נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו.

במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעיתים הם משמשים גם כפרשנים).

סוגי החיבורים

ישנם בעיקר שלושה סוגי חיבורים שנכתבו:

• פרשנות - הספר נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות. לכך תרמו הן גדולתו של הרמב"ם, והן הסדר הייחודי של הספר. הרמב"ם סידר את הלכותיו לפי נושאים, לעומת חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם לפי הסדר המופיע בתלמוד, כגון הרי"ף. ממילא, טבעי הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה.
• מראה מקומות - הרמב"ם לא ציין מקורות להלכותיו, דבר שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם במקרה שדבריו סתרו למקורות שקדמו לו. נושאי הכלים מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של הרמב"ם בכל הלכה.
• השגות - מאחר שכאמור הספר התפרסם מאד, ורבים פסקו על פיו, ראו רבים מחכמי ישראל להוציא חיבור המקיף את כל אותן המקומות שבהם לדעתם אין לפסוק כדעת הרמב"ם.

רשימת נושאי הכלים על ה"משנה תורה"

להלן הסבר קצר על החיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על משנה תורה ונדפסים בהוצאות הרגילות של הספר. רבים מהחיבורים כוללים את המילה "משנה" בשמם בשל שמו של ה"משנה תורה".

השגות הרמ"ך

נכתבו על ידי רבי משה הכהן מלוניל, בן דורו של רמב"ם. רמב"ם עצמו השיב על השגותיו, אך אין בידינו תשובות אלה.

כתבי יד של השגות הרמ"ך היו בידי מחברים שונים המזכירים אותן ומצטטים אותן, אך לא הובאו לדפוס עד ימינו. בפרט ציטט אותן רבי יוסף קארו ב"כסף משנה". כיום ישנן מהדורות, כגון מהדורת פרנקל, שבהן מודפסות השגות הרמ"ך.

השגות הראב"ד

ערך מורחב – השגות הראב"ד

נכתבו על ידי רבי אברהם בן דוד מפושקירה, בן דורו של רמב"ם. כתיבתו של חיבור זה, כשמו, הייתה מעין מתקפת נגד לחיבור משנה תורה.

בהשגותיו להקדמת רמב"ם למשנה תורה, מתייחס הראב"ד לבעיה שהזכרנו לעיל, ומאריך שם בהשלכותיה: "הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם..."

דרכו של הראב"ד בהשגותיו, היא להעיר בקצרה על דברי רמב"ם. את דבריו הוא פותח, בדרך כלל, במילים 'אמר אברהם', שנזכרות בראשי תיבות א"א.

מקובל לומר, שבמקומות שלא כתב הראב"ד את השגותיו, הסכים לדעת רמב"ם. וכשמשתמש בלשון 'יש מי שאומר' בהשגתו, ייתכן שהוא עצמו לא סבר כך.

במקרים רבים התאפיינו השגותיו של הראב"ד בניסוח חריף וביקורתי.

מגדל עוז

חיבורו של רבי שם טוב אבן גאון, נכתב כמאה שנה לאחר הסתלקות הרמב"ם (1300 לספה"נ). כתיבתו של חיבור זה הייתה לשם הגנה מפני השגותיו של הראב"ד. כמו כן, היה ר' שם טוב הראשון שעסק בציון מקורותיו של רמב"ם.

בכמה מן המקומות דוחה ר' שם טוב את השגותיו של הראב"ד, על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי רמב"ם שהיה ברשותו.

הגהות מיימוניות

ערך מורחב – הגהות מיימוניות

חיבורו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (בעזרתו של רבי שמשון בן צדוק), נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ). ר' מאיר ראה חשיבות להוסיף על דברי רמב"ם את מנהג אשכנז. בעיקר מזכיר את פסיקות רבו המהר"ם מרוטנבורג ושאר בעלי התוספות.

מגיד משנה

חיבורו של רבי וידאל די טולושא, נכתב כמאה וחמישים שנה לאחר הסתלקות הרמב"ם (1350 לספה"נ). בחיבור זה המשיך ר' וידאל את דרכו של ספר 'מגדל עוז', יישב את קושיות הראב"ד וציין את מקורותיו של רמב"ם. אמנם, חיבור זה מקיף ורחב יותר מקודמו. חיבור זה הוא כנראה החשוב מבין נושאי כליו של רמב"ם.

בידנו ספרי 'מגיד משנה' על שישה בלבד מספרי משנה תורה, מתוך ארבעה-עשר ספרי הרמב"ם: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים.

כשלא מסכים ר' וידאל עם דעתו של רמב"ם, הוא מציין זאת בדבריו, שלא מצא ראיה לדברי רמב"ם. כשהוא מזכיר את רמב"ם בלשון 'המחבר', ולא מכנה אותו 'רבנו', זהו סימן שאין דעתו נוחה בדברי רמב"ם.

