבריו בהלכות נדה, וכן רבא דן עם תלמידי ישיבתו על הלכה זו[1].

בספר היוחסין ובסדר הדורות שיערו כי היה אחיו של רבי חלפתא בן אגרא - רבו של רבי שמעון בן אלעזר.

לפעמים החליפוהו בטעות עם רבי יהודה בן גמדא מעכו[2], בן הדור השלישי לתנאים, רבו של רבן שמעון בן גמליאל.

מהלכותיו

  • איזהו קטן ואיזו היא קטנה, משום רבי יהודה בן חגרא אמרו, קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד, וקטנה פחותה מבת שלשה שנים ויום אחד[3].
בהלכות מתנות עניים
  • שבלי השדה שלאחר הקוצרים, העליונים לעניים, והתחתונים של בעל הבית; רבי מאיר אומר, הכל לעניים, שספק לקט - לקט[4]. וביארו בתלמוד ירושלמי שבעל הדעה הראשונה הוא רבי יהודה בן חגרא.
  • גר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת, עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב, ואם ספק פטור, רבי יהודא בן חגרא מחייב[5].
בהלכות נדה
  • הרואה כתם אם יש בו כדי לחלק ג' גריסין שהן כגריס ועוד חוששת, ואם לאו אינה חוששת, רבי יהודה בן אגרא אומר משום רבי יוסי, אחת זו ואחת זו חוששת, אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשלא בדקה, ודברי חכמים בשבדקה[6].

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בן אגרא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 560, באתר HebrewBooks.

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נג עמוד א.
  2. ^ בתוספתא כלאים פרק א' הביאו מאמר בשם רבי יהודה בן אגרא, אך בתלמוד הובא בשם רבי יהודה בן גמדא
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק א', הלכה ג'.
  4. ^ משנה, מסכת פאה, פרק ד', משנה י"א.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ד', הלכה ז'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נב עמוד ב.