צום גדליה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוֹם גְּדַלְיָה (גם צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת). צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון.
תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו היווה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בתקופת בית ראשון[1].
תוכן עניינים
הופעת הצום במקורות
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).
מותו של גדליה
לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה[4].
כפי שמתואר בספר ירמיה[5], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.
ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.
מועד רצח גדליה
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.
- ג' תשרי:
- תוספתא, מסכת סוכה: "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"[6].
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[7].
- הרמב"ם: "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[8].
- א' תשרי:
- אבן עזרא[9]: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
- הרד"ק[10]: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
- רבי יוסף קארו מביא בבית יוסף[11] בשם רבינו ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.
מחלוקת זו משליכה על שאלה נוספת בענין הקלה על הצמים ביום זה, שהרי ביום צום דחוי מקילים יותר מצום שחל בזמנו[12].
הלכות הצום
- הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
- במשך הצום אין אוכלים ואין שותים דבר.
- יש אמירת סליחות מיוחדת לצום גדליה. כמו כן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו" (הספרדים בתפילת שחרית ומנחה והאשכנזים בתפילת מנחה בלבד) וקוראים בתורה את "ויחל משה", בקהילות האשכנזים נוהגים לקרוא בתפילת מנחה גם כן הפטרה בנביא - "דרשו ה' בהמצאו"[13].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
 ערך מילוני בוויקימילון: צום גדליה טקסט בוויקיטקסט: צום גדליה |
|---|
- צום גדליה באתר חב"ד
- צום גדליה באתר כיפה
- צום גדליה באתר משרד החינוך
- צום גדליה, באתר הידברות
- צום גדליה באתר הקרן למורשת הכותל המערבי (הקישור אינו פעיל, 5 באוקטובר 2016)
- צום גדליה באתר אמי"ת (הקישור אינו פעיל, 5 באוקטובר 2016)
- יהודה איזנברג, שיחות בספר ירמיהו: פרק מ: גדליה בן אחיקם - דמותו של מנהיג נאיבי, באתר "דעת"
- נפתלי טוקר, תוקפו של צום גדליהו
- הרב יונה גודמן, מהותו של צום גדליה ועיתויו בעשרת ימי תשובה דווקא
הערות שוליים
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, ספר ירמיהו, פרק מ'-פרק מ"א
- ↑ ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה' ופרק ח', פסוק י"ט
- ↑ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ↑ ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק ו'
- ↑ ספר ירמיה, פרק מ"א, ובקיצור רב יותר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו
- ↑ תוספתא למסכת סוכה פרק ו, הלכה י
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יח עמוד ב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה יחידה:ספרי_קודש בשורה 6: attempt to index local 'input' (a boolean value).משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ב'
- ↑ בפירושו לספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ח
- ↑ בפירושו לספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק א'
- ↑ בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקמ"ט
- ↑ הראש יוסף הקל מסיבה זו והובא בשערי תשובה או"ח סימן תקמ"ט ס"ק א'. והט"ז שם דחה סברה זו. וכדבריו צידד הביאור הלכה שם והביא ראיה לדבריו מהריטב"א. וכן האריך להוכיח בכף החיים שם ס"ק ה'.
- ↑ ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו'
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • ימי בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| חגי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
| ימי האבלות על חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | חורבן בית המקדש השני • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
