רבי יוסף לנדא
 | |||
| לידה |
1790 ה'תקנ"א | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1853 (בגיל 63 בערך) כ"ד בחשוון ה'תרי"ד יאס, רומניה. | ||
| מקום קבורה | יאס, רומניה. | ||
| מדינה |
 רומניה | ||
| מקום פעילות | ליטין, קרעניץ, יאס | ||
| תקופת הפעילות | ה'תקע"ג–ה'תרי"ד | ||
| השתייכות | חסידות רוז'ין | ||
| תחומי עיסוק | רב ראשי ביאס | ||
| תפקידים נוספים | רב בליטין וקרמניץ | ||
| רבותיו | רבי ישראל איסר איסרלין (שער משפט), רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי ישראל מרוז'ין | ||
| חיבוריו | שו"ת ברכת יוסף, קול נהי | ||
| בת זוג | הינדא | ||
| אב | רבי מנחם מנדל | ||
| אם | פייגא ליבקה | ||
| |||
רבי יוסף לנדא (ה'תקנ"א - כ"ד בחשון ה'תרי"ד) היה רב חסידי, כיהן כרב בערים ליטין וקרמניץ וכרבה של יאס והסביבה. מחבר ספרי שו"ת "ברכת יוסף".
קורות חייו
נולד לרבי מנחם מנדל אב"ד באהסלוב[1] ולפייגא ליבקה בת רבי זאב אב"ד באלחוב[2]. מצד אמו צאצא לרבי יהושע העשיל אב"ד קראקא[3] ולהמגלה עמוקות[4]. מצעירותו נודע בהתמדתו ומרוב יגיעתו בתורה חלה בעיוורון והתרפא בדרך נס על ידי עני שהביא לו לשתות משקה מסוים[5]. בגיל 15 נישא לבת תושב ברדיטשוב[6]. שם דבק ברבי לוי יצחק מברדיטשוב. נסע גם לרבי ברוך ממז'יבוז'.
לאחר פטירת אשתו נישא להינדא בת רבי זאב כץ מויניצא. לאחר נישואיו התגורר בויניצא והתקרב לרבי ישראל איסר איסרלין שכיהן כרב העיר, ש”לא זז מחבבו”[7] ודן איתו בהלכה, כפי שהובאו בשו"ת ברכת יוסף[8].
נפטר בערב שבת לאחר חצות בכ"ד בחשוון התרי"ד, בהלוויתו השתתפו אלפים[9], נקבר ביאס.
רבנות
בגיל 22 מונה לרבה של ליטין ברוסיה, בהמשך מונה לרבה של קרעניץ, אך לאחר זמן קצר התפטר וחזר לליטין. בשנת תקצ"ד מונה לרבה של יאס בהמלצתו של רבי ישראל מרוז'ין.
התכתב עם גדולי דורו בהלכה, ביניהם עם רבי יצחק מאיר מז'ינקוב[10]; רבי ישראל מרוז'ין[11]; רבי משה צבי מסאווראן[12]; רבי שלמה קלוגר[13]; רבי משולם ישכר הורוביץ[14]. כן סידר את הירושה בין בני רבי ישראל מרוז'ין[15] ובין בני רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. החליצה של רבי משולם זוסיא השיל מז'ינקוב לבתו של רבי ישראל מרוז'ין נערכה אצלו בליטין[16].
הרב לנדא דבק ברבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. רבו זה נהג לשבות בשבת אחת בשנה בעירו והיה מקדש בבית הרב לנדא. לאחר פטירתו דבק ברבי ישראל מרוז'ין שרחש לו הערכה רבה, וכותב עליו במכתב[17] ”הרב הגאון המפורסם חריף ובקי חכם השלם החסיד ועניו”. כשביקשו את הסכמתו של רבי ישראל מרוז'ין לחלקו השלישי של הסידור יעב"ץ, ביקש מרב לנדא שיעבור יחד איתו על הסידור ורק אחר כך נתן את הסכמתו.
הוא נקרא על ידי בני ירושלים לכהן כרבה של ירושלים ואף קיבל מהם מכתב הכתרה, אך המינוי לא יצא לפועל[18]. נודע גם בבקיאותו בתורת הנסתר כפי שהוכח מכמה מתשובותיו[19].
