חסידות ביאלא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה
רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין, בה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך השנים נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החסידות להיקרא ביאלא.

הדור הראשון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרבנית רחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא בעל ה"תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השני

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

הדור השלישי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רבי יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, רבי יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. בגיל עשרים ושתיים שב רבי יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה. בסוף ימיו חזר בו, פרש מהמועצת ולא הורה יותר להשתתף בבחירות, זאת לאחר שהספר ויואל משה הובא לפניו, והתבטא "צריכים לחשוש לדעתו של הרבי מסאטמאר"[2].

הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע" ו"קדושת חלקת יהושע",.

הדור הרביעי

בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו ובמקביל החלו שני הבנים האחרים לכהן כאדמו"רים (סודרו להלן לפי סדר לידתם).

  • רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא (חתן רבי אהרן משה גליצקי מלוגאנו שויץ). שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה, וגם בירושלים התגורר בשכנותו. הקים בבית מדרשו של אביו כולל אברכים, וההדיר מחדש את ספרי אבותיו: 'דברי בינה', 'ישרי לב', 'תולדות אדם' ועוד. לאחר פטירת אביו מונה לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל"-ביאלא פשיסחא. נפטר בו' בטבת תשס"ד ונקבר בהר הזיתים לאחר פטירתו הודפס ספרו 'ברכת צבי' על התורה ומועדים מכתב ידו[דרוש מקור][מפני ש...].
  • רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[3]). עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. נישא למרים שיינדל בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ובשנת תשמ"ב עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק ופתח שם בית מדרש. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב" ולספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט באלול תש"ע ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
  • רבי דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט-כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח. עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא 'אור קדושים' ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד הוציא לאור את הספר 'תפארת אבות' הכולל את תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא[4]. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".
  • רבי בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא (חתן רבי אברהם משה באב"ד). היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו ועומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,500 בעלי זכות בחירה[5]. במשך שנים היה רב העיר לוגאנו שבשווייץ, וכיום מחלק עיתותיו בעיקר בין צפת לירושלים ומעלה עמוס. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בכמה ערים בישראל, בהם גם בית כנסת ברמת בית שמש א' לקהילה של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו, וכן ישיבה קטנה 'נתיבות התלמוד' בצפת. בית מדרשו המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. משמש כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הדור החמישי

בני רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא

  • רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. בית מדרשו באשדוד. חתנו הוא רבי אמיתי טברסקי האדמו"ר מטאלנא אשדוד
  • רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. בית מדרשו בשיכון ויזניץ בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
  • רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. אחרי פטירת אביו ייסד בלונדון את קהל "ברכת צבי" ביאלא פשיסחא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו, ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, מקוה, ספרייה תורנית גדולה, ואולם שמחות.
  • רבי צמח דוד. בשנת תשע"ט פתח בית מדרש "ישרי לב" של חסידי ביאלא פשיסחא ברחוב חבקוק בבני ברק. חתן רבי משה זייבלד חתנו של רבי יהושע אייכנשטיין מזידיטשוב.
  • רבי פנחס יאיר מביאלה קינצק, מתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים.
  • רבי שמחה, רב קהילת משכנות יעקב בשכונת רמת שלמה, ומחבר ספר פסקי תשובות. חתנו של הרב שמואל הלפרט.
  • רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.

בני רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא רמת אהרן

  • רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. חתן רבי ישראל שלום יוסף פרידמן חתנו של רבי יצחק פרידמן (בוהוש, השני). למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. כיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים). בנו, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ, הוא רב בית מדרש שפיקוב באנטוורפן.
  • רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי.

בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק

בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעה מבניו לאדמו"רים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות ביאלא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
  2. ^ הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ גליון נחלתינו (שיוצא לאור על ידי מכון "נחלת יהושע" דחסידי ביאלא בני ברק, שבט תשפ"ג עמ' י"ד
  3. ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
  4. ^ תפארת אבות, עבודת הלב ועוד
  5. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  6. ^ ישראל כהן (עיתונאי), ‏אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
  7. ^ כיכר השבת, האדמו"ר מביאלא בית שמש, באתר כיכר השבת https://www.kikar.co.il/402510.html
  8. ^ האדמו"ר מביאלא בית שמש באתר JDN
  9. ^ פעל לגילוי מקום קברו בשידלובצא, והקים אוהל על קברו (שלהבת קודש עמ' קפ"ד).
  10. ^ מכון נחלת דוד, שלהבת קודש, באתר אוצר החכמה.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0