רבי יעקב דוד וינטרוב
 | |
| לידה |
2 באפריל 1850 כ' בניסן ה'תר"י ורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1924 (בגיל 74) כ' בניסן ה'תרפ"ד ראדומסק, פולין |
| מקום פעילות | פלאוונו - ראדומסק, פולין |
| תחומי עיסוק | רב, מחבר ספרים תורניים |
| רבותיו | האדמו"ר רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא, האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, האדמו"ר רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר רבי אהרן צבי לנדא, האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב. |
| תלמידיו | רבי צבי יחזקאל מיכלסון |
| חיבוריו | אמרי דוד על התורה וספר תהילים, נאוה תהילה על הגדה של פסח |
| צאצאים | בנו רבי נח גד וינטרוב |
רבי יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), המכונה גם רבי יעקב דוד מראדומסק (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924), היה מרבני פולין החסידיים, רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.
ביוגרפיה
נולד בוורשה לאביו הרב יצחק אייזיק יו"ט רבינרזון ולאמו שרה נחמה למשפחת קצנלבוגן נכדת רבי אריה לייב קצנלנבוגן אב"ד בודקי. היה היחיד מכל ארבע עשר אחיו שלא נפטר בילדותו.
בשנת ה'תרכ"ד (1864) התחתן עם פרימט למשפחת סופר, נולדו להם חמשה ילדים ואשתו נפטרה בשנת תרמ"ה (1885).
בשנת ה'תרמ"ו (1886) התחתן בשנית עם פרימט למשפחת קמינסקי ונולדו להם שבעה ילדים.
רוב חייו התגורר בעיירה ראדומסק למעט תקופה קצרה בעיירה פלאוונו. בראדומסק היה מעורב בנושאי ציבור כמו בדיקת העירוב בכל ערב שבת, ודעתו הייתה נחשבת בעיני הציבור כדי להכריע במחלוקות כמו מינוי שו"ב לעיירה[1].
לעת זקנותו היו רבים מגיעים להתייעץ עמו ולבקש ברכה ואף מקובל בחסידות אלכסנדר בשם האדמו"ר בעל ישמח ישראל שמי שזקוק לרפואה ילך אצל רבי יעקב דוד, ייתן לו קוויטל כמנהג האדמורי"ם ויוושע[2].
זירז את כל צאצאיו שיעזבו את פולין, ומספר שנים לפני פרוץ השואה קרא לבנו רבי נח גד וצווה עליו לעלות לארץ ישראל תוך כדי שהוא מזהיר ש"פולין תהפך לנהר של דם"[2].
נפטר באותו תאריך בו נולד[3] כ' בניסן תרפ"ד (24 באפריל 1924) לפני שהספיק להגשים את חלומו לעלות ארצה.
רבותיו
עוד כשהיה ילד לקחו אביו אל רבו האדמו"ר רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא שהיה לרבו עד לפטירתו בתרכ"ח (1868). אחר כך הלך ללמוד אצל האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה ואף למד עמו חברותא בעיון על אף גילו הצעיר. לאחר פטירתו היה לאחד מבכירי התלמידים של האדמו"ר רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר ואחרי פטירתו אצל בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. לאחר פטירתו, חזר לביאלה לאדמו"ר רבי אהרן צבי לנדא במשך חודשים ספורים עד לפטירתו, ואחרי כן עבר עם החסידים לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב[4].
.jpg)
ילדיו
מאשתו הראשונה:
- פייגא (תרכ"ח - נרצחה בשואה) נשאה לגרשון קמינסקי
- אליהו שלמה - נרצח בשואה
- יצחק - נפטר בילדותו
- פינחס - נפטר בילדותו
- רייזל (תרל"ו - נרצחה בשואה) נשאה לחיים צבי ווארגון
מאשתו השנייה:
- רבי נח גד - מקובל ומחברם של עשרות ספרים. מגדולי חסידי סטריקוב ואלכסנדר.
- הרב אהרן (תרנ"ג - תשמ"ג) - נקרא העילוי מצ'יז'ב, מחבר ספר דביר אהרן על התורה.
- הרב יחיאל (תרנ"ו - תשל"ט) - בנו יעקב דוד הוא ראש מכון "יד משה צבי" אשר עוסק בהוצאת ספרי הרב יעקב דוד.
- נחמן (תר"ס - נרצח בשואה.
- ברכה (תרנ"א - נרצחה בשואה, נישאה לעזריאל הכהן בוגינסקי.
- פעסע (תרנ"ח - תשל״ה), נישאה לאשר יחיאל הכהן (אנשל) קרימולובסקי, סבתו של מנחם כרמל.
- הרב מרדכי (תרס"ב - תשמ"א) היה רב בלוקסמבורג ומרסיי ואחר כך בפילדלפיה.
ספריו
- אבני המקום
- מטע אהלים
- מימי הירדן
- מכלל מציון
- אור ליעקב
- בנין הדביר
- אהל יעקב
- שמן המור
- אמרי דוד - על ספר תהילים
- נאוה תהילה - על הגדה של פסח
ספרים במהדורה מעובדת:
- אמרי דוד - ספר המעובד מתוך ספריו, על חמשה חומשי תורה
קישורים חיצוניים
- ספר אבני המקום באתר HebrewBooks
- ספר מטע אהלים באתר HebrewBooks
- ספר מימי הירדן באתר HebrewBooks
- ספר מכלל מציון באתר HebrewBooks
- ספר נאוה תהילה באתר HebrewBooks
- ספר אמרי דוד על תהילים באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ליבר לוש, ספר יזכור לקהילת ראדומסק והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי ראדומסק בישראל, תשכ"ח
- ^ 2.0 2.1 אהרן סורסקי, כרך ב', מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו
- ^ מבוסס על הגמרא במסכת קידושין (דף לח ע"א) מובא: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש" כלומר יום פטירת הצדיק הוא גם יום לידתו.
- ^ יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד על התורה, בני ברק: יעקב דוד ב"ר יחיאל וינטרוב, תש"ע
