רבי יהודה ליב אדל
| לידה |
27 בפברואר 1757 ז' באדר ה'תקי"ז זאמושץ' פולין |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1828 (בגיל 71) י"ח בתמוז ה'תקפ"ח |
| תחומי עיסוק | מגיד |
| רבותיו | רבי שלמה מחלם |
| חיבוריו | מי נפתוח, מים טהורים |
רבי יהודה ליב הלוי אדל (בכתיב יידי: עדל, או עדיל; השם במקורו בראשי תיבות: עד"ל[1]; ז' באדר ה'תקי"ז, 27 בפברואר 1757 - י"ח בתמוז ה'תקפ"ח, 30 ביוני 1828[2]) היה למדן ליטאי ומומחה לספרות אגדות חז"ל. התפרסם בתור המגיד מסלונים ובספריו לסדר טהרות: מי נפתוח ומים טהורים.
ביוגרפיה
נולד בזאמושץ' שבפולין לרב משה עדל. למד תורה מפי חכמי העיר, ביניהם רבי שלמה מחלם מחבר מרכבת המשנה, שכיהן כרבה של העיר. בצעירותו למד מספר שנים בברודי ושם החל לעסוק גם בדרשנות. הוא היה מבאי בית הגר"א שהזמינו לבוא למדינת ליטא אחרי שהוציא לאור את ספרו שפה לנאמנים כדי שיכתוב עבורו את ספריו[3]. כן היה מקורבו של רבי אברהם בן הגר"א. התפרסם כידען בספרות האגדה והמדרש, ובשנת ה'תקנ"ח (1798) קיבל את משרת ה"מגיד מישרים" של העיר סלונים. בסלונים חיבר את כל חיבוריו. לאחר פטירתו התמנה בנו הרב יוסף אליעזר אדל למגיד של סלונים. במקביל לעבודתו הדרשנית חיבר ספרי פרשנות מקיפים על סדר טהרות. אשתו נפטרה בצעירותו, כן נפטרו לו שני בנים בחייו: רבי אברהם ורבי מרדכי שאת צאצאיו גידל.
המלחין והמחנך הישראלי יצחק אדל הוא נינו.
ספריו
- מים טהורים - על מסכת כלים, אהלות, נגעים ופרה, כולל שני חלקים: נהרא ופשטיה לבאר את הפשט, וחריפותא דנהרא לבאר שיטות וספקות (מדפיסי ש"ס וילנא הציגו חלקים ממנו במכת כלים תחת השם: 'הגהות מים טהורים').
- שפה לנאמנים - על בנייני הפעלים וכלליהם.
- אפיקי יהודה - ספרו הנודע על שמו, ביאורים על התנ"ך מדרשים וש"ס. יחד עם ערבי נחל המרחיב את הענינים המופיעים בגוף הספר.
- מי נפתוח - ביאור על פירוש המשניות להרמב"ם, כולל שני חלקים: אמנה הרחבת יסודות ומקורות הרמב"ם. פרפר לבאר שיטות וספיקות.
- ספר ים התלמוד : חידושי הש"ס. בעריכת יהושע קויפמן. ירושלים תשע"ט.
- איי הים - תמצית ספרו אפיקי יהודה. יצא לאור על ידי בניו אחרי פטירתו.
- מי מגידו - על הגדה של פסח, מכתב יד, תשנ"ז.
- רדיפי מיא - על שמות הנרדפים, מכתב יד, תשס"א.
מלבד ספריו הנדפסים נותרו חידושי תורה רבים ממנו בכתובים, וחלקם נדפסים מעת לעת בכתבי עת תורניים. חידושיו למסכת נידה נדפסו במאסף התורני ישורון[4].
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי יהודה ליב אדל בפרויקט בן-יהודה
- 'ר' יהודה־לייב עדיל („המגיד מסלונים”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 54 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1252).
- עלים לתרופה, גליון תרכ"ח (פרשת פינחס, תשס"ח, שנה י"ג), באתר היברובוקס
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח, עמ' 27, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- חיבוריו
- מי נפתוח, ביאליסטוק תקע"ו, באתר היברובוקס
- מים טהורים - חלק ראשון, ביאליסטוק תקע"ז, באתר היברובוקס
- מים טהורים - חלק שני, בריסק תרצ"ה, באתר היברובוקס
- מים טהורים - חלק שני, ניו יורק תשי"ז, באתר היברובוקס
- מים טהורים, מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים תשס"ח, באתר אוצר החכמה
- קונטרס הפעלים - שפה לנאמנים, לבוב תקנ"ג, באתר היברובוקס
- שפה לנאמנים, מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים תשס"א, באתר אוצר החכמה
- אפיקי יהודה - חלק שני, אמשטרדם תקפ"ז, באתר היברובוקס
- אפיקי יהודה, למברג תקפ"ט, באתר היברובוקס
- אפיקי יהודה א-ב, איידטקוהנן תרל"ב, באתר היברובוקס
- אפיקי יהודה - א, מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- אפיקי יהודה - ב, מהדורה חדשה ומתוקנת. ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- איי הים - חלק ראשון, ורשה תרכ"ה, באתר היברובוקס
- 'רדיפי מיא, ירושלים תשס"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ השם נובע מראשי התיבות עד למאור, הרומז לייחוס המשפחה לרבי זרחיה הלוי, מן הראשונים, הנודע על שם ספרו "המאור הגדול" כבעל המאור.
- ↑ התאריכים לפי הקדמת נכדו אלעזר גארטנהויז למהדורתו לספר "מים טהורים". במקורות אחרים מופיע תאריך הלידה: ה'תק"כ, 1760; ותאריך הפטירה: ה'תקס"ז, 1807.
- ↑ הסכמת רבי יוסף שאול נתנזון לספר אפיקי יהודה חלק ב
- ↑ ישורון, כרך לג, אלול ה'תשע"ה. עמ' קל ואילך.
יהודה ליב אדל29421861