רבי יעקב פינטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב פינטו
לידה סביב 1690
סביב ה'ת"ן
פטירה 1765
ה'תקכ"ה
מדינה מרוקו
תחומי עיסוק רבנות
חיבוריו פסקי דין, מקדש מלך, הגהות על כתבי האר"י.
אב הרב יצחק
מספר צאצאים 3

הרב יעקב פינטו מכונה: הרי"ף החדש (סביב ה'ת"ן, 1690 - ה'תקכ"ה,[1] 1765) היה ראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה. נודע בספרו 'מקדש מלך' על ספר הזוהר.

קורות חייו

נולד לרבי יצחק[2] פינטו. למד אצל רבי אברהם אזולאי, והיה לתלמידו המובהק.[3] למד יחד עם רבי ישעיה הכהן.[4] בלימודם המשותף, כתבו יחד חידושי תורה, וחיברו פירוש לספר הזוהר הנקרא 'לקט שושנים'.[5] בשנת ה'תפ"ה כתבו את 'הגהות הזוהר למהרח"ו'. זכה לגילוי אליהו.[6]

פטירתו

נפטר סביב שנת ה'תקכ"ה במרקש, שם נקבר. הספידו רבי אהרן אזולאי[7] מחכמי העיר מרקש. לאחר פטירתו נכתבו פיוטים לכבודו.[8]

רבנותו

סביב שנת ה'תק"ו התמנה לדיין בבית הדין של מרקש. בראש ההרכב עמד רבי יוסף אוסעדון, ואחריו רבי דוד בן מאמאן. אחר פטירתו של רבי דוד בשנת ה'תקכ"ג, התמנה רבי יעקב לאב בית הדין מרקש ולרבה של העיר. חברי בית דינו היו הדיינים: רבי שמואל הלוי, רבי אברהם קורקוס, ורבי יצחק חרוש. כחלק מפעילותו הרבנית, תיקן תקנות שונות בעיר.[9] כשאר חכמי מרוקו, נהג להתכתב בענייני הלכה עם חכמי מרוקו בערים השונות. בין השאר התכתב עם רבי משה בירדוגו,[10] ולימים עם חתנו רבי מרדכי בירדוגו[11] - רבני מקנס. רבי אליעזר די אבילא רבה של רבאט,[12] ועם 'בית דין של חמש' בראשות רבי אליהו הצרפתי רבה של פאס.[13] היה משיב גם לשאלות בביאורי התלמוד.[14]

ראש ישיבת המקובלים

עמד בראשות ישיבת מקובלים, ועמד בקשרי התכתבויות שונות עם חכמי מרוקו, בעניינים אלו.[15]

יצירתו התורנית

ראשית התפשטות כתבי האר"י במרוקו

במרוקו, בשלהי המאה השש עשרה, החלה התעוררות ללימוד הזוהר על פי תורת האר"י. מבין המפיצים המרכזיים נמנה רבי יעקב מאראג'י מטיטואן, שאף חיבר את פירושו 'אמת ליעקב' על האידרות, וכן פירוש גדול על כל הזוהר.[16] תלמידיו רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי הפיצו את שיטת הלימוד במרקש, וכתבו ביאורים לזוהר.

החיבור 'מקדש מלך'

סביב שנת ה'תק"א ביקש רבי שלום בוזגלו מרבי ישעיה הכהן ומרבי יעקב פינטו שיחברו פירוש על הזוהר, ובתמורה הוא ידפיס את הספר. הללו נעתרו לבקשתו וכתבו את הספר 'לקט שושנים', שקיבצו וערכו בו את פירושי רבותיהם - רבי אברהם אזולאי ורבי יעקב מאראג'י,[17] ומרבי שלמה עמאר[18] והוסיפו ביאורים מספר אור ישראל, וצירפו את הגהות רבי חיים ויטאל על הזוהר שהיה להם בכתב יד.[19] ושאר הזוהר פירשו לפי דעתם הרחבה.

רבי שלום בוזגלו לקח את הפירוש ונסע לאמסטרדם להדפיסו, ושם מצא את פירוש רבי משה זכות על הזוהר, וצירף אותו לספר. וכן הוסיף ביאורים נוספים מכתבי האר"י שלא היו במרוקו, והדפיס הכל יחד וקרא לחיבור 'מקדש מלך'. ולא הדפיס את 'לקט שושנים' בלשונו, אלא עיבד את תוכנו.

