רבי יעקב ברוכין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב ברוכין
לידה 1780
פטירה 1844 (בגיל 64 בערך)
השתייכות מתנגדים
רבותיו הרב חיים מוולוז'ין
חיבוריו שו"ת משכנות יעקב, קהלת יעקב

הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו[1] ה'תר"ה, 1844), היה רב ליטאי, רבה של קרלין. נודע על שם ספרו משכנות יעקב.

ביוגרפיה

נולד לר' אהרון ממינסק שהיה בנו של ר' ברוך משקלוב, תלמיד הגאון מווילנא. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו המובהק של מייסד וראש הישיבה ר' חיים מוולוז'ין[2].

לאחר עוזבו את הישיבה עסק במסחר אך לאחר זמן שבו ראה ברכה במסחרו, ירד מנכסיו והסכים לשמש כרב בעיירה דוד-הרדוק (Davyd-Haradok).

משם עבר ושימש כרב בקהילת קרלין הסמוכה לפינסק. בקהילה זו שימש ברבנות עד יום מותו. לאחר מותו, החליף אותו בתפקיד הרבנות אחיו יצחק מינקובסקי מקרלין, מחבר הספר קרן אורה. שניהם נקברו בקרלין ועל קברם הוצבה מצבה משותפת.

משנתו ההלכתית

הרב ברוכין נודע בתקופתו כאחד מגדולי הפוסקים במזרח אירופה.

ספרו הידוע הוא שו"ת משכנות יעקב. בספר זה הוא דן בסוגיות הלכתיות בכל רחבי התלמוד. הוא נשא ונתן עם רבים מגדולי דורו ובהם ר' אפרים זלמן מרגליות מברודי, ר' שלמה איגר, ר' דוד לוריא ואחרים. הוא מצוטט בספרי פוסקים רבים ביניהם ספריו של ידידו ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, המשנה ברורה ורבים אחרים. הספר נדפס לראשונה בווילנה, תקצ"ח (1837), ובמהדורה חדשה בירושלים, תש"כ (1960), ותשל"ט (1979).

ספרו השני הוא "קהלת יעקב" שנדפס בוילנא, תר"ז (1847) על ידי בנו אלכסנדר, שנתיים אחר פטירתו. ספר זה מכיל גם הוא שאלות ותשובות וחידושים על מסכתות מסדר זרעים ומועד. נדפס גם הוא במספר מהדורות צילום.

בסגנון תשובותיו הוא מזכיר את שיטת רבו שלמד בוולוז'ין. בתשובות רבות הוא מחדש חידושים משלו[3], ואינו מהסס לחלוק על פוסקים חשובים וקודמים לו.

בהלכות עירובין פסק שאין לסמוך על עמודי הטלגרף שיוכלו לשמש כצורת הפתח, כיוון שלא הותקנו לשם זה [4].

תשובתו המפורסמת היא בעניין רשות הרבים בימינו, בזאת הוא חולק על רבים מהפוסקים וקובע שאין לסמוך על כך שרשות הרבים היא אך ורק מקום העוברים בה שש מאות ריבוא (שש מאות אלף). בתשובה זו הוא נכנס לוויכוח ממושך עם הבית אפרים[5].

התיר להרכיב תפוח עץ במין תפוח הנקרא "תפוח יערי" שפירותיו אינן אכילים ולא אסר (כפוסקים אחרים) משום איסור כלאיים[6]

הרב ברוכין היה מעורב בשתי מחלוקות גדולות שהתרחשו במאה ה-19 בין מדפיסי התלמוד הבבלי. במחלוקת בין מדפיסי קאפוסט וסלאוויטא, בה הוא פסק שהאיסור על הדפסת ספרים, קיים כל זמן שלא נמכרו כל אותם ספרים, ומרגע שנמכרו הספרים, פג תוקף הסכמת הרבנים על איסור הדפסה נוסף. במחלוקת בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי וילנא הוא היה בין מצדדי המדפיסים בוילנא, בניגוד לדעת רוב רבני גליציה ופולין[7].

צאצאיו

  • בנו הרב אלכסנדר סענדר. הוא הדפיס את ספרו של אביו "קהלת יעקב" כמופיע בשער הספר.
  • חתנו יקותיאל זיסל ראפפארט ממינסק. [נשא בזיווג שני את בתו של הגאון בעל משכנות יעקב]
  • בתו פייגלע ובעלה - חתנו צבי זאלצמאן ממינסק
  • חתנו שלום ראטנער[8]
  • נינתו רוזה כהן הייתה אימו של יצחק רבין, לימים ראש ממשלת ישראל.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ כך כתב בנו אלכסנדר סענדר בהקדמתו לספר אביו קהלת יעקב
  2. ^ במספר מקורות הוא נחשב ל"תלמיד חבר" של ר' חיים, ואף היה מחליף אותו לעיתים באמירת שיעורים. ראה חיים צינוביץ, עץ חיים, תל אביב, תשל"ב עמ' 144
  3. ^ "טענותיו לחיזוק דברי מדהימות בחריפותן", הרב צבי קפלן, ספר הזיכרון לקהילת פינסק, 1966, עמ' 372
  4. ^ או"ח קכ"ג, ראה כאן
  5. ^ או"ח סימן ק"כ. על ויכוח זה ראה כאן
  6. ^ יו"ד סעי' ל"ט
  7. ^ ראה נחום רקובר, פקיעת הסכמה שניתנה לספר לאחר מכירה, סיני ק', תתלג-תתנא
  8. ^ צאצאיו מתוך כתב יוחסין למשפחת פינס - קוטלר, נדפס באוסף חידושי תורה שיצא לזכר הרב אהרן קוטלר, ירושלים, תשמ"ג, עמ' תלו