רבי יוסף חסון

רבי יוסף חסון
	אין תמונה חופשית
לידה	סלוניקי האימפריה העות'מאנית
פטירה	1762; כ"ד בתשרי ה'תקכ"ב
מקום קבורה	ירושלים ארץ ישראל.
תחומי עיסוק	מוסר, הלכה, דרשנות דיינות
השתייכות	רבני סלוניקי, רבני ירושלים במאה ה-18

רבי יוסף חסון היה רב ומחבר תורני מחכמי סלוניקי ולאחר מכן נמנה בין חכמי ירושלים אשר פעלו באמצע המאה ה-18, נודע בעיקר בשל חיבורו "בית המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

קורות חייו

נולד בסלוניקי לרבי אהרן חסון. משם עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים^[2], שם נמנה בין רבניה. אברהם בן יעקב מונה אותו בין גדולי רבני ירושלים בתקופתו^[3]. גם אביו רבי אהרון נמנה בין חכמי ירושלים הספרדיים^[4].

היה כנראה דיין בבית דינו של ר' יונה נבון, כמו כן נמנה לאחר מכן בבית דינו של ר' מיוחס בכר שמואל לצד הרב החיד"א. כמו כן שימש כדעיין בבית דינו של הראשון לציון הרב יצחק הכהן רפפורט^[5]

היה מורו ורבו של ר' אברהם קובו^[6].

הסכמות ממנו ישנם בספרו של החיד"א "שער יוסף" וכן לספר "שולחן גבוה" מאת ר' יוסף מולכו.

היה בידידות קרובה עם הרב החיד"א אשר מזכירו למשל בספרו "שער יוסף"

"שמעתי מאלופינו בתורה החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר יוסף ן' חסון נר"ו ליישב לשון משנתנו"

— שער יוסף דף לח' ב'.

בשנת ה'תק"י חתום עם רבני ירושלים על הסכמה בדבר מס על העולים לירושלים^[7].

בשנת תקי"ד חתם עם חכמי ירושלים על תקנה בדבר לבוש צנוע לנשים.

בשנת תקי"ח (1758) חתם על איגרת השד"ר ר' אליהו צבי^[8] באותה שנה חתום עם חכמי ירשלים גם על אגרת השליחות של ר' יעקב אשכנזי די קורונא לאירופה המערבית, מאת עדת הספרדים בירושלים^[9]^[10].

נפטר בירושלים בכ"ד בתשרי שנת ה'תקכ"ב (1762)^[11]^[12]^[13]. ונקבר בבית הקברות הר הזיתים בסמיכות לאביו ר' אהרון^[14]^[15].

מחיבוריו

מבין חיבוריו הקיימים בימינו ניתן למנות את:

בני יוסף (סלוניקי, ה'תקנ"ו): ספר הכולל שאלות ותשובות בהלכה לצד חידושים על מסכתות הש"ס.
תורת יוסף (סלוניקי, ה'תקנ"ו): קובץ דרשות על סדר פרשיות השבוע, הכולל גם הספדים ודברי מוסר.
בית המדרש (סלוניקי, ה'תקס"ד) דרושים לפי סדר הפרשיות^[2]^[16].
בית המלך^[17]^[18]: חידושים וביאורים על ספר "משנה תורה" לרמב"ם. חיבור זה מתמקד בכרכים מדע, אהבה, זמנים, קדושה ונשים, כאשר לשלושה האחרים שולב גם החיבור "סוכת דוד" של גיסו הרב חיים שלמה פירנאנדיס דיאש. החיבור מתאפיין בעיון בדברי הרמב"ם ונושאי כליו, תוך ניסיון ליישב קשיים ולפלפל בדברי הגמרות עליהן התבסס הרמב"ם. בשל חשיבותו, החיבור נכלל בחלק מהמהדורות הגדולות של הרמב"ם (כגון "רמב"ם פרנקל" או מהדורות וילנא המאוחרות) כנספח או כמפרש בשולי הגיליון, לעיתים תחת הכותרת "חידושי בית המלך".