מגיד משנה, באתר ויקיטקסט

ר"י קורקוס

רבי יוסף קורקוס חיבר פירוש על משנה תורה על ארבעת הספרים העוסקים במצוות שאינן נוהגות בזמן הזה או בחו"ל, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה. על ספרים אלו, ה"מגיד משנה" לא חיבר את פירושו, וככל הנראה הר"י קורקוס רצה להשלים את הפירוש. ספרו על זרעים הודפס במאה ה-18, ושאר ספריו הודפסו במהדורת שבתי פרנקל. מספרו על טהרה נותרו קטעים קטנים בלבד.

רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.

ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).

יקר תפארת

ספרו של רבי דוד בן זמרה (שם החיבור מפורסם יותר בשם מחברו: רדב"ז). ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).

הרדב"ז כתב פירוש על החלקים במשנה תורה, שלא נכתב עליהם פירוש 'מגיד משנה'.

כסף משנה

ספרו של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, בן דורו של הרדב"ז.

בהקדמתו כותב ר' יוסף קארו, שמטרות הספר הן: להשיב לראב"ד ולרמ"ך בהשגותיהם על רמב"ם, ולציין את מקורותיו בכל הלכה. פירוש ה'מגיד משנה' נתן רק תשובה חלקית לבעיות אלו, כיון שנכתב על חלק מועט מהלכות רמב"ם.

כסף משנה, באתר ויקיטקסט

לחם משנה

נכתב בידי רבי אברהם די בוטון, כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1550 לספה"נ). בתחילת כתיבת הספר, לא ראה רבי אברהם את פירוש ה"כסף משנה". בהמשך החיבור, לאחר שראה את הפירוש, התייחס גם לדבריו.

ספר זה מפורסם בהיקפו, וכן בסגנונו המהיר והנמרץ, ומשמש כאחד המפרשים החשובים ביותר של רמב"ם.

לחם משנה, באתר ויקיטקסט

משנה למלך

חיברו רבי יהודה רוזאניס, בסביבות שנת ה'ת"ס (1700 לספה"נ). הספר נכתב מתחילה כחידושי תורה לפי נושאים שונים, ורק לאחר מכן, נערך על ידי תלמידו של ר' יהודה, רבי יעקב כולי, כפירוש על רמב"ם. הטעם לקריאת שם זה הוא משום שכשמו כן הוא, כי כל הדברים סובבים על ספר "משנה תורה" לרמב"ם, וכן על אחד משלשת מפרשי הרמב"ם: מגיד משנה, לחם משנה, כסף משנה - ראשי תיבות "מלך".

משנה למלך, באתר ויקיטקסט

חיבורים נוספים על ה'משנה תורה'

בעלי אלשרח

ערך מורחב – בעלי אלשרח

בתימן קיבל הרמב"ם מעמד מיוחד, יהודי תימן קיבלו אותו עליהם כפוסק המרכזי. פירושים רבים נתחברו סביב חיבוריו. ספרו משנה תורה זכה לעשרות חכמים שהחלו מבארים אותו, יצירותיהם לא זכו לצאת לאור מחמת חסרון בית דפוס בתימן.

שער המלך

ערך מורחב – שער המלך

חיברו רבי יצחק נוניש בילמונטי. הספר מרחיב ומחדש בסוגיות התלמוד.

מרכבת המשנה (אלפנדארי)

חיברו רבי אהרן אלפנדרי, מחבר ספר יד אהרן על הטור והבית יוסף. במקור כתב על כל חלקי הרמב"ם אך בעקבות שרפה נותרו רק חלקים מהפירוש.

מרכבת המשנה (חלם)

נכתב על ידי הרב שלמה מחלם.

יד הקטנה

נכתב על ידי הרב דב בעריש גוטליב (ת"ק - כ"ג באב תקנ"ו) משינאווא, הספר הוא שילוב של מוסר ופירוש, יצא לאור על ידי בניו בלבוב בתק"ס. מוזכר בשיחות הר"ן.

אור שמח

ערך מורחב – אור שמח

נכתב על ידי הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

אור שמח, באתר ויקיטקסט

צפנת פענח

ערך מורחב – צפנת פענח (על הרמב"ם)

נכתב על ידי הרב יוסף רוזין. מתאפיין בלשונו הקצרה ובהפניותיו הרבות.

חידושי רבנו חיים הלוי

ערך מורחב – חידושי רבנו חיים הלוי

נכתב על ידי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק רב העיר בריסק, אבי שיטת הלימוד הבריסקאית וממנהיגי הצבור החרדי. הספר מאופיין בניתוח דק ולמדני על מנת לבאר להסביר ולתרץ את דברי הרמב"ם ודברי הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם.