הספר זכה להסכמת רבם רבי אברהם אזולאי.[20]

יתר חיבוריו

  • הגהות על ספר הכוונות - נדפסו על ידי הרב יצחק צבע בספר שערי בינה.[21]
  • הגהות על אוצרות חיים ומבוא שערים - נדפסו בספר מקום בינה.
  • פסקי דין - ריכוז פסקי הדין עתיד לצאת לאור בספר 'תורת מראכש - שאלות ותשובות', על ידי מכון פי ישרים.

משפחתו

רבי יעקב הוליד שלשה בנים[22] תלמידי חכמים:

רבי יצחק - מחכמי מרקש.

רבי אברהם - מחבר הספר מר דרור, ורבה של מרקש.

רבי יוסף - מחכמי מרקש.

הערות שוליים

  1. ^ ישנו ספק את בה'תקכ"ה או בה'תקכ"ו. ראו 'מן הגנזים' חלק ו' עמ' שכח.
  2. ^ כפי שנהג לחתום את שמו עם שם אביו. בספר מלכי רבנן (סט ד) כתב שאביו היה רבי ראובן. והוא כתב כן על פי פנקס הכתובות של פאס, שיש כתובה לאחד מצאצאי רבנו, ומוזכר כן היחוס, אמנם אי אפשר לומר כן בשום אופן, שהרי יש בידינו הרבה חתימות של רבנו ובכולם חתום בן יצחק.
  3. ^ כמו שכתב רבי אברהם אזולאי בהסכמתו לספר מקדש מלך, וכ"כ החיד"א בספר שם הגדולים (ערך מו"ה אברהם אזולאי), וכ"כ מלכי רבנן (סט ד).
  4. ^ ע"פ קורא הדורות (מרקש).
  5. ^ בהמשך נקרא הספר: מקדש מלך. ראו להלן.
  6. ^ מלכי רבנן בערכו.
  7. ^ בספרו כתב יד מטה אהרן (דף לב א).
  8. ^ ספר מצבות מראכש, עמודים לו-לח.
  9. ^ ראו משפטים צדיקים ח"א סי' לח. כמו כן חתם על תקנות המצויות בכתב יד 'חפץ נחמד' בשנים תק"ח ותק"ט. חלק מתקנותיו נדפסו בספר 'ברית אבות' לרבי אברהם קורייאט.
  10. ^ שו"ת דברי משה להמשבי"ר סי' ט' דף ח ע"ב.
  11. ^ ראו שו"ת דברי מרדכי להמרבי"ץ סי' נג. תורת המרבי"ץ הל' גביית חוב סי' ו עמ' ס.
  12. ^ שו"ת באר מים חיים לרב אד"א דף ע"ח ע"א סימן כח.
  13. ^ שו"ת תנא דבי אליהו (הצרפתי) ח"א או"ח סי' ג.
  14. ^ ראו נפת צופים סימן מט.
  15. ^ כמו שכתב רבי כליפא בן מלכא בספרו כף נקי (עמ' כא): "שאלתי להחכם הרי"ף נר"ו הקובע מדרש לקבלה".
  16. ^ מצוי בכתב יד.
  17. ^ ראו לדוגמה: מקדש מלך בראשית דף ד ע"ב, ודף ה ע"ב. תצוה דף קפב ע"א, אמור דף צג ע"ב, צד ע"א, שלח קעז ע"ב, בלק קפה ע"ב.
  18. ^ לדוגמה: מקדש מלך, פרשת חיי שרה דף קכא ע"א, פרשת ויחי דף ריח ע"א.
  19. ^ ראו בתחילת 'לקט שושנים' - מקדש מלך שמות, ובהקדמת לקט שושנים.
  20. ^ ראו הסכמתו בראש ספר 'מקדש מלך' (הסכמתו ניתנה בשנת ה'תק"א).
  21. ^ (דפים א-ח): וזו לשונו: "הגהות לספר הכוונות מהרב המובהק חס"ק כמוהר"ר יעקב פינטו זלה"ה".
  22. ^ בספר מלכי רבנן (סט ד) כתב שהיו לו חמשה בנים, והזכיר עוד בן בשם רבי משה, והחמישי לא הזכירו. אמנם בן זה לא ידוע כלל, וגם ברשימת שושלת משפחת פינטו כתב יד ממראכש כתוב שהיו לו שלשה בנים.
תקופת חייו של רבי יעקב פינטו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0