רבי יוסף דייטש
 | |
| לידה |
ה'תק"ג ניקלשבורג |
|---|---|
| פטירה | ג' בתשרי ה'תקפ"ז (בגיל 83 בערך) |
| מקום קבורה | רודניץ |
| מדינה | בוהמיה |
| מקום פעילות | קלעזמיר, רודניץ |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | רב ואב"ד |
| חיבוריו | דברי יוסף |
| בת זוג | יוטא |
| אב | רבי מנחם |
| צאצאים | נכדיו רבי אהרן דוד דייטש ורבי שמעון דייטש |
רבי יוסף דייטש (ה'תק"ג או ה'תק"ד - ג' בתשרי (צום גדליה) ה'תקפ"ז) היה רב ומקובל, שימש כרב ואב"ד רודניץ שבבוהמיה.
ביוגרפיה
נולד בניקלשבורג לרבי מנחם[1]. צאצא למהר"ל מפראג ועוד. בגיל 15 נישא ליוטא בת הגביר רבי אהרן פישויף. בצעירותו, בשנת תק"כ, מונה לרבה של קרעזמיר, לאחר מכן כרבה של רודניץ, בה'תקל"ז מונה לרבה של רודניץ וגלילות רקאניץ שם שימש ברבנות כ-48 שנה, עד לפטירתו. היה מיודד עם הנודע ביהודה שהספידו והתבטא עליו ”אוהב דבק מאח מנעורי ותמיד היה לי לאב” (נדפס בסוף ספר 'דברי יוסף' בקונטרס 'שלושה הספדים' עמוד ד'). קיימת גם תשובה מהנודע ביהודה אליו[2].
הוא היה לוחם לביצור חומות הדת והתייצב בשביל כך בפני שרים ומלכים. ירש הון מאביו והיה עשיר.
נפטר בצום גדליה ה'תקפ"ז ונקבר ברודניץ. הספידוהו: ידידו הנודע ביהודה ונכדו רבי יוסף ישראל דייטש, שהיה אז בגיל 13.
דברי תורתו הודפסו בספר "דברי יוסף" על חמשה חומשי תורה וסוגיות הש"ס, יצא לאור בשנת תשמ"ט על ידי נכדו[3] רבי פנחס קלמן.
משפחתו
- בנו רבי אברהם אהרן.
- בנו רבי אהרן דוד, רבה של יארמוט.
- בנו רבי שמעון, מתלמידי החתם סופר.
- בנו רבי יצחק זעקל אב"ד ראז'נוי.
לקריאה נוספת
- רבי יוסף ישראל דייטש, "ואלה תולדות" בתוך בן גרני, תש"ע, עמ' יב, מהדורה חדשה, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- רבי שמעון דייטש, אמרי שפר - ברכות, ירושלים: הרב מנחם חיים מרדכי דייטש, תשנ"ח, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ כך חותם את שמו בהסכמה לספר 'מקראי קודש' של רבי צבי הרשמן, פראג, שנת תקע"ט.
- ^ בשו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא, אבן העזר סימן נד.
- ^ חתן נכדו רבי אהרן דוד דייטש.