רבי לייב פרידמן
| לידה |
ה'תרכ"ג פראונקירכן  בורגנלנד |
|---|---|
| פטירה |
ט' בשבט ה'תרע"ט (בגיל 56 בערך) פרשבורג  הונגריה |
| תקופת הפעילות | 1895–1919 (כ־24 שנים) |
רבי יהודה לייב פרידמן (ה'תרכ"ג – ט' בשבט ה'תרע"ט) היה ראב"ד בעיר פרשבורג ומגיד שיעור בישיבת פרשבורג.
ביוגרפיה
נולד בפראונקירכן שבבורגנלנד אז חלק מממלכת הונגריה לדוד ורחל שהיתה מצאצאי בעל ההפלאה.[1] למד בישיבתו של רבי משה מרדכי פשרהופר, רב העיר פראונקירכן. ולאחר מכן אצל רבי שלום קוטנא רב העיר אייזנשטאדט. בהמשך נסע ללמוד אצל רבי יוסף העניג רב העיר נייטרא שהיה רבו המובהק. למד גם אצל רבי משה הערש פוקס בסערעד. בשנת ה'תר"מ עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל השבט סופר ורבי דוד ניימן-לאקנבך ראש בית הדין בעיר פרשבורג.[2]
בשנת תרמ"ז נשא את חנה בת רבי שרגא פייש פישמן מגיד מישרים בקהילת פרשבורג.
לקראת נישואיו הוסמך לרבנות בידי רבני עיר מולדתו רבי משה מרדכי פשרהופר ורבי שלום דייטש. בשנת ה'תרמ"ט נסמך גם בידי השבט סופר[3] ורבי דוד ניימן. בשנת ה'תר"נ קיבל כתב סמיכה גם מרבי משה הערש פוקס.[4]
בה'תרנ"ה מונה לדיין בפרשבורג, ואחרי פטירת רבו רבי דוד ניימן בשנת תרס"ח מילא את מקומו בתפקיד ראש בית הדין. יחד עם תפקידו בבית הדין מסר שיעורים ביורה דעה בישיבת פרשבורג.[4] נחשב לאחד מחשובי פוסקי הונגריה בדורו[5].
ספר תשובותיו בהלכה שו"ת הריב"ד יצא לאור בפרשבורג על ידי חתניו. עסק בכתיבת שירה, חלק משיריו נדפסו בקובץ תל תלפיות (תרע"ז), תחת השם שירת יהודה.
תלמידיו
- רבי משה יהודה יעקבוביץ דיין בקלן, ולאחר מכן בקהל עדת ישורון (ניו יורק), מחבר הספר זכרון משה.
- הרב אברהם שטרן, מחבר הספר מליצי אש.
- חתנו רבי ישעיה קאליש – שימש כדיין בפרשבורג לצד חותנו.
משפחתו
בה'תרמ"ז נשא את חנה בת רבי שרגא פייש פישמן שנפטרה בה'תרע"ז, ובהמשך נישא שוב לאשה בשם גליקל.
לרבי ליב נולדו שתי בנות:
- בלומה (ה'תרמ"ח - ה'תש"ה). נישאה לרבי ישעיה קאליש שכיהן לצד חותנו כדיין בפרשבורג, ובסוף ימיו כיהן כראש בית הדין עד לרציחתו באושוויץ בי"ח בתשרי ה'תש"ה.[6]
- אסתר מלכה נישאה לרבי שלמה באנעט.
קישורים חיצוניים
- רבי יהודה לייב פרידמן, שו"ת הריב"ד, באתר היברובוקס
- הרב ברוך אבערלאנדער, עלי זכרון, גליון 30, בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, טבת תשע"ז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כך כתב חתנו בהקדמה לשו"ת הריב"ד, אולם בירחון עלי זכרון הביאו הוכחות כי היה מיוחס לבעל ההפלאה דרך אביו
- ^ הרב ברוך אבערלאנדער, עלי זכרון, גליון 30, בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, טבת תשע"ז, באתר היברובוקס
- ^ קובץ, אוצרות הסופר - ו, עמ' כ"א, לונדון תשנ"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ 4.0 4.1 הרב ברוך אבערלאנדער, עלי זכרון, גליון 30, בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, טבת תשע"ז, באתר היברובוקס
- ^ רבי משה שטרן (דברצן), שו"ת באר משה, חלק ח, סימן רל"ב עמוד רכ"ב
- ^ הרב ברוך אבערלאנדער, עלי זכרון, גליון 30, בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, טבת תשע"ז, באתר היברובוקס