רבי לוי סעדיה נחמני
 | |
| רבי לוי סעדיה נחמני | |
| לידה |
19 בפברואר 1921 י"א באדר א' ה'תרפ"א מרקש |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1995 (בגיל 73) ז' בשבט ה'תשנ"ה ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה | מרוקו |
| מקום פעילות | מרקש, קזבלנקה, ירושלים. |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, מוסר, דרושים, גאולה, אקטואליה, תלמוד, קבלה. |
| רבותיו | רבי יעקב נחמני, רבי יעקב חזוט, רבי אברהם אביטבול. |
| תלמידיו | רבי שבתי סבתו הרב פרופ' שלמה טולידאנו. הרב אברהם ואזאנא. |
| בני דורו | רבי יצחק חזן, רבי שלום משאש. |
| חיבוריו | ברית הלוי, וענתה השירה הזאת, ועוד. |
| בת זוג | הרבנית שתחי' פיבי |
| אב | רבי יעקב נחמני. |
| צאצאים | הרב שר שלום נחמני. |
הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים. בשנותיו האחרונות התפרסם בישראל, בשל היותו כאחד מ'בעלי המוסר', וממלמדי תורת הסוד בעיון מעמיק.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרפ"א לאביו המקובל רבי יעקב נחמני, ולאימו רינה, במרקש שבמרוקו.
נולד אחרי שנים שבהן ילדי אביו ואמו מתו בינקותם, ונקרא על שם רבי אלעזר הלוי, רבו של אביו, ועל שם רבי סעדיה רבאח, שעל קברו התפללו הוריו להולדת ילדים.
הרב לוי למד בילדותו אצל אביו וחידש חידושים על התלמוד מגיל עשר.[1]
כמו כן למד בנערותו אצל הרב יעקב חזות ואצל ראש ישיבת מרקש הרב אברהם אביטבול. בהמשך למד במשך שנה בקזבלנקה עם קבוצת רבנים בראשות רבי שלום משאש את הטור ובית יוסף והשולחן ערוך ונושאי הכלים על הסדר. לאחר מכן נסמך לרבנות על ידי רבי שלום משאש.[2]
הרב לוי לימד בתלמוד תורה 'אוצר התורה', ובשנת ה'תשי"ד (1954) התמנה לרב בישיבת 'נווה שלום'. במקביל לימד תנ"ך ותלמוד בבית המדרש למורים בקזבלנקה. היה גם סופר בית הדין של מרקש.[3]
בשנת ה'תשכ"ד (1964) עלה לארץ ישראל כשהוא מסביר לתלמידיו שעוד מספר שנים תפרוץ מלחמת ששת הימים.[4]
התיישב בפתח תקווה, שם הוצעה לו משרת רבנות. הוא ויתר על המשרה לאחר זמן קצר, לטובת חברו, הרב משה מלכה.
בהמשך עבר לירושלים, והיה ממקימי ישיבת 'אוהל מועד' בשכונת בית וגן בעיר. היה שותף להקמת בית הכנסת 'בית שמואל' בשכונת שמואל הנביא ו'דרכי נועם' – מוסד להפצת תורה למבוגרים ונוער. כמו כן מסר שיעורי תורה ויהדות באוניברסיטאות, וארגן שיעורים לבני נוער בשעות אחר הצהריים. מסר גם שיעורים בקבלה בספר עץ חיים.[5] עסק לפרנסתו בכתיבת סת"ם.[6]
הרב לוי כיהן כראש ישיבת המקובלים 'פניך יעקב' בירושלים.[7] בין תלמידיו נמנים הרב שבתי סבתו, הרב אברהם ואזאנא, הרב ד"ר אליהו זיני, הרב דניאל סטבסקי, הרב ד"ר חיים ציגלר והרב שמעון יעקב דהן, כיום ראש ישיבת המקובלים "זוהר הרקיע" אשר שימש את הרב נחמני זצוק"ל שנים רבות עד יומו האחרון ממש, זיע"א.
הרב לוי התפרסם רבות בעיסוקו באקטואליה, בגאולה העתידה ובחזון אחרית הימים. התפרסם גם כבעל מוסר. דברי תורתו נדפסו בקבצים שונים.[8]
נפטר ביום ז' שבט ה'תשנ"ה ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
חיבוריו
- 'ברית הלוי' – פירוש לספר קהלת.
- 'וענתה השירה הזו' (חוברת) העוסקת בעניינים אקטואליים ובגאולה. הוציא קונטרסים נוספים בעניינים אלו.
- 'כיצד נגאלין' (חוברת) - הבנת וקירוב הגאולה בזמנינו.
- 'אור הלוי' - מבואות לפנימיות התורה. נכתב על ידי תלמידו הרב אברהם ואזאנא.
- 'הוא היה אומר' - הדרכות והנהגות בעבודת ה' שנשמעו מפיו, וסיפורי מופת על דמותו. נכתב על ידי תלמידו הרב אברהם ואזאנא.
משפחתו
נשא לאישה את מרת פיבי, נולדו להם שלושה עשר ילדים. ביניהם הרב שר שלום רב קהילה בתל ציון.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- ספר פעולת צדיק – תולדות חייו ופעלו של רבי לוי נחמני, ירושלים תשס"ט.
הערות שוליים
- ^ הקדמה לברית הלוי עמודים יח–יט.
- ^ הקדמה לברית הלוי עמוד כ.
- ^ 'שמע בני' לרבי שמעון ביטון, עמוד כב.
- ^ תועד על ידי אחד מתלמידיו שכתב את ה'נבואה' במחברתו, הובא בברית הלוי עמוד כב.
- ^ ראו באתר יוטיוב.
- ^ ראו באתר צדיק.
- ^ ראו בספר רכב ישראל – קבלת רמח"ל בחלק ההמלצות.
- ^ ראו למשל בקובץ 'לא תעמוד על דם רעך' עמ' 47.
