רבי יהושע ווידרקר
 | |
| לידה | ה'תרל"א |
|---|---|
| פטירה | י"ז באב ה'תש"ב (בגיל 71 בערך) |
| מקום פעילות | ניישטאט; פשמישל |
| תחומי עיסוק | רב |
| חיבוריו | חידושי מהרי"ו; חלקת יהושע |
| תקופת פעילות | ה'תרע"א–ה'תש"ב |
| השתייכות | חסידות טשורטקוב |
| רבותיו | המהרש"ם מברז'אן |
| בת זוג | אסתר ברינא |
| אב | רבי יעקב |
| אם | רחא |
רבי יהושע ווידרקר (ה'תרל"א - י"ז באב ה'תש"ב) היה רבן של הערים ניישטאט ופשמישל.
קורות חייו
נולד בברז'אן לרבי יעקב ורחא. בהגיעו לגיל בר מצווה החל ללמוד אצל רב העיר רבי שלום מרדכי שבדרון - המהרש"ם מברז'אן והיה מתלמידיו הקרובים. בגיל 15 נבחן אצל רבי יצחק שמלקיש - ה"בית יצחק" שהתרשם מגודל בקיאותו. הוא התפרסם כשקדן וכמתמיד, נהג לקום בחצות הלילה ולמד כל הלילה[1]. היה חסיד טשורטקוב[2].
נשא את אסתר ברינא בת הרב אליעזר ליפא מילשטאק דומ"צ נריוב.
לפרנסתו פתח חנות קמח[1].
לאחר פטירת המהרש"ם בשנת ה'תרע"א נבחר לרב בעיר ניישטאט. הוא פתח ישיבה לבחורי העיר, שמשכה אף בחורים מערי הסביבה. מספר הבחורים בישיבה הגיע לפני מלחמת העולם הראשונה לכמה מאות[3]. היה מוסר מדי יום שיעורים לבחורים בגפ"ת[1]. שימש כדיין בבתי דין העוסקים בענייני חזקת רבנות בערים שונות.
במלחמת העולם הראשונה גלה לסמבור, שם התיידד עם רב העיר רבי אהרן לוין, נכדו של ה"בית יצחק", ופעמים רבות הצטרף לבית דינו. גם בהיותו בסמבור מסר שיעורים לצעירים שהתקבצו בדירתו במסכת בבא מציעא אותה ידע בעל פה, אף שסבל אז ממחלה[4].
בשנת ה'תרע"ט נבחר לכהן כרב בעיר פשמישל. שם נבחר להיות ראש בית דין כשרבי גדליה שמלקיש (אחיינו של רבי יצחק שמלקיש - בעבר רבה של פשמישל) מכהן כאב בית הדין[4].
בפשמישל נתפרסם כפוסק ורבים מאדמו"רי ורבני הדור ביקשו את חוות דעתו בהלכה[5].
ביום הראשון של ראש השנה ה'ת"ש (14 בספטמבר 1939) כבשו הגרמנים את פשמישל ותוך מספר ימים הוצאו להורג כחמש מאות יהודים. בשבוע שלאחר הרציחות הראשונות העיר חולקה לשניים, משני צידי נהר הסן, כאשר עיקר העיר הישנה בצדו המערבי של הנהר נותר בידי הגרמנים והיתר בידי הרוסים, בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב. ב-28 ביוני 1941, זמן קצר לאחר פתיחת "מבצע ברברוסה", כבשו הגרמנים את העיר, והורו על הקמת "יודנראט". בחודש אב ה'תש"ב החלו לשלוח יהודים למחנות. רובם נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ, ותוך חודשים אחדים נרצחו כאלפיים היהודים שנותרו בעיר. בין הנספים היו גם רבי יהושע, שנהרג בי"ז באב ה'תש"ב, עם אשתו וארבעה מילדיו.
חיבוריו
- בשנת ה'תרצ"ו יצא לאור ספרו "חידושי מהרי"ו" על שולחן ערוך אורח חיים, הכולל הערות לשולחן ערוך עם הערות קצרות בשילוב תשובות שלימות. בין המסכימים על ספרו היו שני אדמו"רי טשורטקוב.
- בנוסף, כתב הרב ווידרקר כתבי יד נוספים ובהם ספר "חלקת יהושע" על מסכת בבא מציעא.
צאצאיו
- רחל אשת רבי חיים צבי גרינשפאן.
- שרה גולדה אשת רבי יעקב גודל.
- רבקה אשת רבי דוב בערל.
- רבי אליעזר.
- רבי ישראל.
כל ילדיו נהרגו בשואה חוץ מבנו רבי ישראל שניצל ונפטר באנטוורפן בה'תשכ"ט.
קישורים חיצוניים
ספרו חידושי מהרי"ו, באתר היברובוקס
ראו גם
- יצחק לוין, אלה אזכרה - ז, עמ' 9 - 12, באתר אוצר החכמה.
- פשמישל - באתר בית התפוצות.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 יצחק לוין, אלה אזכרה, עמ' 9
- ↑ יצחק לוין, אלה אזכרה, עמ' 11
- ↑ יונה ציפר, ספר קהילה דוברומיל וניישטוט, עמ' 122
- ^ 4.0 4.1 יצחק לוין, אלה אזכרה, עמ' 10
- ↑ תשובה לרבי משה פרידמן - האדמו"ר מבויאן - קראקא, בספרו חידושי מהרי"ו, עמ' 28-30, באתר היברובוקס.
תשובה לרבי פנחס טברסקי - מאוסטילה, בספרו חידושי מהרי"ו, עמ' 117-120, באתר היברובוקס.
תשובה לאדמו"ר הנ"ל בספרו חידושי מהרי"ו, עמ' 120-121, באתר היברובוקס.
פתשובה לרבי אברהם יעקב הורוויץ, הודפסה בספרו חידושי מהרי"ו, עמ' 88-89, באתר היברובוקס.