ספריו
בחייו לא הדפיס את חידושיו, בנו רבי מתתיהו לנדא אב"ד פונז'ץ ופאדיטרוק הדפיס את ספריו.
- קול נהי - הספדו על רבי ישראל מרוז'ין, הודפס בשנת תרי"א בצ'רנוביץ'. שם הספר ראשי תיבות ”ק'ול נ'הי ו'הספד ל'כבוד נ'שמת י'שראל”[20].
- שו"ת ברכת יוסף - תשובות בהלכה, הודפס בשנת תרכ"ט בברדיטשוב.
צאצאיו
- רבי ברוך צבי, מילא מקומו ברבנות ליטין.
- רבי יום טוב ליפא, אב"ד סמאיולוב[21] גאלאץ ואיזמאיל.
- רבי מתתיהו, אב"ד פונזץ' ופאדיטרוק. כותב תולדות אביו בספר 'תולדות יוסף'. מחבר ספר "תוספות שם".
- רבי יהושע העשיל, אב"ד ביצ'שט.
- חתנו רבי ישראל גוטמן מונה למלא מקומו ביאס.
- חתנו רבי ראובן סגל, אב"ד פאדיטרוק ומחבר ספר מהלך הכוכבים.
- חתנו רבי דוד מרדכי שור בן רבי ישעיהו אב"ד יאס.
לקריאה נוספת
- רבי מתתיהו לנדא, תולדות יוסף, תרס"ח, ברדיטשוב. עמודים ב - יג.
קישורים חיצונים
- רבי יוסף לנדא, שו"ת ברכת יוסף, תרכ"ט, באתר אוצר החכמה.
- רבי יוסף לנדא, קול נהי, הספדים על רבי ישראל מרוז'ין, תרל"ט, באתר אוצר החכמה.
- רבי מתתיהו לנדא, תולדות יוסף, תרס"ח, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי צבי הירש בן רבי מנחם מנדל מבאר
- ^ בנו של רבי יוסף הוליס
- ^ כפי שמביא תשובה מבנו רבי שאול בשו"ת ברכת יוסף יורה דעה סימן נד, וכותב עליו ”זקני הגאון מו"ה שאול בן הגאון רבינו ר' העשיל זצ"ל”
- ^ כפי שמכנהו ”אדוני זקיני” בספרו קול נהי, הספד על רבו רבי ישראל מרוז'ין
- ^ רבי מתתיהו לנדא, תולדות יוסף, תרס"ח, עמ' ה
- ^ שלא נודע שמו
- ^ תולדות יוסף, עמ' ה
- ^ שו"ת ברכת יוסף אבן העזר סימן טז, יז, כח וחשן משפט סימן ו.
- ^ תולדות יוסף, עמ' יב
- ^ בענין המחלוקת בין אנשי קהילת ברדיטשוב ובאר, ראה שו"ת ברכת יוסף, יורה דעה סימן נג
- ^ בענייני עגונה, נדפס בראש ספר תולדות יוסף; ובסוגיית דבר חריף, ראה הקדמת רבי יו"ט ליפא לנדא לשו"ת ברכת יוסף
- ^ בהלכות נדה, ראה שו"ת ברכת יוסף יורה דעה סימן מח
- ^ שו"ת ברכת יוסף, יורה דעה סימן נא
- ^ בענין המחלוקת בסטניסלב על שו"ב בעיר, ראה שו"ת ברכת יוסף, יורה דעה סימן ב
- ^ שו"ת ברכת יוסף, חשן משפט סימן כא
- ^ שו"ת ברכת יוסף, אבן העזר סימן קד
- ^ בענין עגינות, נדפס בראש ספר תולדות יוסף
- ^ תולדות יוסף, עמ' יא
- ^ שו"ת ברכת יוסף, יורה דעה סימן יא
- ^ הקדמת בנו רבי מתתיהו לנדא, עורך הספר
- ^ כפי שנכתב עליו במכתבו לספר שו"ת ברכת יוסף