חידושי מרן רי"ז הלוי

ערך מורחב – חידושי מרן רי"ז הלוי

נכתב על ידי הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שהיה ראש ישיבה בעיר בריסק ואחר כך בירושלים, ומילא את מקום אביו הרב חיים הלוי סולובייצ'יק ברבנות בריסק. ספרו בנוי כמתכונת ספרו של אביו וניחן אף הוא בסברות דקות ומעמיקות.

אבן האזל

נכתב על ידי הרב איסר זלמן מלצר.

אבי עזרי

ערך מורחב – אבי עזרי

נכתב על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך.

דרך אמונה ודרך חכמה

ערך מורחב – דרך אמונה

ספרים הערוכים במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים וקדשים. נכתבו על ידי הרב חיים קניבסקי.

הרב יוסף קאפח

ערך מורחב – יוסף קאפח

כתב פירוש מקיף ביותר על משנה תורה אותו הוא הוציא במהדורתו בה הוא גם הציע את הנוסח הנכון על פי כתבי התימניים אותם הוא החשיב למדויקים ביותר. בפירושו, הביא הרב קאפח את הפירושים שהיו לפניו ומביא ממקורות נוספים ברמב"ם, אותם לעיתים הוא מתרגם מחדש. בתוך ציטוט דברי הפרשנים האחרים מצרף הרב קאפח לעיתים את דעתו.

יד פשוטה

ערך מורחב – יד פשוטה

יד פשוטה נכתב על ידי הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם. שיטתו בפירוש היא ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. עד כה יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים והלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים".

הרמב"ם השלם

סדרת "הרמב"ם השלם" בהוצאת מכון הרמב"ם השלם שהוקם בשנת תשס"ו.

בסדרה זו מובאים כהערות שוליים לכל סעיף בדברי הרמב"ם: א. מראי מקומות ומקורות לכל מה שנכתב בדברי הרמב"ם. ב. שיטות הראשונים בסוגיה, המסכימים והחולקים. ג. דרכי הראשונים בהבנת סוגיות הגמרא השייכות להלכה זו, ומתוך כך הבנת שיטת הרמב"ם ודיוק לשונו. ד. השקלא וטריא בדברי הראשונים והאחרונים בסוגיה. ה. פסקי ההלכה של גדולי הפוסקים בסוגיה. כמו כן נוסף ביאור משולב בתוך לשון הרמב"ם עצמו (באותיות קטנות), בכדי להקל על הבנת ההלכה לאמיתותה ולעומקה.

עד שנת תשפ"ד יצאו לאור במסגרת הסדרה עשרה כרכים עבי כרס, רק על הלכות שבת פרקים א-כג (מתוך שלושים פרקי הלכות שבת).

ספרי ציוני מקורות

כאמור הרמב"ם לא ציין את מקורותיו בספר משנה תורה. נושאי הכלים המגיד משנה והכסף משנה מביאים לרוב את מקורותיו של הרמב"ם. ספרים בולטים בנושא בעת המודרנית הם:

• קרית מלך - ספרו של הרב חיים קניבסקי. יצא לאור בשנת תשל"ח.
• מראי מקומות לספר משנה תורה - בהוצאת קה"ת. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ד.
• מקורות היד - משולב כאחד המדורים 'על הדף' בתוך ספר משנה תורה לרמב"ם - מהדורת 'חזק' (מבוסס בעיקר על ספר ה'מראי מקומות' שבהוצאת קה"ת).
• מראי מקומות למשנה תורה על פי ספר המצוות (54 עמודים) - בעריכת הרב עמוס שניאור ברדה. יצא לאור בשנת תש"פ.

מהדורות מבוארות

• רמב"ם לעם - בהוצאת מוסד הרב קוק. טקסט הספר מנוקד ומפוסק, ובהערות ציוני מקורות, ופירוש קצר המלוקט בעיקר ממפרשי הרמב"ם. 20 כרכים (כולל כרכים של ספר המצוות, אגרות הרמב"ם, הקדמות הרמב"ם, ופירושו למסכת אבות).
• משנה תורה המבואר - מפעל משנה תורה. 4 כרכים.
• משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). 4 כרכים.
• הרמב"ם המבואר - מהדורת חיטריק. 24 כרכים (טרם הושלם).
• משנה תורה להרמב"ם המבואר - עוז והדר (אור לישרים). 94 כרכים.

קישורים חיצוניים

• נושאי כליו של הרמב"ם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מפתח לפירושים על משנה תורה להרמב"ם של מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
• רמב"ם עם 186 מנושאי כליו הבולטים, באתר HebrewBooks
• כסף משנה, בוויקיטקסט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נושאי כליו של הרמב"ם34968322Q2907672