קישורים חיצוניים

בית המלך, מהדורת שאלוניקי, תקס"ד, באתר היברובוקס.
רבי יוסף ב"ר אהרן ן' חסון עמ' 143, ב-קובו, אליעזר בבו, משפחת קובו - רבניה וגביריה, ‏לונדון 5774, באתר היברובוקס
גליס, יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ - ישראל - ב, ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים

↑ ראה ב-אליעזר בבו "משפחת קובו רבניה וגביריה" עמ' 143 אשר מעיר על סתירה ממקור אחר בנוגע לשנת הפטירה.
^ ^2.0 ^2.1 קובו, אליעזר בבו, משפחת קובו רבניה וגביריה, באתר היברובוקס
↑ בן יעקב, אברהם - מיוחס, רפאל מיוחס בן שמואל, ירושלים בין החומות <מגילת יוחסין>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמ' 119.
↑ פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמ' 4.
↑ פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.
↑ ספר קהילה, שלוניקי - זכרון שלוניקי - א, זכרון שלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמוד 106.
↑ הסכמה בדבר מס על העולים לירושלים, באתר הספרייה הלאומית.
↑ ש' מרכוס "תעודות מרודוס בענייני ארץ ישראל" עמ' רכ"ד ירושלים ב/ה תשט"ו. ב-"משפחת קובו רבניה וגביריה" עמ' 143 הערה קטנה 23.
↑ תעודת האגרת באוצר הספרייה הלאומית.
↑ קדם בית מכירות פומביות, קטלוג קדם - 65 2, 65 2, באתר אוצר החכמה עמוד 2.
↑ לא ידועה סיבת פטירתו ברם באותה שנה נפטרו רבים ממגפה בעיר.
↑ דוד א' רקנטי, שלוניקי - זכרון שלוניקי - א, עמ' 92.
↑ פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.
↑ ר' אהרון חסון נפטר בשנת ה'תק"י - 1750.
↑ פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.
↑ פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.
↑ ספר בית המלך באוצר הספרייה הלאומית.
↑ בורנשטיין - מקובצקי-בורנשטיין, לאה, מאמרים - ספרות ההלכה בשאלוניקי בשנית 1750-1900, ספרות ההלכה בשאלוניקי בשנית 1750, באתר אוצר החכמה עמוד 4.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסף חסון43083925Q139393939

[1] ראה ב-אליעזר בבו "משפחת קובו רבניה וגביריה" עמ' 143 אשר מעיר על סתירה ממקור אחר בנוגע לשנת הפטירה.

[הערה_אחת-2] 2.0 ^2.1 קובו, אליעזר בבו, משפחת קובו רבניה וגביריה, באתר היברובוקס

[3] בן יעקב, אברהם - מיוחס, רפאל מיוחס בן שמואל, ירושלים בין החומות <מגילת יוחסין>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמ' 119.

[4] פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמ' 4.

[5] פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.

[6] ספר קהילה, שלוניקי - זכרון שלוניקי - א, זכרון שלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמוד 106.

[7] הסכמה בדבר מס על העולים לירושלים, באתר הספרייה הלאומית.

[8] ש' מרכוס "תעודות מרודוס בענייני ארץ ישראל" עמ' רכ"ד ירושלים ב/ה תשט"ו. ב-"משפחת קובו רבניה וגביריה" עמ' 143 הערה קטנה 23.

[9] תעודת האגרת באוצר הספרייה הלאומית.

[10] קדם בית מכירות פומביות, קטלוג קדם - 65 2, 65 2, באתר אוצר החכמה עמוד 2.

[11] לא ידועה סיבת פטירתו ברם באותה שנה נפטרו רבים ממגפה בעיר.

[12] דוד א' רקנטי, שלוניקי - זכרון שלוניקי - א, עמ' 92.

[13] פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.

[14] ר' אהרון חסון נפטר בשנת ה'תק"י - 1750.

[15] פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.

[16] פרומקין, אריה ליב בן שמואל, תולדות חכמי ירושלם - ג, ג, באתר אוצר החכמה עמוד 23.

[17] ספר בית המלך באוצר הספרייה הלאומית.

[18] בורנשטיין - מקובצקי-בורנשטיין, לאה, מאמרים - ספרות ההלכה בשאלוניקי בשנית 1750-1900, ספרות ההלכה בשאלוניקי בשנית 1750, באתר אוצר החכמה עמוד 4.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]