רבי יעקב יוסף אטינגר
.jpg)
רבי יעקב יוסף אטינגר (בכתיב מיושן: עטטינגר; בגרמנית: Oettinger; ה'תק"מ, 1780 - כ"ב בחשוון ה'תרכ"א, 7 בנובמבר 1860) היה ראב"ד ברלין ורבה הראשי בפועל במשך 35 שנה.
ביוגרפיה
נולד לרב מרדכי אטינגר בגלוגאו, למד מפי רבי עקיבא איגר. ב-1804 נישא לליבע רייזל לבית זקס.
בשנת 1818 הגיע לברלין והתמנה כמורה בבית המדרש המקומי, במשך תקופה שימש דיין בבית הדין הגדול של קהילת ברלין, תחת רבה של העיר, הרב מאיר וייל. בשנת 1825, ה'תקפ"ה, התמנה כראש בית הדין וכרבה הראשי בפועל של ברלין, תפקיד שבו נשא עד פטירתו.
עם מינויו קוצצו סמכויותיו של הרב הראשי בקהילה הברלינאית, וחלק ניכר מהסמכויות שהיו בידי הרב באופן מסורתי הועברו למוסדות אחרים של הקהילה. הרב אטינגר נאלץ להתמודד עם הרוח החדשה ששררה בקהילה, בדרך כלל שלא בהצלחה. כך למשל, חיווה דעתו לשלילה על מנהג המקהלה שליוותה את התפילות החגיגיות לחזור על מילים בנוסח התפילה בקטעים שבהם התבקש הדבר מבחינה מוזיקלית, אך לאחר שהמקהלה המשיכה במנהגה למרות דעתו, ביטל את הוראתו.
בפועל היה הרב אטינגר הרב האחרון שהנהיג את קהילת ברלין המאוחדת כרב, לאחר פטירתו פעלו כרבנים, עוזרו הרב אלחנן רוזנשטיין (עד 1869) והרב מיכאל זקש שהיה דרשן. במקביל עתרו ראשי הקהילה, לאופולד צונץ ואחרים לשלטונות בקריאה לביטול משרת הרב, הם טענו כי לקהילה נחוץ בימים אלו רק מורה אמוני ולא פוסק הלכה[1]. בבית הכנסת החדש שהחל להיבנות בשנת חייו האחרונה של הרב אטינגר, שלטו כבר הרפורמים.
על מצבת קברו נחרת:
יען הטיבות לשם א-לוה ולעדה אשר נחית
עקב הצדקה והשלום לשמור ולעשות צוית
ישבת על מדין ואחרי הצדק מלאת
וספר א-ל חי בענות צדק הורית
לכן משמרת כהנתך פעלך בקרב שנים
מופת לרבים יהיה ולשם לך טוב מבנים
הן ציון תפארת הרימה לך עדתך הלום
לאמר יש פרי לצדיק ואחרית לאיש שלום— [2].
מלבד הסכמותיו לספרים רבים, לא נשתמרו כתבים הלכתיים שלו. מכונה לאפיית מצות מכונה שזכתה לאישור הלכתי שלו, עמדה לפני הרב יוסף שאול נתנזון ובית דינו והביאה אותם להצטרף לעמדת המתירים להשתמש במצות אלו בחג הפסח[3].
נותרו בדפוס הוספות שלו לספר "תורת חיים ואהבת חסד" (ברלין תקפ"ט) הכולל הדרכה, הלכות ותפילות לחברי החברה קדישא לפי מנהג ברלין.
לקריאה נוספת
- דוד קסל, שירים לכבוד... ר' יעקב יוסף נ"י ראב"ד דק"ק ברלין... ליום מלאת להם חמשים שנה מאז ברית שלומם נכרתה. ברלין: דפוס גרשון ברנשטיין, ה'תרי"ד, 1854
קישורים חיצוניים
- חבל על דאבדין ולא משתכחין. (ידיעה על פטירתו), המליץ, 20 בדצמבר 1860
הערות שוליים
- ^ קהלת יעקב בברלין: בחמשים שנה הראשונות למאה הנוכחית, הצפירה, 14 בספטמבר 1887.
- ^ מצוטט אצל יהודה לייב ביאלר, מן הגנזים, ג, ירושלים תשל"ה, עמ' 267.
- ^ הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב שביעאה, פתיחה לקונטרס "ביטול מודעה".
