חסידות ביאלא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה
רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא
הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין, בה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך השנים נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החסידות להיקרא ביאלא.

הדור הראשון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרבנית רחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא בעל ה"תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנע.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השני

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

הדור השלישי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, רבי יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. בגיל עשרים ושתיים שב רבי יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה.

הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע" ו"קדושת חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

הדור הרביעי

בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו ובמקביל החלו שני הבנים האחרים לכהן כאדמו"רים (סודרו להלן לפי סדר לידתם).

  • רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא (חתן רבי משה אהרן גליצקי). שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא. נפטר בו' טבת תשס"ו.
  • רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). נישא ליפה (מרים שיינדל) בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב" ולספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט אלול תש"ע ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
  • רבי דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט-כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, בזיוו"ר היה חתן רבי שמואל אהרן שדרוביצקי ובזיוו"ש חתן רבי יקותיאל יוסף ברקוביץ). עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא אור קדושים ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד הוציא לאור את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד". .
  • רבי בן ציון רבינוביץ , האדמו"ר מביאלא (חתן רבי אברהם משה באב"ד). היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו והוא עומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,500 בעלי זכות בחירה[3]. במשך שנים היה רב העיר לוגאנו שבשווייץ, וכיום מחלק עיתותיו בין צפת לירושלים. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו דר שנים בגייטסהד. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בכמה ערים בישראל, בהם גם בית כנסת ברמת בית שמש א' לקהילה של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. בית מדרשו המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. משמש כאביו כחבר מועצת גדולי התורה והוא כיום 'זקן האדמורי"ם' במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הדור החמישי

בני רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא

  • רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר באשדוד.
  • רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
  • רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.
  • רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. במות אביו ייסד את קהל "ברכת צבי" ביאלא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו, ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, ספרייה תורנית גדולה ואולם שמחות.
  • רבי צמח דוד. בשנת תשע"ט פתח בית מדרש "ישרי לב" של חסידי ביאלא פשיסחא ברחוב חבקוק בבני ברק. חתן רבי משה זייבלד.
  • רבי שמחה, מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על שולחן ערוך אורח חיים והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים. חתן הח"כ לשעבר הרב שמעלקא הלפרט.
  • חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא (דונולו) בבני ברק.

בני רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא רמת אהרן

  • רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. חתן רבי ישראל שלום יוסף פרידמן חתנו רבי יצחק מבוהוש. למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. כיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים).
  • רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי. כאביו נוטה לדעות פרו ציוניות. עם זאת לקראת הבחירות, הורה[דרושה הבהרה] לבחור ברשימת אגודת ישראל לכנסת.

בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק

בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעה מבניו לאדמו"רים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0